נוֹרְקְשֶׁפִּינְג
קִבּוּץ הַמַּעְפִּילִים נִמְצָא בָּעִיר נוֹרְקְשֶׁפִּינְג.
הִכְנִיסוּ אוֹתָנוּ לָגוּר בְּבִנְיָן עַתִּיק, שֶׁשָּׂרַר בּוֹ קֹר עַז.
הָיָה אָז חֹרֶף, לְעִתִּים קְרוֹבוֹת יָרַד שֶׁלֶג, וְקָפָאנוּ מִקֹּר.
קַמְנוּ כָּל יוֹם בְּשָׁעָה אַרְבַּע לִפְנוֹת בֹּקֶר כְּדֵי לָצֵאת לָעֲבוֹדָה.
נָסַעְנוּ לַעֲבוֹדָה יוֹתֵר מִשָּׁלוֹשׁ שָׁעוֹת, בְּאוֹטוֹבּוּס מְיֻשָּׁן בְּלִי חִמּוּם.
הַנְּסִיעָה, כָּל יוֹם בְּמֶשֶׁךְ שֵּׁשׁ שָׁעוֹת, הָיְתָה קָשָׁה.
הַמְּנַהֲלוֹת עָשׂוּ לָנוּ צָרוֹת. הֵן גָּנְבוּ מָּזוֹן, וְהָיִינוּ רְעֵבוֹת.
לְעַצְמָן הֵן עָרְכוּ מְסִבּוֹת, וּכְשֶׁחָזַרְנוּ לֹא הָיָה לָנוּ מָה לֶאֱכֹל.
מֵרֹב רָעָב הָיִיתִי הוֹלֶכֶת בַּלֵּילוֹת לַמִּטְבָּח, לְחַפֵּשׂ מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל.
אֶת הַמַּשְׂכּוֹרוֹת שֶׁלָּנוּ הָיִינוּ חַיָּבוֹת לִמְסֹר, וְלֹא יָכֹלְנוּ לִקְנוֹת כְּלוּם.
הָעֲבוֹדָה הָיְתָה טוֹבָה. הִיא הָיְתָה בַּמִּפְעָל לְנוּרוֹת רַדְיוֹ בַּשֵּׁם ''נַפַע''.
תּוֹךְ שְׁבוּעַיִם לָמַדְתִּי לְהַרְכִּיב נוֹרוֹת, וְעָבַדְתִּי בְּדַיְקָנוּת וְחָרִיצוּת.
קִבַּלְתִּי דַּרְגָּה גְּבוֹהָה וְהִשְׂתַּכַּרְתִּי הֵיטֵב, כְּמוֹ שְׁבֶדִית וָתִיקָה.
מְנַהֵל הַמִּפְעָל קִדֵּם אוֹתִי לָעֲבוֹדָה אַחְרָאִית יוֹתֵר,
וְהָפַכְתִּי לִמְבַקֶּרֶת אֵיכוּת שֶׁל נוּרוֹת לַיְּצוּא.
בַּחֲנוּת בְּגָדִים, אֵצֶל יְהוּדִי בְּשֵׁם שְׁטֶרְן, קָנִיתִי מְעִיל.
שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: ''אֲדוֹן שְׁטֶרְן, מַדּוּעַ שֶׁלֹּא תַּעֲזֹב וְתָבוֹא אִתָּנוּ?''
הוּא עָנָה: ''אֲנִי לֹא יָכֹל. יֵשׁ לִי כָּאן מִשְׁפָּחָה וְעֵסֶק.''
אָמַרְתִּי בִּרְצִינוּת: ''חֲבָל, כָּל יְהוּדִי צָרִיךְ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.''
הוּא צָחַק: ''מָה פִּתְאוֹם. טוֹב כָּאן וַאֲנִי לֹא עוֹזֵב.''
קִבּוּץ הַמַּעְפִּילִים נִמְצָא בָּעִיר נוֹרְקְשֶׁפִּינְג.
הִכְנִיסוּ אוֹתָנוּ לָגוּר בְּבִנְיָן עַתִּיק, שֶׁשָּׂרַר בּוֹ קֹר עַז.
הָיָה אָז חֹרֶף, לְעִתִּים קְרוֹבוֹת יָרַד שֶׁלֶג, וְקָפָאנוּ מִקֹּר.
קַמְנוּ כָּל יוֹם בְּשָׁעָה אַרְבַּע לִפְנוֹת בֹּקֶר כְּדֵי לָצֵאת לָעֲבוֹדָה.
נָסַעְנוּ לַעֲבוֹדָה יוֹתֵר מִשָּׁלוֹשׁ שָׁעוֹת, בְּאוֹטוֹבּוּס מְיֻשָּׁן בְּלִי חִמּוּם.
הַנְּסִיעָה, כָּל יוֹם בְּמֶשֶׁךְ שֵּׁשׁ שָׁעוֹת, הָיְתָה קָשָׁה.
הַמְּנַהֲלוֹת עָשׂוּ לָנוּ צָרוֹת. הֵן גָּנְבוּ מָּזוֹן, וְהָיִינוּ רְעֵבוֹת.
לְעַצְמָן הֵן עָרְכוּ מְסִבּוֹת, וּכְשֶׁחָזַרְנוּ לֹא הָיָה לָנוּ מָה לֶאֱכֹל.
מֵרֹב רָעָב הָיִיתִי הוֹלֶכֶת בַּלֵּילוֹת לַמִּטְבָּח, לְחַפֵּשׂ מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל.
אֶת הַמַּשְׂכּוֹרוֹת שֶׁלָּנוּ הָיִינוּ חַיָּבוֹת לִמְסֹר, וְלֹא יָכֹלְנוּ לִקְנוֹת כְּלוּם.
הָעֲבוֹדָה הָיְתָה טוֹבָה. הִיא הָיְתָה בַּמִּפְעָל לְנוּרוֹת רַדְיוֹ בַּשֵּׁם ''נַפַע''.
תּוֹךְ שְׁבוּעַיִם לָמַדְתִּי לְהַרְכִּיב נוֹרוֹת, וְעָבַדְתִּי בְּדַיְקָנוּת וְחָרִיצוּת.
קִבַּלְתִּי דַּרְגָּה גְּבוֹהָה וְהִשְׂתַּכַּרְתִּי הֵיטֵב, כְּמוֹ שְׁבֶדִית וָתִיקָה.
מְנַהֵל הַמִּפְעָל קִדֵּם אוֹתִי לָעֲבוֹדָה אַחְרָאִית יוֹתֵר,
וְהָפַכְתִּי לִמְבַקֶּרֶת אֵיכוּת שֶׁל נוּרוֹת לַיְּצוּא.
בַּחֲנוּת בְּגָדִים, אֵצֶל יְהוּדִי בְּשֵׁם שְׁטֶרְן, קָנִיתִי מְעִיל.
שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: ''אֲדוֹן שְׁטֶרְן, מַדּוּעַ שֶׁלֹּא תַּעֲזֹב וְתָבוֹא אִתָּנוּ?''
הוּא עָנָה: ''אֲנִי לֹא יָכֹל. יֵשׁ לִי כָּאן מִשְׁפָּחָה וְעֵסֶק.''
אָמַרְתִּי בִּרְצִינוּת: ''חֲבָל, כָּל יְהוּדִי צָרִיךְ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.''
הוּא צָחַק: ''מָה פִּתְאוֹם. טוֹב כָּאן וַאֲנִי לֹא עוֹזֵב.''
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה