יפה נוף: מפות מואנשות בעת העתיקה

המצאת הגלגל סייעה מאד למין האנושי ליצור תמונת עולם מופשטת. הזמנים הממושכים שנדרשו כדי לעבור ברגל מרחקים ארוכים הצטמצמו מאד, והתאפשר להוביל למרחקים משאות כבדים על עגלות רתומות. המציאות הפכה מתלוית מרחב לתלוית זמן. תמונת העולם התהפכה. העולם הגיאוגרפי הפך מנושא לנשוא. נוצר צורך לתת בו סימנים חדשים. הטבעי ביותר היה למפות אותו על פי הקשרים שמוכרים למין האנושי.

''העגלה הגדולה'' היא מערכת הכוכבים המפורסמת ביותר בשמים. היא מכוונת אל כוכב הצפון, שמנחה את יורדי הים מימי קדם. השם ניתן למערכת בזכות צורתה, שדומה לעגלה עם יצול.
מפת גלגל המזלות היא המפה המואנשת המוכרת ביותר. במסגרת מפת כוכבי השמים תופס גלגל המזלות מקום מיוחד. אלה הם קבוצות כוכבים קבועת בשמים, אשר משחר ההיסטוריה כינה אותם האדם, על פי צורתם, בשמות מתחום ההוויה האנושית: דמויות, בעלי חיים וחפצים.

תריסר המזלות, מטלה ועד דגים, קשורים לחיי האדם בקשר פופולארי מאד עד ימינו. הן בשימוש יומיומי לצרכי ניתוח האישיות, קביעת סדר היום ותחזית העתיד, ורפואה משלימה. לדוגמא, איברי גוף האדם מזוהים עם סמלים אסטרולוגיים.

גלגל המזלות מהווה דוגמא מובהקת לכוחה העצום של תכונת ההאנשה בתרבות האנושית.
גם מערכות כוכבים שאינן שייכות לגלגל המזלות זכו להאנשה מרשימה. לדוגמא: מערכת הכובים אוריון נקראת, על פי צורתה, 'הצייד מאוריון'.

גלגל המזלות ממחיש היבט מרכזי של תופעת ההאנשה: עוצמתה המשתנה. העוצמה משתנה על פי שני מדדים עיקריים:

א. הדימיון בין המציאות למקור ההשראה. עד כמה העצם שמעורר את תפישת ההאנשה דומה לדימוי המואנש. לדוגמא: עד כמה דומה מערכת הכוכבים 'טלה' בשמים לטלה במציאות, או עד כמה דומה מערכת הכוכבים 'תאומים' לתאומים אנושיים.

ב. הרמה הגבוהה ביותר של האנשה היא תיאור חזותי של עצמים דומים לאדם עצמו, פניו וכל גופו. רמות נמוכות יותר יהיו של תיאור עצמים כדומים לבעלי חיים שונים. הרמות הנמוכות ביותר יהיו של חפצים, ומושגים מופשטים שנמצאים בשימוש האדם. בגלגל המזלות החלוקה על פי רמות היא:

בני אדם: תאומים, בתולה

בהמות בית: טלה, שור, גדי

בעלי חיים אחרים: אריה, דגים

חסרי חוליות: סרטן, עקרב

חפצים: מאזניים, קשת, דלי

התפישה המואנשת הראשונה של כדור הארץ בתרבות האנושית היתה של תרבויות מסופוטמיה הקדמות, ובעקבותיהן גם של היוונים הקדמונים, עד לתקופת יוון הקלאסית. הם תיארו את כל פני הארץ הידועים להם בצורת קדירה, או סירה כדורית, שצפה בימים שמקיפים אותה. סביב הסירה ומעליה מבעבעים כוחות הטבע החזקים. לתפישת עולם זאת יש גירסאות אחדות, שכולן שרדו באמצעות תיאור מילולי שלהן בלבד. המעניין הוא שהתיאור מזכיר, במידת מה, את תיאור פני הארץ ככדור. זאת בניגוד לתפישת העולם המקובלת ששרדה עד לגילוי אמריקה, אשר תיארה את פני הארץ כשטוחים.

הרודוטוס היה היסטוריון יווני מהמאה ה-5 לפני הספירה. הוא מכונה 'אבי ההיסטוריה'. זאת כיוון שהיה הראשון שהתייחס לנושאים היסטוריים כשיטת חקירה. הוא טייל באירופה, אסיה, וצפון אפריקה, אסף מידע מאנשים שפגש, ותיעד את ממצאיו בחיבורו הגדול 'ההיסטוריות', שמספק תמונה מפורטת של התרבויות הידועות בתקופתו. על פי תיאוריו גם צוירה מפת העולם. הציביליזציה היוונית נמצאת במרכז העולם, על פי השקפתו ועל פי מפתו, והנרטיב שלו הוא גיאוגרפי-היסטורי מאוחד.

המאפיין הבולט ביותר במפה הוא שהיא בצורת ראש אנושי או גולגולת. שטחי היבשה במפה מקבילים לאיברים, והימים מקבילים לחללים הפנימיים. על פי הדימיון החזותי הרב, אין ספק שצורת הגולגולת עמדה לנגד עיני הרודוטוס. בעת העתיקה, שבה תופעת האנשת כוחות הטבע רווחה מאד, שימש כל הנוף הגיאוגרפי, כמו צורות הרים וסלעים, איים ומפרצים, כמקור השראה ישיר לבני האדם.

אחדות מההקבלות בין הראש האנושי למפת העולם הן:

אפריקה היא הלסת

אירופה היא המצח והאף

אסיה היא החלק האחורי

הים התיכון הוא חלל הפה

חוף מזרח הים התיכון, שארץ ישראל היא חלק ממנו, הוא בלב המפה, אך הרודוטוס מתארו בקצרה כנמצא בין יוון, פרס ומצרים. יש לו שבע התיחסויות לאזור, שהוא מכנה בשם סוריה-פלסטינה. העמים שמאכלסים את השטח הם: הפניקים בצפון, הסורים בעבר הירדן המזרחי, הסורים-פלסטינים שהם כנראה היהודים בארץ ישראל, והמצרים בדרום.

בני תקופת הרודוטוס ואילך השתמשו במפה זאת במשך כל ימי הביניים, עד לגילוי אמריקה. לכן קיימות למפה גרסאות רבות, בקווים דומים. הרומאים, לדוגמא, שימרו את צורת המפה, אך פישטו אותה. הם לא היו מעוניינים בהמשך המחקר הגיאוגרפי, אלא במפות פרקטיות שיכלו לשמש אותם בבנית האימפריה הרומית.

לעומת זאת, חכמי יוון שפעלו לאחר הרודוטוס הקדישו זמן רב למחקר גאוגרפי. למרות שהידע הגאוגרפי שלהם היה מוגבל לאזור שסביב הים התיכון, הם הבינו שמסת היבשות שהכירו, של אירופה-אסיה-אפריקה, מכסה שטח קטן בלבד מפני הכדור. הם גילו כי העולם הוא בצורת כדור עגול, ואף חישבו את מידותיו. הם ציירו מפות רבות, שבהן שיערו מה מסתתר בעבריו הנסתרים של הכדור, אך לא הצליחו לדייק בכך.

עם כל הדיוק המתמטי והגיאומטרי היתה בתפישת הכדור, במידה מסוימת, גם חזרה בלבוש מתקדם לתפישת העולם המסופוטמית הקדומה. הכדור הוא, כמובן, גם חפץ אנושי בשימוש יומיומי, וגם מושג מופשט. לפיכך, תפישת העולם ככדור יצרה, מאז ומתמיד, תחושת האנשה חזקה.

דימוי הכדור גם קרוב מאד לדימוי הגלגל, המצאה תחבורתית ששינתה את פני התבל בזמן העתיק, ויצרה דפוס האנשה משל עצמה.