מונוגרפיה חדשה על פריץ קאהן

יצאה לאור מונוגרפיה חדשה על פריץ קאהן [1888-1968], רופא-אמן-יהודי-גרמני-ציוני-חיפאי.

קאהן למד רפואה באוניברסיטת ברלין החל משנת 1907, ועבר את בחינת המדינה לתואר דוקטור בשנת 1913. מחקריו התמקדו במיקרוביולוגיה, אך הוא גם למד מגוון נושאים מדעיים ופילוסופיים, עבד במכון מטאורולוגי, וכתב מאמרים עבור המגזין המדעי הפופולרי 'קוסמוס.' מ-1914 עד 1922 הוא עבד כמנתח, גינקולוג ועוזר מיילדות במרפאה.

במלחמת העולם הראשונה הוא שימש כחובש, בין השאר באלזס ובצפון איטליה. בשנת 1918 הוא אושפז בשל תת תזונה ותשישות, וטופל על ידי משפחה חקלאית איטלקית. לאחר תום המלחמה הוא נסע לאלג'יריה כדי להתאושש.

לאחר שחזר לברלין וחזר לעבוד כרופא, נשא לאישה את אירמה גלוגאו ב -1920. בשנת 1921 נסע לארץ ישראל, שם רכש קרקעות על הר הכרמל ובירושלים. בשנת 1922 הוא פתח פרקטיקה פרטית כגינקולוג. לאחר מכן הוא הפך להיות מוכר יותר ויותר כסופר, ואת עבודותיו הדפיסו מספר פעמים והן תורגמו לשפות רבות. הוא פעל למען סיוע לקשישים יהודים והקים בית הומניסטי. בשנת 1926 הוא יעץ לסוכנות היהודית על בריאות, רווחה חברתית ופעילות גופנית בדיסלדורף, והיה אחד ממארגני התערוכה בברלין בנושא תזונה. בשנת 1930 יצא למסעות גיאולוגיים לארץ-ישראל והקוטב הצפוני. בשנת 1932, לאחר שסבל מדלקת ריאות במשך חודש, הוא נסע לסהרה ללמוד את המדבר.

ב- 1933 גרמה לו התעמולה האנטישמית לסגור את פרקטיקתו, וספריו נשרפו בפומבי. הוא עלה ארצה עם משפחתו, התיישב תחילה בחיפה, ואחר כך בירושלים. הוא כתב מאמרים בעיתונים על נושאים עכשוויים ובשנת 1934 הציג בירושלים תערוכה על היגיינה של בית הספר.

הוא התגרש מאשתו ובשנת 1937 נשא לאישה את ארנה שנבל, בת דודה של הפסנתרן ארתור שנבל ומורה לזמרה ומוסיקה, ולאחר מכן עבר לפריס.

בסוף 1938, זמן קצר לאחר ליל הבדולח, ספרים של קאהן הוצבו ברשימת 'כתיבה מזיקה ובלתי רצויה', ובנוסף, הספר שלו על המיניות נאסר על ידי המשטרה וכל העותקים הזמינים נהרסו. האיורים שלו היו בשימוש בעבודות של גרהרד ונזמר, סופר רפואי נאצי.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לבורדו. בשנת 1940 הוא נכלא על ידי הצרפתים כמו אויב זר. אשתו הבטיחה את שחרורו, והזוג נמלט לספרד ולפורטוגל. הוא היה אחד הפליטים היהודים שהסתייעו בקונסול האמריקני ואריאן פריי. בתחילת 1941, בעזרתו של אלברט איינשטיין, הם יכלו להגר לארה"ב, שם התיישבו במנהטן.

לאחר המלחמה בילה קאהן כמה תקופות ארוכות באירופה בין 1948 ל -1950, בין השאר באסקונה, אך הוא התיישב שוב בניו יורק. היה לו בית באטלנטיק ביץ', לונג איילנד, וסטודיו במנהטן. אחרי שאשתו עזבה אותו, הוא חי עם אלן פוסינג, עמיתה דנית-אמריקנית, שעימה חזר לבסוף לאירופה. עד 1960 הם חיו בעיקר בשווייץ, בין היתר בלוגאנו. בשנת 1960, בעת חופשה באגאדיר, הוא שרדו רעידת אדמה רצינית ללא פגע בתוך סרקופג. הוא פונה לדנמרק, התיישב בצפון זילנד, ובשנת 1962 פתח סטודיו בקופנהגן.

קאהן נסע לאסקונה בסתיו 1967 מסיבות בריאותיות. ב -14 בינואר 1968 הוא נפטר במרפאה בלוקרנו.

פריץ קאהן - גוף האדם כארמון תעשיתי