ספרים מקוריים

10.8.2017

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר III - חֶזְקָה, חֵלֶק ג' - יִשְׂרָאֵל, פֶּרֶק 87: חיפה

חֵיפָה

הַמֶּמְשָׁלָה הִבְטִיחָה לַעֲשָׂרָה חַיָּלִים, וְאֶלִי בֵּינֵיהֶם,
אֶת בֵּית הַחֲרֹשֶׁת 'קֶצֶף' לְסַּבּוֹן שֶׁהָיָה בְּחֵיפָה.
הֵם חָתְמוּ עַל הֶסְכֵּם, וְהַכֹּל כְּבָר הָיָה מוּכָן.
אֲבָל בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן הַפְּקִידִים הִתְחָרְטוּ:

''אֲנַחְנוּ מַסְכִּימִים לָתֵת לָכֶם אֶת בֵּית הַחֲרֹשֶׁת,
אֲבָל בְּשֻׁתָּפוּת, חֲצִי לָכֶם וָחֲצִי לַמֶּמְשָׁלָה.''
הַחַיָּלִים הַמְּשֻׁחְרָרִים לֹא הִסְכִּימוּ,
וְלֹא קִבְּלוּ אֶת בֵּית הַחֲרֹשֶׁת.

אֶלִי הָיָה עוֹבֵר מֵעֲבוֹדָה אַחַת לִשְׁנִיָּה.
הוּא הִתְחִיל לְדַבֵּר עַל כָּךְ שֶׁנְּהַגֵּר לְאָמֶרִיקָה.
הוּא הָיָה בָּחוּר מַשְׂכִּיל, וְעָבַד בַּבִּנְיָן וּבְסַבָּלוּת.
הָיִינוּ מִתְפַּרְנְסִים בְּקֹשִׁי רַב, וְלֹא הִתְקַדַּמְנוּ בַּחַיִּים.

אֵלַי אָמַר שֶׁהוּא רוֹצֶה לַעֲבֹד עַל אֳנִיָּה.
בְּתוֹךְ זְמַן קָצָר הוּא יַעֲשֶׂה כֶּסֶף, וְנוּכַל לִנְסֹעַ.
לֹא רָצוּ לְקַבֵּל אוֹתוֹ לָעֲבוֹדָה עַל אֳנִיָּה. אָמְרוּ לוֹ:
''מָה, בָּחוּר כָּמוֹךָ? אַתָּה יָכוֹל לַעֲבֹד בְּכָל דָּבָר בַּמְּדִינָה.''

הוּא דָּחַף אֶת הָעִנְיָן,
עַד שֶׁבִּקְּשׁוּ מִמֶּנִּי לָבוֹא לְחֶבְרַת הַסַּפָּנוּת 'שֹׁהַם'.
הָלַכְתִּי לְאִיצְקוֹבִיץ, הַמְּנַהֵל, שֶׁרָצָה לְדַבֵּר עִם הָאִשָּׁה.
הוּא שָׁאַל: ''אַתֶּם זוּג צָעִיר, מַדּוּעַ שֶׁבַּעֲלֵךְ יַעֲבֹד בָּאֳנִיָּה?''

אָמַרְתִּי: ''הוּא לֹא מִסְתַּדֵּר. בְּבִנְיָן קָשֶׁה לוֹ. בָּאֳנִיָּה נוֹתְנִים מָזוֹן,
יֵשׁ תְּנָאִים, אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם. הוּא יוֹדֵעַ שָׂפוֹת, וְיִהְיֶה לוֹ טוֹב.
אֲנִי, אִם הַבָּחוּר שֶׁלִּי רוֹצֶה, לֹא מִתְנַגֶּדֶת.''
קִבְּלוּ אוֹתוֹ לָעֲבוֹדָה כְּיַמַּאי.

אֶלִי עָבַד כִּמְכוֹנַאי סְפִינוֹת.
הוּא הָיָה שְׁבוּעַיִם עַל הַיָּם וּשְׁבוּעַיִם בַּבַּיִת.
כַּאֲשֶׁר הָיָה בַּבַּיִת, הוּא קִבֵּל מָזוֹן רַב מֵהַחֶבְרָה.
בָּאָרֶץ שָׂרַר צֶנַע, וְלָנוּ הָיוּ מְלַאי מָזוֹן מִכָּל הַסּוּגִים.

הוּא הָיָה חָרוּץ וּמָעֳרָךְ, וְעָבַד כְּיַמַּאי מֶשֶׁךְ שָׁנִים אֲחָדוֹת.
גַּם כֶּסֶף הוּא חָסַךְ, וְלֹא הָיָה חָסֵר לָנוּ כְּלוּם בַּבַּיִת.
בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן הוּא הָיָה חוֹזֵר וְאוֹמֵר לִי:
''אֲנִי לֹא רוֹצֶה לְהִשָּׁאֵר פֹּה.''

בִּתְחִלָּה הָיִיתִי הַיְּחִידָה בָּאָרֶץ מִכָּל מִשְׁפַּחְתִּי.
הָיִיתִי כּוֹתֶבֶת לָהֶם מִכְתָּבִים שֶׁהַכֹּל פֹּה טוֹב מְאֹד,
וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן אִמִּי, אַחַי וְאַחֲיוֹתַי, כֻּלָּם עָלוּ לְיִשְׂרָאֵל.
לֹא הָיָה לִי נָעִים לְהַגִּיד פִּתְאוֹם שֶׁאֲנִי נוֹסַעַת לְאָמֶרִיקָה.

לַמְרוֹת זֹאת אֶלִי הִתְעַקֵּשׁ וְהֶחְלִיט:
''אִם אַתְּ לֹא רוֹצָה לָבוֹא אִתִּי, אֶסַּע לְבַדִּי.''
כָּל הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי כְּבָר הָיְתָה כָּאן, וְסֵרַבְתִּי לִנְסֹעַ.
הִתְגָּרַשְׁנוּ, וְנִפְרַדְנוּ כִּידִידִים. יֵשׁ לִי קֶשֶׁר עִמּוֹ עַד הַיּוֹם.


חִפַּשְׂתִּי עֲבוֹדָה, וְהָלַכְתִּי לְנַגָּרִיָּה בְּבֵית הַתַּעֲשִׂיָּה.
שָׁאַלְתִּי אֶת הַמְּנַהֵל אִם יֵשׁ לוֹ עֲבוֹדָה בִּשְׁבִילִי.
הוּא אָמַר: ''כָּל הָעֲבוֹדוֹת כָּאן הֵן לַגְּבָרִים''.
עָנִיתִי: ''תֵּן לִי לְהַרְאוֹת מָה אֲנִי יוֹדַעַת''.

הָיְתָה שָׁם מְכוֹנָה לְהַקְצָעַת עֵצִים.
הַבַּחוּרִים הָיוּ שָׂמִים לְעִבּוּד קוֹרָה אַחַת בִּלְבַד.
לָקַחְתִּי שְׁתֵּי קוֹרוֹת עֵץ וְדָחַפְתִּי אוֹתָן יַחַד לַמְּכוֹנָה.
יָדַעְתִּי זֹאת עוֹד מִמַּחֲנֶה הָעֲבוֹדָה, וְהוּא נָתַן לִי עֲבוֹדָה.

דָּרַשְׁתִּי מֵהַמְּנַהֵל: ''אֲנִי רוֹצָה שָׂכָר שֶׁל שָׁלוֹשׁ לִירוֹת בְּיוֹם.
בִּשְׁתֵּי לִירוֹת אֲנִי לֹא עוֹבֶדֶת. אֲנִי עוֹשָׂה כַּמּוּת כְּפוּלָה.''
הִרְוַחְתִּי שְׁתֵּי לִירוֹת וְשִׁבְעִים אֲגוֹרוֹת לְיוֹם.
לַבַּחוּרִים שִׁלְּמוּ שְׁתֵּי לִירוֹת בִּלְבַד.

לְאַחַר שֶׁעָבַדְתִּי בַּנַּגָּרִיָּה כִּשְׁלוֹשָׁה חֲדָשִׁים,
בָּא מְפַקֵּחַ אֶחָד לַבִּקֹּרֶת, וְרָאָה אוֹתִי עוֹבֶדֶת.
הוּא אָמַר שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לְנָשִׁים אָסוּר לַעֲבֹד בַּמְּכוֹנָה.
פִּטְּרוּ אוֹתִי, וְנִשְׁאַרְתִּי בְּלִי עֲבוֹדָה וּבְלִי אֶמְצָעֵי מִחְיָה.

נִכְנַסְתִּי לַחֲנוּת רָהִיטִים יָפָה בִּרְחוֹב הַנְּבִיאִים,
וְאָמַרְתִּי שֶׁאֲנִי מְחַפֶּשֶׂת עֲבוֹדָה בְּפּוֹלִיטוּרָה.
בָּאתִי לְשָׁם אֶלֶגַנְטִית, עִם כְּפָפוֹת.
בַּעַל הַחֲנוּת, מַר פִּנְקָס, אָמַר:

''תָּסִירִי אֶת הַכְּפָפוֹת, וְנִרְאֶה עַל הַיָּדַיִם אִם אַתְּ עוֹשָׂה פּוֹלִיטוּרָה.''
הֵסַרְתִּי אוֹתָן, וְהוּא אָמַר: ''לֹא רוֹאִים שֶׁאַתְּ עֲשִׂית פּוֹלִיטוּרָה''.
עָנִיתִי: ''הַרְבֵּה זְמַן לֹא עָשִׂיתִי פּוֹלִיטוּרָה, עוֹד מִפּוֹלִין,
אֲבָל אֲנִי יוֹדַעַת. קַח אוֹתִי לְנִּסָּיוֹן לְיוֹמַיִם-שְׁלוֹשָׁה.''

''אִם הָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי לֹא תִּמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ, אַל תְּשַׁלֵּם.
אֵם תִּרְאֶה שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת לַעֲבֹד, תַּשְׁאִיר אוֹתִי.
הַיּוֹמַיִם הָרִאשׁוֹנִים הֵם בְּלִי כֶּסֶף, לְנִסָּיוֹן.''
הוּא אָמַר: ''אֶחְשֹׁב עַל כָּךְ, תַּחְזְרִי מָחָר.''

חָזַרְתִּי לְמָחֳרָת, וְהוּא קִבֵּל אוֹתִי לְנִסָּיוֹן.
עָבְדוּ אֶצְלוֹ עוֹד שְׁנֵי פּוֹעֲלִים בְּבֵית הַמְּלָאכָה.
פִּנְקָס נָתַן לִי לַעֲשׂוֹת פּוֹלִיטוּרָה עַל אֲרוֹן פוֹרְנִיר.
לֹא יָדַעְתִּי כְּלוּם, רַק שֶׁמַּעֲבִירִים סְמַרְטוּט עַל הָעֵץ.

בִּזְמַן שֶׁהַבַּחוּרִים עָבְדוּ שָׁאַלְתִּי אֶחָד מֵהֶם:
''אֲדוֹנִי, תַּעֲשֶׂה לִי טוֹבָה, תַּגִּיד לִי מָה שָׂמִים עַכְשָׁו.''
הוּא עָנָה: ''שָׂמִים אֶת הָאַבְקָה בְּמַּיִם וּמְכִינִים פּוֹלִיטוּרָה דְּלִילָה.
מוֹרְחִים עַל הָאָרוֹן, רוֹאִים אֵיזֶה תּוֹצָאָה מִתְקַבֶּלֶת, וּמוֹרְחִים שֵׁנִית''.

שָׁקַעְתִּי בַּמְּלָאכָה. אַחֲרֵי חֲצִי שָׁעָה שָׁאַלְתִּי שׁוּב:
''אֲדוֹנִי, תַּעֲשֶׂה לִי טוֹבָה, תַּגִּיד לִי מָה שָׂמִים עַכְשָׁו?''
הוּא עָנָה: ''תּוֹסִיפִי שֶׁמֶן וְאַבְקָה. הַפּוֹלִיטוּרָה צְרִיכָה לִהְיוֹת סְמִיכָה''.
עָבַדְתִּי סָּבִיב לַשָּׁעוֹן, בְּלִי הַפְסָקָה. רָצִיתִי לִלְמֹד אֶת הָעֲבוֹדָה, וְהִצְלַחְתִּי בְּכָךְ.

לְאַחַר שְׁבוּעַיִם פִּנְקָס פִּטֵּר אֶת שְׁנֵי הַפּוֹעֲלִים, וְנִשְׁאַרְתִּי לְבַד.
עָבַדְתִּי קָשֶׁה מְאֹד. הוּא נָתַן לִי עֲבוֹדָה לַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים.
צָבַעְתִּי שֻׁלְחָנוֹת, כִּסְּאוֹת וַאֲרוֹנוֹת בְּלִי סוֹף.
הָיִיתִי חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה בַּאֲפִיסַת כּוֹחוֹת.

הָיְתָה לִי סַפָּה יְשָׁנָה עַל הַגַּג, וְהָיִיתִי נִרְדֶּמֶת עָלֶיהָ מֵרֹב עֲיֵפוּת.
הַשְּׁכֵנִים הָיוּ מְעִירִים אוֹתִי בְּחֲצוֹת כְּדֵי שֶׁאֶכָּנֵס לְיִּשּׁוֹן.
הוּא נִצֵּל אוֹתִי, וְלֹא נָתַן לִי מַשְׂכֹּרֶת מַסְפִּיקָה.
לֹא הִתְאַפְשֵׁר לִי לִקְנוֹת מָזוֹן בְּכָבוֹד.

הָיְתָה לִי חֲבֵרָה שֶׁעָבְדָה כְּמוֹכֶרֶת בַּחֲנוּת בְּגָדִים צְּמוּדָה.
הִיא הָיְתָה מְקַבֶּלֶת לִפְנֵי כָּל חַג כֶּסֶף וּמַתָּנוֹת רַבּוֹת.
אֲנִי לֹא קִבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ אַף פַּעַם מַתָּנָה לַחַג,
וְהָיִיתִי מְתֻסְכֶּלֶת מֵרֹב קִנְאָה.

הִמְשַׁכְתִּי לַעֲבֹד בַּחֲנוּת הָרָהִיטִים.
יוֹם אֶחָד הִתְעַצְבַּנְתִּי, וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי:
''לַעֲזָאזֵל, אֲנִי לֹא רוֹצָה לַעֲבֹד כָּאן יוֹתֵר.''
הִתְפַּטַּרְתִּי, וְהָלַכְתִּי לַעֲבֹד בְּמֶשֶׁק בַּיִת אֵצֶל גְּבֶרֶת.

לְאַחַר חֲדָשִׁים אֲחָדִים הִגִּיעַ פִּנְקָס לְבִקּוּר בַּבַּיִת שֶׁבּוֹ עָבַדְתִּי.
הוּא אָמַר: ''אֲנַחְנוּ מְעֻנְיָנִים מְאֹד שֶׁתַּחְזְרִי לַעֲבֹד אֶצְלֵנוּ.
אֲבָל לֹא בְּתוֹר פּוֹעֶלֶת, אֶלָּא שֶׁתִּהְיִי מוֹכֶרֶת רָהִיטִים.''
חָזַרְתִּי, וְהָפַכְתִּי לְמוֹכֶרֶת מַצְלִיחָה וּמְכֻבֶּדֶת.


עָבַדְתִּי עַד שֶׁהִכַּרְתִּי אֶת אַבְרָהָם זַנְדְמַן, וְהִתְחַתַּנּוּ.
הוּא הָיָה אַלְמָן שֶׁשִּׁכֵּל בַּשּׁוֹאָה אֶת אִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי יְלָדָיו,
וּמְנַהֵל קוֹאוֹפֶּרָטִיב לְנַגָּרוּת. הוּא הִתְגּוֹרֵר יַחַד עִם אָחִיו,
נְכֵה מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם שֶׁהֵקִים אֶת אִרְגּוּן נְכֵי הַמִּלְחָמָה בַּנָּאצִים.

בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה הִתְפַּרְסְמוּ מוֹדָעוֹת בַּעִתּוֹנוּת עֲבוּר כָּל נִצּוֹלֵי הַשּׁוֹאָה,
שֶׁקָּרְאוּ לָהֶם לִפְנוֹת לְעוֹרְכֵי דִּין לְמַטְּרַת קַבָּלַת פִּצּוּיִים מֵהַגֶּרְמָנִים.
הָלַכְתִּי לְעוֹרֵךְ דִּין, שֶׁשָּׁאַל: ''יֵשׁ לָךְ אִשּׁוּר שֶׁהָיִית בְּמַחֲנֵה רִכּוּז?''
עָנִיתִי: ''לֹא, אֵין לִי כָּל אִשּׁוּר.''

הוּא פָּסַק: ''אִם כָּךְ, אֵין לָךְ זְכוּת לְקַבֵּל פִּצּוּיִים.''
רַק לְאַחַר שָׁנִים אֲחָדוֹת, וּבְמַאֲמַצִּים רַבִּים,
הִצְלַחְתִּי לְהַשִּׂיג אִשּׁוּר רִשְׁמִי מִגֶּרְמַנְיָה.
אַךְ עֲדַיִן לֹא הִתְחַלְתִּי לְקַבֵּל פִּצּוּיִים.

נָכוֹנוּ לִי עוֹד שָׁנִים אֲרֻכּוֹת שֶׁל מַאֲבָקִים רְפוּאִיִּים.
רוֹפֵא חֵיפָאִי מְרֻשָּׁע לֹא הֶאֱמִין לְכָךְ שֶׁסָּבַלְתִּי,
קָבַע שֶׁצַלָּקוֹתַי נוֹבְעוֹת מִסִּבּוֹת אֲחֵרוֹת,
וְנָתַן לִי אֲחוּזֵי נָכוּת מְעַטִּים בִּלְבַד.

הָיִיתִי כְּבָר אִמָּא לִשְׁנֵי בָּנִים, אָבִי וְרוֹנִי,
וְלֹא הָיָה לִי כּוֹחַ לְהִתְעַקֵּשׁ עַל נָכוּת נוֹסֶפֶת.
נִרְאֵיתִי גַּם בְּרִיאָה לְמַדַּי, וְנָכוּת גְּבוֹהָה הָיְתָה עֲלוּלָה
לִהְיוֹת בַּעֲלַת הַשְׁלָכוֹת עַל הַקֶּשֶׁר עִם יְלָדַי, לָכֵן וִתַּרְתִּי.


בַּחוּרוֹת רַבּוֹת בָּרְחוּ מִמַּחֲנֵה הָעֲבוֹדָה לַפַּרְטִיזָנִים וְסָבְלוּ.
הָרוּסִים הָיוּ חוֹלִים בְּמַחֲלוֹת מִין, וְהִדְבִּיקוּ אוֹתָן בְּמַחֲלוֹת אֵלֶּה.
בַּת אַחַת, תָּמְצ'וּ, שֶׁהָיְתָה עִם מֵאִיר בַּפַּרְטִיזָנִים, הָיְתָה חוֹלָה מְאֹד.
לאחר הַמִּלְחָמָה, רִבְקָה לֵאָה קוֹפּ לָקְחָה אוֹתָהּ לַרוֹפֵא צִירְקוֹבִיץ בְּסְטָרַכוֹבִיצֶה.

הוּא סֵרֵב לְטַפֵּל בָּהּ וְאָמַר: ''הִיא בְּמַצָּב אָנוּשׁ. אֵין אֶפְשָׁרוּת לְהַצִּיל אוֹתָהּ.''
הִיא אִיְּמָה עָלָיו: ''אִם אַתָּה לֹא עוֹשֶׂה אֶת כָּל הַמַּאֲמַצִּים שְׁתַּבְרִיא,
אַלְשִׁין עָלֶיךָ שֶׁעָזַרְתָּ לַגֶּרְמָנִים. תַּעֲשֶׂה כָּל מָה שֶׁאַתָּה יָכוֹל!''
הוּא לָקַח אוֹתָהּ בַּיָּדַיִם, וְהִצְלִיחַ לְרַפֵּא אוֹתָהּ.

תָּמְצ'וּ הִתְחַתְּנָה עִם בָּחוּר שֶׁהָיָה עִמָּנוּ בַּמַּחֲנֶה, וְנוֹלְדוּ לָהֶם בֵּן וּבַת.
הֵם עָלוּ לָאָרֶץ, וְגָרוּ בְּקִרְיַת מוֹצְקִין. בַּעֲלָהּ רָצָה לַעֲבֹר לְרָמַת גַּן.
הִיא הָלְכָה לְקֻפַּת חוֹלִים, כְּדֵי לָקַחַת אֶת הַתִּיקִים הָרְפוּאִיִּים,
וְרָאֲתָה שֶׁעַל שְׁנֵי תִּיקֵי הַיְּלָדִים יֵשׁ אִיקְסִים בְּצֶבַע אָדֹם.

הִיא פָּחֲדָה שֶׁהַיְּלָדִים נִדְבְּקוּ מִמֶּנָּה בְּמַחֲלַת מִין,
וְלָכֵן סִמְּנוּ אוֹתָם בָּאִיקְסִים הָאֲדֻמִּים.
הִיא חָנְקָה אֶת שְׁנֵי הַיְּלָדִים.
הַבַּת נִשְׁאֲרָה בַּחַיִּים.

לָקְחוּ אוֹתָהּ לַמִּשְׁטָרָה, וְעָרְכוּ לָהּ מִשְׁפָּט.
מֵאִיר, וְעֵדִים נוֹסָפִים מֵהַמַּחֲנֶה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים,
הָלְכוּ לְהָעִיד שֶׁלֹּא צָרִיךְ לָשִׂים אוֹתָהּ בְּבֵית הַסֹּהַר.
הִיא בַּחוּרָה נֶחְמָדָה וְטוֹבָה, וְהַכֹּל קָרָה בִּגְלַל הַמִּלְחָמָה.

בֵּית הַמִּשְׁפָּט הֶחְלִיט שֶׁצָּרִיךְ לְאַשְׁפֵּז אוֹתָהּ בְּבֵית הַחוֹלִים לְחוֹלֵי רוּחַ.
הִיא הָיְתָה בְּבֵית הַחוֹלִים לְחוֹלֵי רוּחַ בְּעַכּוֹ מֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת.
בַּעֲלָהּ הִתְגָּרֵשׁ מִמֶּנָּה, וְהִתְחַתֵּן עִם מִישֶׁהִי אַחֶרֶת.
בְּבֵית הַחוֹלִים נָתְנוּ לָהּ בְּהַדְרָגָה מִדַּת חֹפֶשׁ.

תָּמְצ'וּ הִמְשִׁיכָה לַעֲבֹד בְּעַכּוֹ לְאַחַר שֶׁהִבְרִיאָה, בְּרִפּוּי בְּעִסּוּק.
כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי מְבַקֶּרֶת אֶת בִּנְיָמִין שָׁם הָיִיתִי פּוֹגֶשֶׁת אוֹתָהּ.
הִיא רָקְמָה עֲבוּרִי פַּעַם בְּמַתָּנָה מַפַּת שֻׁלְחָן גְּדוֹלָה וְיָפָה.
כַּעֲבֹר שָׁנִים הִיא עָבְרָה לְרָמַת גַּן, וּפָתְחָה מִכְבָּסָה.

פַּעַם בַּחֲצִי שָׁנָה הָיְתָה לָהּ בִּקֹּרֶת בְּבֵית הַחוֹלִים.
לִפְנֵי הַבִּקֹּרֶת הִיא בָּאָה אֵלֵינוּ לְחֵיפָה, לִישֹׁן אֶצְלֵנוּ.
קִבַּלְתִּי אוֹתָהּ כְּמוֹ אָחוֹת, וְתָמִיד הִתְיַחַסְתִּי אֵלֶיהָ הֵיטֵב.
הִיא הֵבִיאָה לְאָבִי וְרוֹנִי, שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ לַקוֹרוֹת שֶׁלִּי, סִפְרֵי יְלָדִים.

סִפַּרְתִּי לְרִבְקָה לֵאָה קוֹפּ שְׁתָּמְצ'וּ בָּאָה וִישֵׁנָה אֶצְלֵנוּ כָּל פַּעַם.
הִיא אָמְרָה שֶׁלֹּא הָיְתָה מַסְכִּימָה, כִּי אֵין לְדַעַת מָה תַּעֲשֶׂה.
לֹא פָּחַדְתִּי, כִּי תָּמְצ'וּ לֹא הָיְתָה אֲשֵׁמָה. הַצָּרוֹת שֶׁעָבְרָה,
הֵן אֵלֶּה שֶׁגָּרְמוּ לָהּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָא.

הִיא הָיְתָה כְּבָר לְגַמְרֵי בְּסֵדֶר.
בָּחוּר אֶחָד רָצָה לְהִתְחַתֵּן אִתָּהּ.
שָׂמַחְנוּ שֶׁתִּהְיֶה לָהּ שׁוּב מִשְׁפָּחָה.
שָׁבוּעַ לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה הִיא הִתְאַבְּדָה.

לַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל תָּמְצ'וּ הָיוּ חַיִּים טוֹבִים בְּמַחֲנֵה הָעֲבוֹדָה.
לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה הֵם הָיוּ הַשּׁוֹמְרִים שֶׁל הַמָּקוֹם.
הֵם קִבְּלוּ מְפִיקְלֶר אֶת הַזְּכוּת הַנְּדִירָה,
לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְגּוֹרֵר בַּבַּיִת שֶׁלָּהֶם.

הַבֵּן הַקָּטָן הָיָה חָבֵר שֶׁל אֲחוֹתִי חַוָּה.
פַּעַם מֵת לָהֶם אֲוָז, מֵהָאֲוָזִים שֶׁהָיוּ בֶּחָצֵר.
הַיֶּלֶד הֵבִיא אוֹתוֹ לְאִמָּא, וְהִיא בִּשְּׁלָה אוֹתוֹ.
אָכַלְנוּ טוֹב, הִתְחַזַּקְנוּ מְעַט, וְהָיִינוּ מְסֻגָּלִים לִחְיוֹת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה