מגיפת השפעת העולמית

חודש נובמבר מזוהה בישראל כתקופה שבה משרד הבריאות קורא לציבור להתחסן נגד שפעת. מזג האוויר המתחיל להתקרר, והמעבר בין עונות, יוצרים קרקע פורייה להתפשטות וירוסים, כולל וירוס השפעת. אנשים רבים חשים חולשה ועייפות בתקופה זו, וחוששים מהידבקות במחלות חורף.

מלחמת העולם הראשונה הסתיימה בנובמבר 1918, בסיומו של גל מגיפת שפעת בקרב החיילים. המגיפה התעצמה ברחבי תבל לאחר המלחמה, וגרמה אבידות בנפש באוכלוסיה האזרחית במימדים שהאפילו על המלחמה עצמה. 

חוסר המידע בציבור לגבי היקפה ומשמעותה הצבאית והאזרחית של מגיפת השפעת, ההשפעה החברתית הקשה שלה, וההסתבכות הפסיכיאטרית שנגרמה לעיתים בעטיה, היו בית גידול מוצלח לעלית הימין הקיצוני והנאצים בגרמניה. 

התחושה בקרב חלקים בציבור הגרמני לאחר מלחמת העולם הראשונה הייתה שחיל האוויר היה קרוב להכריע את המלחמה בזכות עליונותו הטכנולוגית והטייסים המיומנים שלו. תחושה זו, למרות שלא תאמה לחלוטין את המציאות, תרמה לעליית כוחו של הימין הקיצוני בגרמניה.  תעמולה ימנית קיצונית הפיצה את המיתוס שגרמניה לא הפסידה במלחמה בשדה הקרב, אלא "נדקרה בגב" על ידי גורמים פנימיים כמו יהודים, סוציאליסטים ופוליטיקאים מושחתים. מיתוס זה טען שהצבא הגרמני, ובעיקר חיל האוויר, היה קרוב לניצחון, אך נבגד ונאלץ להיכנע.

בימי קדם, ציפורים בכלובים הוצבו בחדרי חולים, כסגולה לטיהור האויר, ומטוסים, כמו הציפורים, מגיעים לאויר הפסגות הצח בקלות. גם סרט הקולנוע נחשב כמטהר אויר. אנשים נהרו לבתי הקולנוע, בראשית ימיו, בין היתר כי חווית הצפיה בתמונות הנעות שעל המסך היתה חוויה מרגיעה, שיצרה תחושה של אויר נקי.

מדינת ישראל נמצאת בימים אלה של חודש נובמבר 2024 במצב תשישות שאינו רחוק מזה של המדינות שלחמו במלחמת העולם הראשונה. מתקפות הטילים, הרקטות והדרונים הרצופות מחלישות את האוכלוסיה, במשך יותר משנה של מלחמה מתישה בשבע חזיתות.

מתקפות אלה באות בהמשך לגורמים רבים שגרמו להחלשות האוכלוסיה בשנים האחרונות: חמש מערכות בחירות בזו אחר זו, מגפת הקורונה, השסע הפנימי והמאבק הציבורי כתוצאה מרצון הממשלה במהפכה משפטית והשתמטות חרדית, וולאחרונה גם מערכת הבחירות המותחת  בארצות הברית.

המלחמה, מעבר להיותה מאבק פיזי בשדה הקרב, היא גם מלחמה על התודעה. הצדדים הלוחמים משקיעים משאבים רבים בתעמולה, בהפצת מידע כוזב, ובניסיון לעצב את הנרטיב לטובתם. הדבר נעשה באמצעות אפיקי התקשורת הממוסדים כמו ערוצי טלוויזיה, אתרי חדשות ועיתונים, וגם באמצעות רשתות חברתיות ופלטפורמות מקוונות אחרות. ההצפה המתמדת של מידע, לעתים קרובות סותר ומטעה, יוצרת תחושת בלבול וחוסר אמון בקרב הציבור. אנשים מתקשים להבחין בין אמת לשקר, ומפתחים ציניות ודחייה מכל מידע שמגיע מאפיקי התקשורת הממוסדים. תופעה זו מכונה לעתים "הרעלת אלקטרונית", והיא עלולה להיות הרסנית לא פחות מהמלחמה עצמה.

גם מלחמת יום הכיפורים הסתיימה בסוף חודש אוקטובר, בתחילת הסתיו. העם ומקבלי ההחלטות כאחד היו שרויים בתשישות כללית. מצב זה הוביל להימנעות מפתיחת מערכה משלימה בחזית המצרית, שתוכננה לחודש נובמבר.  במקום זאת, התחזקו הקולות ששאפו לטשטש את מחדלי המלחמה ולקדם פשרות.

סתיו 2024 מעמיד את ישראל בצומת דרכים גורלית.  מצד אחד,  השילוב של תשישות  לאומית,  קושי כלכלי,  ולחץ בינלאומי גובר  מטה את הכף לכיוון פשרה,  אולי  אפילו  "קניית הסכם".  מצד  שני,  הישגי  המערכה  הצבאית  והחשש  מתדמית  חולשה  עלולים  לדחוף  את  הממשלה  להמשיך  במאבק  עד  לניצחון  מוחלט,  אשר  עלול  להיות  ניצחון שמחירו  גבוה  מדי.

בימים אלה, איתנותו של חיל האוויר חשובה שבעתיים. הוא משמש כעוגן מרכזי לביטחון ישראל, ומספק נשימה אסטרטגית חיונית במציאות המורכבת שבה אנו נמצאים. 

הסרט "טופ גאן 2" עם טום קרוז יצא לאקרנים בתקופה מעניינת - סיום מגיפת הקורונה, והפך לסמל של חזרה לשגרה ותקווה לעתיד טוב יותר. הצלחתו הקופתית המרשימה חיזקה את המסר הזה, והסרט נתפס כסמל לסיום תקופה קשה. ההודעה על קבלת טייסת F-15 משוכללת חדשה לישראל מעוררת גם היא תחושות דומות. בדומה לטייסת ה-F-15 הראשונה שהגיעה לישראל בסוף שנות ה-1970, לאחר מלחמת יום הכיפורים, גם טייסת זו יכולה לסמל עידן חדש של בריאות והחלמה. היא מסמלת את חיזוק ביטחונה של ישראל, את היכולת שלה להגן על עצמה, ואת השאיפה לעוצמה וקדמה. נקווה שטייסת זו תתרום לביטחון וליציבות באזור, ותאפשר לישראל להמשיך לשגשג ולפרוח.