הרמן גרינג היה טייס קרב מהולל, ''אייס'' עם עשרים ושתייים הפלות מטוסי אויב במלחמת העולם הראשונה. הוא היה יורשו בפיקוד של מנפרד פון ריכטהופן ''הברון האדום'', אולי גדול הטייסים מאז ומעולם, שנפל בקרב לאחר שלזכותו נרשמו כשלוש מאות הפלות של מטוסי בעלות הברית. הטייסת של ריכטהופן נקראה ''הקרקס המעופף'' והייתה יחידת העילית של חיל האויר והצבא הגרמני.
הסעיף בהסכמי ורסאיי בו נדרשו הגרמנים למסור לבעלות הברית את כל מטוסי הפוקר די-7 המתקדמים שאיתם נלחם גרינג, היה גורם מרכזי למחאה הגרמנית נגד ההסכם. גרינג הורה לטייסיו לקחת את כול המטוסים של הטייסת ולהרוס אותם.
הוא פגש את היטלר בשנת 1922. היטלר הבחין מיד בערכו של גרינג כמפקד וטייס מפורסם. גרינג התרשם מכישוריו הפוליטיים של היטלר. התחיל שתוף פעולה פורה ביניהם, שנמשך עד תבוסת הנאצים. הייתה זאת שותפות לדרך וידידות אישית.
עבור גרינג השאפתן היווה היטלר הזדמנות פוליטית יוצאת דופן. כצעיר ובעל דרגה זוטרה יחסית לא יכול היה להשתלב בדרג גבוהה באף אחת מהמפלגות האחרות. רעיונות המפלגה הנאצית התאימו לדיעותיו. מה שנותר לו היה להטות את מסלול המפלגה, כך שיתאים לתוכניותיו לקידום תחום התעופה בו התמחה.
בשנת 1932 הפך גרינג נשיא הפרלמנט הגרמני. הוא שימש גם כשגרירם הפוליטי של הנאצים. מעורב ומיודע יותר מכולם, הוא הפך לנכס האלקטוראלי מספר אחד, הדמות הפופולארית ביותר בגרמניה. הוא קישר בין המפלגה הנאצית העממית לראשי המפלגות הותיקות, שלא רצו בשום קשר עם היטלר.
בשנת 1933, כאשר הוקמה הממשלה הראשונה בהשתתפות הנאצים, התמנה גרינג למחזיק בשלושה תיקים מיניסטריאליים: שר הפנים של פרוסיה – בתפקידו זה חלש על המשטרה החשאית, והביא לאיחודן של כל משטרות גרמניה הפדראליות לכוח אחד תחת פיקודו של הימלר. השר לענייני תעופה – תפקיד שנתפר במיוחד עבורו והצביע על חשיבותו ועל חשיבות הנושא. השר לאיכות הסביבה – גרינג היה השר הראשון לאיכות הסביבה בעולם. הוא היה חסיד נלהב של הנושא, שהיה אחד החשובים במצע המפלגה הנאצית הניאו-פגאנית.
בשנת 1934 גרינג השתלט למעשה על המפלגה הנאצית ב''ליל הסכינים הארוכות'', בו נרצחו ארנסט רוהם ואנשיו, אשר היו ידידיו עימם בנה את ''פלוגות הסער'' העממיות. המפלגה הנאצית הפכה סופית לדיקטטורה קנאית, בה שולט הצבע השחור של בגדי האס-אס. העולם הזדעזע, אך עבר על כך לסדר היום.
בשנת 1935 גרינג התחיל בהקמה מואצת של חיל האוויר החדש. תנאי חוזה ורסאיי היו שאם בעלות הברית מגלות שהגרמנים מפתחים מטוסי קרב, יש להן הזכות לתקוף. אך אישיותו הכריזמטית של גרינג מילאה תפקיד מרכזי בשכנוע העולם כולו שכל רע לא יקרה. הבריטים שתקו כאשר הכריז שהוא עומד לפתח חיל אויר גדול. חיל האויר הגרמני הפך במהירות למעצב המרכזי של הפוליטיקה הבינלאומית והביא בהמשך לנאצים ניצחונות ללא שפיכות דמים. במקביל, שימש החיל למטרת זיהוי התנועה הנאצית עם המודרני והמרהיב מבין זרועות הצבא.
בפרלמנט העביר גרינג באותה שנה את חוקי נירנברג. החוקים אסרו על נישואין או יחסים שמחוץ לנישואין בין יהודים לאזרחי הרייך ממוצא גרמני. ההחלטה עברה פה אחד. גרינג חתום על כל החוקים האלה כיו''ר הפרלמנט.
בשנת 1936 התבצע כיבוש חבל הריין, בעיקר באמצעות הפגנת כוח אוירית. גרינג התמנה גם לתפקיד החשוב של נציב התוכנית הכלכלית הארבע שנתית, שהוא למעשה ראש הכלכלה הגרמנית. הנאציזם התחיל כמאבק של המעמדות הנמוכים, אך הפך במהרה את גרמניה לנשלטת בידי קבוצה קטנה של תעשיינים בעלי מפעלי ענק. לגרינג הייתה תרומה מכרעת לכך. כוונתו המקורית הייתה שונה במקצת, להלאים את התעשייה.
גרינג ניצל את תפקידו זה להעברת תקציבים בלתי מוגבלים לתחום התעופה, לתוכנית הלאמה של מפעלים, בפרט בארצות הכבושות ולהקמת אימפריה כלכלית בשליטתו, שבמרכזה כל יצור הפלדה של הרייך. במפעליו התחילו בהעסקת עובדי כפייה. גרינג, בעל החשיבה הכלכלית, היה נגד בזבוז כלשהוא. לכן התנגד לחיסולו של כוח העבודה המיומן בארצות הכבושות, בהם פעלו אינספור מפעלים. הסמל המסחרי הכלכלי שלו היה שימוש מירבי במשאבים. פקודותיו לאנשי האס-אס היו תמיד משולבות באזהרה: ''אל תבזבזו מאומה ממה שהוא בר שימוש''.
בשנת 1938, לאחר ''ליל הבדולח'', יצר גרינג בהתלהבות את המערכת החוקית לגזילת הרכוש היהודי, במודל שאחר כך השתמש בו אייכמן בווינה, שהיה גם למסחטה כלכלית אדירה. גרינג הורה שכל המשאבים בארצות הכבושות יוחרמו והאוכלוסייה תיוותר רק עם המינימום הדרוש לקיום. הוא חשב על ביזה ולקיחת שלל כדרך הנורמאלית של ניהול מלחמה. גישה זאת עיצבה את הפתרון הסופי. המיון של היהודים לחיים ולמוות נעשה על סמך החישוב הכלכלי של תועלתם ומגופות הנרצחים נלקח כל מה שהיה בעל ערך.
בשנת 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה, במלחמות בזק שהכריעו את פולין, נורבגיה, הולנד, בלגיה וצרפת. חיל האוויר הנאצי היה הגורם המכריע בניצחונות אלה. בעיקבות הניצחונות באוויר התקדמו במהירות הכוחות הקרקעיים הניידים, ו''פלוגות הסער'' של האס-אס בראשן, שרצחו את כל היהודים שניקרו בדרכן באופן שיטתי.
בשנת 1940 התחיל הקרב על בריטניה, וחיל האוויר הגרמני איבד כשליש מכוחו במתקפה עיקשת ומתמשכת על האי, שהיה מוגן ברדאר להגנה אווירית, שיטה שגרינג זלזל במידע אודותיה. החיל לא השתקם מנזק זה.
שבוע לאחר תחילת הפלישה לרוסיה, ב-29 ליוני 1941, מינה היטלר רשמית את גרינג ליורשו. אלה היו ימי השיא שלו ושל השלטון הנאצי בכלל. חודש לאחר מכן, ב-31 ליולי 1941, ערב תאריך החורבן תשעה באב, גרינג חתם על פקודת ''הפיתרון הסופי''.
אנשים, רעיונות ואירועים רבים בגרמניה הנאצית דחפו באופן ישיר ועקיף לפיתרון הסופי. בסופו של דבר הייתה זאת החלטת יחיד יזומה ומחושבת של גרינג, האדם השני בעוצמתו ברייך. זאת בתוקף תפקידו כ''המפקח הכללי על עניני היהודים''. עוד במאי 1941 הוא הוציא פקודה שאסרה על הגירת יהודים מהרייך.
גרינג איבד חלק גדול מיוקרתו ומעמדו, כתוצאה מכשלונות שונים ומצטברים, במהלך אביב שנת 1941: ב-10 למאי 1941 המריא רודולף הס לטיסת היחיד שלו לאנגליה, והתחיל בכך סאגה בלתי נגמרת של עריקה ובגידה. הטיסה הייתה מכה עצומה ליוקרתו של גרינג, גם כי התבצעה בשלהי הקרב על בריטניה, בו איבד שליש ממטוסיו. בסוף מאי 1941 התגלתה בעיה נוספת שהטילה צל כבד על כל תוכניותיו. ארנסט אודט, חברו הקרוב מ'הקירקס המעופף', מונה על ידו, למרות שהיה חסר כישורים מנהליים, לאחראי על כול יצור המטוסים. אודט וחבריו הפכו את תוכנית החימוש של חיל-האויר לתוהו ובוהו. אודט זייף דוחו''ת על יצור המטוסים, והציג מספרים שהיו גבוהים בהרבה מהמציאות. בסך הכול היו חסרים לפתע לגרינג כ- 3,000 מטוסים, לעומת התכנון המקורי שלו. זאת על פי החישוב הבא: כ-1500 כתוצאה מבדותות אודט, כ-1,200 שאיבד בקרב על בריטניה, וכ-300 שאיבד בקרב על כרתים שהסתיים באותם ימים. נותרו לו מעט יותר מ-2,000 מטוסים בלבד לקראת המערכה ברוסיה והמשך המלחמה. בנוסף הוא איבד, בעיקבות מחדלי אודט וחבריו, את השליטה על התעשייה האווירית שהועברה לידי אלברט ספיר שר החימוש.
את התסבוכת שלתוכה נקלע היה גרינג חייב לפתור מיד. הוא היה איש פעולה, בעל רצון ברזל. הוא חשב שהוא מתחיל לאבד שליטה. היה עליו לנקוט בפעולת נגד נחרצת. מדוע אם כך, הוא חשב, לא לפעול נגד היהודים. גרינג חשב שבדרך זאת הוא יצור דינאמיקה מחודשת, שבה סך הכול של המעלה ומטה יתאזן. הוא יפצה על אובדן המטוסים בהשמדת יהודים, ממש על פי הדיאלקטיקה האנכית נעדרת המוסריות של ניטשה. הוא חשב שכך הוא ימשיך לאחוז בכול מה שהיה לו.
בערב תשעה באב תש"א, 31 ליולי 1941, שלח גרינג מכתב לריינהרד היידריך בו הוא מורה לו להתחיל בהכנות לפתרון בעיית יהודי אירופה. הייתה זאת הפקודה הראשית להשמדת היהודים המלאה. היה זה רגע גורלי, שציין תפנית מכרעת בגורל העם היהודי, שחווה במהלך ההיסטוריה את שיאי הפורענות בתאריך גורלי זה. הפקודה התחילה תגובת שרשרת בהיררכיית השליטה הנאצית. בועידת ואנזה, חודשים ספורים לאחר מכן, תכנן היידריך על הצעדים המעשיים לביצועה.
הפקודה, שמסמלת את שיא השיפלות, לא סייעה לגרינג לבסס עצמו מחדש. בשנת 1942 מעמדו דעך סופית, לאחר שלא הצליח לממש את הבטחתו לאספקה מהאויר לארמיה השישית הנצורה בסטלינגרד. היטלר השתלט יותר ויותר על תחומי התעופה השונים, מפיתוח נשקי הפלא ועד ניהול ההגנה האווירית. גרינג מצא עצמו מחוץ למעגל אותו הקים. הוא איבד את השליטה על התמכרותו לסמים שנטל נגד כאבים, בילה זמן רב באחוזתו עם שמורת הטבע הפרטית. הוא הפך לידוע לשמצה בגלל הביזה של חפצי אמנות לאוספו הפרטי. מעמדו הרישמי נותר בעינו, כי היטלר המשיך לסמוך על ''קור הרוח'' של המשנה בעת משבר וראה בו את האדם שהיה רוצה לצידו בזמן כזה.
על מעמדו הבכיר במשטר הנאצי של גרינג אין עוררין. עם זאת נוטים לראות בו דמות משנית להיטלר. לא כך הוא. לאור חשיבות המיליטריזם בגרמניה, הכתיב בה למעשה גרינג, הקצין הבכיר ביותר במפלגה, אירועים רבים. הוא חתר, בסיוע קצינים צעירים נוספים שהשתייכו למעגל שלו, כדוגמת הס והיידריך, להפוך ליורשו של היטלר. את מעמדו הפוליטי ביצר באמצעות קשריו עם האצולה ובעלי ההון. את מעמדו הרעוע כתוצאה מכך בעיני הימין הקיצוני העממי במפלגה, חיזק בצעדים אנטישמיים קיצוניים, ששיאם היה פקודת הפיתרון הסופי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה