הטייס כגיבור על קולנועי

התעופה זוהתה, בימיה הראשונים, עם המעוף הרוחני, ובדומה אליו  הפכה לסמל ארכיטיפי של הרוח והחופש האנושיים. היא נמצאת, עקב חשיבותה הבטחונית והמעשית, במרכז ההתעניינות והעשייה הלאומיים. היא הפכה למוקד תשומת לב ציבורית ראשון במעלה. לכן נוצר קשר הדוק בינה לבין הקולנוע. 

תור הזהב של התעופה חפף את תור הזהב  של הקולנוע. הקולנוע התפתח באותה מהירות ודרמטיות בדיוק כמו הטיסה, ובין שתי מלחמות העולם במאה העשרים שניהם התבססו במהרה כצורה המרגשת והפופולרית ביותר של פנאי ופעילות, ובתוך כך הפכו לערוץ יעיל להפליא להפצת רעיונות. סרטי תעופה היו חלק משמעותי מהתקופה. 

מוקד ההזדהות של הצופה בסרט אינו העלילה או השחקנים, אלא נקודת מבטה של המצלמה ותנועתה. כאשר תנועה זאת משולבות בסצנות תעופה, ניתן להתגבר על הדיכוטומיה שמפרידה בתודעה בין השלב הטרומי לשלב הסימבולי בתהליך ההזדהות. כוח המשיכה מתבטל בדמיון, ולצופה מתאפשר שחזור העונג שבגיבוש הזהות הראשונית. 

סדר היום החברתי, שהיה במוקד תשומת הלב במשטרים פאשיסטים, מתבהר באמצעות הנרטיב של גיבורי התעופה, ובאמצעות החזון של האדם העליון שהפאשיזם ניסה להפוך למציאות באמצעות מהפכה אנתרופולוגית. דמויות הטייסים היו מודלים ואבות טיפוס שהאזרחים נדרשו להשתמש בהם על מנת לעצב את חייהם. 

סרטי תעופה בגרמניה הנציחו, למטרות תעמולה, את דמות הטייס כגיבור לאומי עוד במלחמת העולם הראשונה. בתקופת רפובליקת ווימאר היו נפוץ זאנר ''סרטי הרים'' שהיה בלעדי לגרמניה, ובמסגרתו הוצגה פעילות הטיפוס האלפינית כמחשלת ובעלת אופי של כת, שבמהלך השנים הפכה מסימבולית ללאומנית. בסרטים המאוחרים בסדרה נוצר המימד הפאשיסטי, באמצעות שילוב טייס הפעלולים המפורסם ארנסט אודט, כטייס נועז שמציל לכודים בשלג. בן דורו, קרל ריטר, היה טייס קרב שהפך לקולנוען בכיר בגרמניה הנאצית, והתמחה ביצירת סרטים עלילתיים-תעמולתיים אשר הציגו את הפוטוגניות של המטוס, גבורת הטייס העממי, עבודת הצוות, והמכלול החברתי של התעופה. האנס ברטרהם היה גם הוא טייס קרב ויוצר קולנוע במשטר הנאצי, אשר פעל בעיקר במהלך מלחמת העולם השניה. לפני שהפך לנאצי, ערך ברטרהם מסע הישרדות, שהפך לספר רב מכר שכתב. המסע  התרחש לאחר שמטוס בו ניסה להקיף את העולם נחת בטעות בחבל ארץ נידח בצפון אוסטרליה, וסיפור הישרדותו זכה לכותרות בעיתונות העולמית.

לאחר מלחמת העולם השניה היתה בארצות הברית התלהבות רבה וציפיות מוגזמות מהכוח האוירי. המרוץ לחלל, שבמסגרתו שוגרו בחלליות טייסי קרב לשעבר, יצר המשך טבעי להילת הטייס. הביקורת אודות מדיניות הממשל במלחמת וייטנאם חלחלה גם לסרטי תעופה הוליוודיים אחדים, זאת כיוון שההמטוס הוא מוצר בעל הקשר אידיאולוגי, נמצא ביחסים טבעיים עם הממשל, ונועד לשרת אותו.

אחד הביטויים של מחאת הצעירים בסיקסטיז היה הקולנוע העצמאי, שנוצר מחוץ למסגרת האולפנים ההוליוודיים, אשר יצרו באותה תקופה בעיקר סרטים מסחריים דלי תוכן. דור חדש של יוצרים שאף ליצור סרטים שיבטאו את עולמו, וכישוריהם הביאו אותם לאולפנים. יוצרים צעירים, וביניהם ג'ורג' לוקאס, קיבלו חופש פעולה יחסי ליצור את יצירותיהם המקוריות, שהפכו פופולריות ורווחיות. 

סדרת סרטי ''מלחמת הכוכבים'' של לוקאס מבוססת על דפוס גיבורי העל  בסיפורי המיתולוגיה. במסגרת סדרת הסרטים הזאת יצאו תשעה סרטי המשך, שמהווים את הקנון של הסדרה כאפוס עלילתי. הסרט הראשון בסדרה, ''תקווה חדשה'', יצא לאקרנים בשנת 1977. האחרון , ''עלייתו של סקייווקר'', יצא בסוף שנת 2019. הסדרה זכתה לפופולריות חסרת תקדים. כה רבה היתה חשיבות הסדרה בשעתו, עד שהמוזיאון הלאומי לתעופה וחלל בוושינגטון הקדיש לה תערוכה מיוחדת, שהציגה את המסר המיתי של ''מסע הגיבור'' של לוק סקייווקר.  

במאה העשרים זוהתה דמות גיבור העל עם חלוצי הטיסה במטוסים ובחלליות. גיבור על משני חשוב מאד בסדרת ''מלחמת הכוכבים'' הוא האן סולו,  הטייס  שהוא חברו הנאמן של לוק סקייוווקר גיבור העל הראשי. את הדמות גילם בסרטי הסדרה כוכב העל הריסון פורד. חשיבות דמותו של סולו היא רבה כיוון שהתעופה קשורה בסדרה לכישורי גיבורי העל בסדרה כטייסים הטובים ביותר. בנוסף, בנו הסורר של האן, בן סולו, הוא דמות ראשית בכל סרטי ההמשך, החל מפרק  7 בסדרה. בן הוא בן זוגה של ריי, לוחמת הג'דיי שעוברת ''מסע גיבור'' נשי בטרילוגיה האחרונה, ומחזירה אותו למוטב. ג'ורג' לוקאס שאב השראה רבה מקרבות האויר של מלחמת העולם השניה לצורך סצנות טיסות החלליות. ניתוח סרטי ''מלחמת הכוכבים'' מראה כי מדובר בסרט תעופתים, הן על פי משך סצנות הטיסות, והן על פי משמעותן לעלילה. 

לוקאס הקים חברה מיוחדת, ILM (אור וקסם תעשייתיים), כדי שתעסוק בנושא האפקטים החזותיים המיוחדים. לאחר הצלחת ''תקווה חדשה'' הפכה ILM לאחת החברות המצליחות בתעשייה. כל סרטי סאגת ''מלחמת הכוכבים'' צולמו בה, ובנוסף צולמו בה האפקטים החזותיים המיוחדים של סדרות סרטים מצליחות רבות נוספות. 

במעבר מדור אחד לשני היו ילדים רבים שקיבלו את מורשת הסדרה מהוריהם, ועבורם גם נוצרה טרילוגית הפרקים 1,2,3. אך הדור הצעיר יכול היה לבחור גם בסרטי גיבורי על  שחיקו את הסדרה, עם התאמות מדויקות יותר עבורם. 

מדינת ישראל תלויה בתעופה לצורך קשריה הבינלאומיים, ובחיל האויר לצורך הרתעה וחיסול איומי אויב, וכתוצאה מכך התפתח בה מיתוס ''חיל האויר הטוב ביותר בעולם''. חיל האויר הישראלי התעצם בהדרגה עד למלחמת ששת הימים בשנת 1967. במלחמה זאת הביס חיל האויר הישראלי את חילות האויר של צבאות ערב בתוך שעות ספורות, והיה גורם מרכזי בנצחון שהביא לכיבוש שטחים עצומים. מיתוס טייס הקרב כגיבור על הגיע אז לשיאו, בין היתר בזכות סרטים דוקומנטריים ועלילתיים אודות המלחמה. 

בשנת 1973, במלחמת יום הכיפורים, חיל האויר הצליח לשמור על שמיים נקיים ועליונות אוירית, אך השחיקה בדימוי חיל האויר היתה רבה. שיקום דמות הטייס נעשה בעקבות מבצעים בודדים מזהירים כמו תקיפת הכור בעיראק, שתועדו היטב במדיה החזותית. למרות זאת, אייקון הטייס הישראלי המשיך לדעוך בהדרגה, כיוון שהצבא אינו יותר ערך-על בחברה הישראלית, ומותר לבקר אותו. 

לעומת המקום הנרחב שיש לתעופה בחברה הישראלית, נעשו במהלך השנים מעט סרטים עלילתיים אודות הנושא. הסרטים עד מלחמת ששת הימים מנציחים את מיתוס טייס הקרב כגיבור על מקומי, והמאוחרים מעלים ביקורת עליו, עצמית וחיצונית. יכולת הביקורת העצמית  הפכה למאפיין מרכזי של טייס חיל האויר הישראלי. בתווך נמצא הסרט ''כל ממזר מלך'' (1968), שמתיחד בכך שהוא הופך את דמות הטייס לאישית לחלוטין. 

בימינו תופשים הרחפנים במהירות רבה את מקום המטוסים, אך החשיבות הכוללת של מיתוס התעופה, ודמות הטייס כ''גיבור על'', שמייצג את החיבור האולטימטיבי בין אדם למכונה, נותרה בעינה. הוא חלק מהדיאלוג בין האדם לטכנולוגיה, שהופך להיות סבוך ככל שהאוטומציה משתלטת על חיינו. היכולת להציג אותו כדמות תלת מימדית בעלת שלבי התפתחות אנושית, על פי מודל פסיכולוגי ומיתולוגי, היא ייחודית לסדרת ''מלחמת הכוכבים''.