מַעְבֹּרֶת
כַּעֲבֹר שְׁבוּעַיִם יָדַעְנוּ הֵיכָן סוֹנְיָה נִמְצֵאת.
הִיא הָיְתָה בַּפְּיַאסְקִי, אֵזוֹר בִּצּוֹת וְחוֹלוֹת בְּמִזְרַח פּוֹלִין.
אַבָּא בִּקֵּשׁ שֶׁאֶסַּע לְשָׁם, הַפַּעַם עִם אֶלְקָה'לֶה.
נָסַעְנוּ שְׁתֵּינוּ לְרוֹזְבַאדוֹב, וְשָׁם תִּכְנְנוּ אֵיךְ נַמְשִׁיךְ בַּדֶּרֶךְ.
הָלַכְנוּ לְגוֹי שֶׁהָיָה מַבְרִיחַ גְּבוּל, אֶחָד מֵרַבִּים שֶׁפָּעֲלוּ בָּעִיר,
כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לַפְּיַאסְקִי, שֶׁהָיָה מִזְרָחִית לִנְהַר הַוִּיסְלָה.
לֹא הִכַּרְתִּי אֶת הַדֶּרֶךְ, וְרַק לַגּוֹיִים הָיְתָה זְכוּת לָנוּעַ בָּאֵזוֹר.
הִסְכַּמְתִּי אִתּוֹ: ''תְּקַבֵּל סְכוּם כֶּסֶף נִכְבָּד לְאַחַר שֶׁתַּעֲבִיר אוֹתָנוּ.''
הוּא לָקַח אוֹתָנוּ עַד לַנָּהָר, וְרָאִיתִי שֶׁהָלַכְנוּ מֶרְחָק קָצָר בִּלְבַד.
רָצִיתִי שֶׁיִּשָּׁאֵר לָנוּ קְצָת כֶּסֶף, לָכֵן הִתְמַקַּחְתִּי אִתּוֹ:
''אַתָּה לֹא הִתְעַיַּפְתָּ, הָלַכְנוּ עֶשֶׂר דַּקּוֹת בִּלְבַד, תִּקַּח פָּחוֹת.''
לֹא נָתַתִּי לוֹ יוֹתֵר מִמָּה שֶׁהִגִּיעַ לוֹ, וְהוּא לֹא הִתְוַכֵּחַ.
אֶלְקָה'לֶה וַאֲנִי עָלֵינוּ עַל הַמַּעְבֹּרֶת שֶׁחוֹצָה אֶת הַנָּהָר.
הִתְרַחַקְנוּ כְּבָר מֶרְחָק נִכָּר מֵהַחוֹף.
לְפֶתַע הִתְחִיל הַמַּבְרִיחַ לִצְעֹק לְעֶבְרֵנוּ: ''יוּדֶה! יוּדֶה!''
הָיוּ עַל הַמַּעְבֹּרֶת חַיָּלִים גֶּרְמָנִים, שְׁשָׁמְעוּ אוֹתוֹ.
בִּקַּשְׁתִּי מְאֶלְקָה'לֶה שֶׁתַּעֲטֹף אֶת רֹאשָׁה בַּצָּעִיף.
הֵבַנְתִּי שֶׁאָנוּ נִמְצָאוֹת בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה.
הִיא נִרְאֲתָה יְהוּדִיָּה, שְׁחַרְחֹרֶת וּבַעֲלַת אַף בּוֹלֵט.
אֲנִי דָּמִיתִי יוֹתֵר לְבַחוּרָה נָּכְרִיָּה.
הַחַיָּלִים נִגְּשׁוּ לְכָל אֶחָד, וְהוֹרוּ לוֹ לְהָרִים אֶת רֹאשׁו.
הָיוּ נוֹסְעִים רַבִּים עַל הַמַּעְבֹּרֶת.
הֵבַנְתִּי שֶׁכַּאֲשֶׁר הֵם יַגִּיעוּ לַאֲחוֹתִי, יִהְיֶה סוֹפֵנוּ מַר.
הֵם יַשְׁלִיכוּ אֶת שְׁתֵּינוּ לַנָּהָר.
קַמְתִּי בְּבַת אַחַת מִמְּקוֹמִי, וְהִתְחַלְתִּי לִצְעֹק,
רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהִגִּיעוּ אֵלֵינוּ הַחַיָּלִים,
תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁאֲנִי מַצְבִּיעָה לְעֵבֶר הָאָדָם בַּחוֹף:
''אֲדוֹנִי! זֶה יוּדֶה! אֲדוֹנִי! זֶה יוּדֶה!''
הַחַיָּלִים נָתְנוּ פְּקֻדָּה לַעֲצֹר אוֹתוֹ.
וְהִפְסִיקוּ לִבְדֹּק אֶת הַנּוֹסְעִים.
רָאִיתִי חַיָּל גֶּרְמָנִי שאוֹחֵז בָּרוֹבֶה,
וּמַכְנִיס לוֹ בְּקַת מַכּוֹת חֲזָקוֹת.
לִפְנַי שֶׁהַגֶּרְמָנִים סִיְּמוּ עִם הַגּוֹי,
הִסְפַּקְנוּ לַחְצוֹת אֶת הַנָּהָר,
וְהִגַּעְנוּ לַגָּדָה הַשְּׁנִיָּה בְּשָׁלוֹם.
שְׁתֵּינוּ נִצַּלְנוּ בְּדֶרֶךְ נֵס.
הַגֶּרְמָנִים זָרְקוּ לַפְּיַאסְקִי אֶת כָּל הַיְּהוּדִים שֶׁיָּכְלוּ.
פָּגַשְׁתִּי שָׁם יְהוּדִים רַבִּים מְרוֹזְבַאדוֹב.
הֵם סִפְּרוּ שֶׁאֲחוֹתִי, יוֹם קֹדֶם, נָסְעָה לַעִיר לְבוֹב.
הֵם תֵּאֲרוּ שְׂמִיכָה מְיֻחֶדֶת שֶׁלָקְחָה לַדֶּרֶךְ.
כַּעֲבֹר שְׁבוּעַיִם יָדַעְנוּ הֵיכָן סוֹנְיָה נִמְצֵאת.
הִיא הָיְתָה בַּפְּיַאסְקִי, אֵזוֹר בִּצּוֹת וְחוֹלוֹת בְּמִזְרַח פּוֹלִין.
אַבָּא בִּקֵּשׁ שֶׁאֶסַּע לְשָׁם, הַפַּעַם עִם אֶלְקָה'לֶה.
נָסַעְנוּ שְׁתֵּינוּ לְרוֹזְבַאדוֹב, וְשָׁם תִּכְנְנוּ אֵיךְ נַמְשִׁיךְ בַּדֶּרֶךְ.
הָלַכְנוּ לְגוֹי שֶׁהָיָה מַבְרִיחַ גְּבוּל, אֶחָד מֵרַבִּים שֶׁפָּעֲלוּ בָּעִיר,
כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לַפְּיַאסְקִי, שֶׁהָיָה מִזְרָחִית לִנְהַר הַוִּיסְלָה.
לֹא הִכַּרְתִּי אֶת הַדֶּרֶךְ, וְרַק לַגּוֹיִים הָיְתָה זְכוּת לָנוּעַ בָּאֵזוֹר.
הִסְכַּמְתִּי אִתּוֹ: ''תְּקַבֵּל סְכוּם כֶּסֶף נִכְבָּד לְאַחַר שֶׁתַּעֲבִיר אוֹתָנוּ.''
הוּא לָקַח אוֹתָנוּ עַד לַנָּהָר, וְרָאִיתִי שֶׁהָלַכְנוּ מֶרְחָק קָצָר בִּלְבַד.
רָצִיתִי שֶׁיִּשָּׁאֵר לָנוּ קְצָת כֶּסֶף, לָכֵן הִתְמַקַּחְתִּי אִתּוֹ:
''אַתָּה לֹא הִתְעַיַּפְתָּ, הָלַכְנוּ עֶשֶׂר דַּקּוֹת בִּלְבַד, תִּקַּח פָּחוֹת.''
לֹא נָתַתִּי לוֹ יוֹתֵר מִמָּה שֶׁהִגִּיעַ לוֹ, וְהוּא לֹא הִתְוַכֵּחַ.
אֶלְקָה'לֶה וַאֲנִי עָלֵינוּ עַל הַמַּעְבֹּרֶת שֶׁחוֹצָה אֶת הַנָּהָר.
הִתְרַחַקְנוּ כְּבָר מֶרְחָק נִכָּר מֵהַחוֹף.
לְפֶתַע הִתְחִיל הַמַּבְרִיחַ לִצְעֹק לְעֶבְרֵנוּ: ''יוּדֶה! יוּדֶה!''
הָיוּ עַל הַמַּעְבֹּרֶת חַיָּלִים גֶּרְמָנִים, שְׁשָׁמְעוּ אוֹתוֹ.
בִּקַּשְׁתִּי מְאֶלְקָה'לֶה שֶׁתַּעֲטֹף אֶת רֹאשָׁה בַּצָּעִיף.
הֵבַנְתִּי שֶׁאָנוּ נִמְצָאוֹת בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה.
הִיא נִרְאֲתָה יְהוּדִיָּה, שְׁחַרְחֹרֶת וּבַעֲלַת אַף בּוֹלֵט.
אֲנִי דָּמִיתִי יוֹתֵר לְבַחוּרָה נָּכְרִיָּה.
הַחַיָּלִים נִגְּשׁוּ לְכָל אֶחָד, וְהוֹרוּ לוֹ לְהָרִים אֶת רֹאשׁו.
הָיוּ נוֹסְעִים רַבִּים עַל הַמַּעְבֹּרֶת.
הֵבַנְתִּי שֶׁכַּאֲשֶׁר הֵם יַגִּיעוּ לַאֲחוֹתִי, יִהְיֶה סוֹפֵנוּ מַר.
הֵם יַשְׁלִיכוּ אֶת שְׁתֵּינוּ לַנָּהָר.
קַמְתִּי בְּבַת אַחַת מִמְּקוֹמִי, וְהִתְחַלְתִּי לִצְעֹק,
רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהִגִּיעוּ אֵלֵינוּ הַחַיָּלִים,
תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁאֲנִי מַצְבִּיעָה לְעֵבֶר הָאָדָם בַּחוֹף:
''אֲדוֹנִי! זֶה יוּדֶה! אֲדוֹנִי! זֶה יוּדֶה!''
הַחַיָּלִים נָתְנוּ פְּקֻדָּה לַעֲצֹר אוֹתוֹ.
וְהִפְסִיקוּ לִבְדֹּק אֶת הַנּוֹסְעִים.
רָאִיתִי חַיָּל גֶּרְמָנִי שאוֹחֵז בָּרוֹבֶה,
וּמַכְנִיס לוֹ בְּקַת מַכּוֹת חֲזָקוֹת.
לִפְנַי שֶׁהַגֶּרְמָנִים סִיְּמוּ עִם הַגּוֹי,
הִסְפַּקְנוּ לַחְצוֹת אֶת הַנָּהָר,
וְהִגַּעְנוּ לַגָּדָה הַשְּׁנִיָּה בְּשָׁלוֹם.
שְׁתֵּינוּ נִצַּלְנוּ בְּדֶרֶךְ נֵס.
הַגֶּרְמָנִים זָרְקוּ לַפְּיַאסְקִי אֶת כָּל הַיְּהוּדִים שֶׁיָּכְלוּ.
פָּגַשְׁתִּי שָׁם יְהוּדִים רַבִּים מְרוֹזְבַאדוֹב.
הֵם סִפְּרוּ שֶׁאֲחוֹתִי, יוֹם קֹדֶם, נָסְעָה לַעִיר לְבוֹב.
הֵם תֵּאֲרוּ שְׂמִיכָה מְיֻחֶדֶת שֶׁלָקְחָה לַדֶּרֶךְ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה