ספרים מקוריים

2.8.2017

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר II - תִּקּוּן, חֵלֶק ב' - בֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן, פֶּרֶק 77: קֻפְסָאוֹת שִׁמּוּרִים

קֻפְסָאוֹת שִׁמּוּרִים

רָאִיתִי, מִיָּד לְאַחַר הַשִּׁחְרוּר,
שְׁנֵי בַּחוּרִים שֶׁבִּתְּרוּ גְּוִיָּה,
וְאָכְלוּ אֶת הַכָּבֵד שֶׁלָּהּ.

הַגֶּרְמָנִים הוֹתִירוּ מַחְסְנֵי מָזוֹן מְלֵאִים.
הַכּוֹחוֹת הַמְּשַׁחְרְרִים פָּתְחוּ אוֹתָם,
וּמָצְאוּ קֻפְסְאוֹת שִׁמּוּרִים.

הַמְּשַׁחְרְרִים חִלְּקוּ מָזוֹן לַנִּצּוֹלִים.
שָׁלוֹשׁ קֻפְסְאוֹת שִׁמּוּרִים בְּכָל אֲרוּחָה.
בְּשָׂרִים וְקִטְנִיּוֹת, כָּל בֹּקֶר, צָהֳרַיִם וְעֶרֶב.

הַנִּצּוֹלִים הָרְעֵבִים הִתְנַפְּלוּ עַל הַמָּזוֹן,
וְהִתְחִילוּ לִזְלֹל אוֹתוֹ, בְּלִי שֶׁהָיוּ מְסֻגָּלִים לְעַכֵּל.
הֵם הָיוּ חוֹלִים וְחַלָּשִׁים, וְסָבְלוּ מִתַּת תְּזוּנָה חֲרִיפָה.

הֵם הָיוּ צְרִיכִים אֹכֶל מְיֻחָד, כְּמוֹ מָרָק דָּלִיל.
אֲבָל כָּל יוֹם זָלְלוּ תֵּשַׁע קֻפְסְאוֹת שִׁמּוּרִים.
רַבִּים מְאֹד נִפְטְרוּ כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ.


לֹא מָצָאתִי אֶת חַוָּה.
חִפַּשְׂתִּי אוֹתָהּ בְּכָל מָקוֹם.
אִשְׁפְּזוּ אוֹתָהּ בְּבֵית הַחוֹלִים.

הִיא קִבְּלָה תֵּאָבוֹן, וְהָיְתָה מִתְלוֹנֶנֶת:
''אֲחוֹתִי הָיְתָה עוֹשָׂה לִי מַצּוֹת,
וְכָאן נוֹתְנִים רַק מָרָק דָּלִיל.''

טוֹב שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרָה אִתִּי.
הִיא נוֹתְרָה בַּחַיִּים הוֹדוֹת לְכָךְ.
אוּלַי הָיִיתִי נוֹתֶנֶת לָהּ מָזוֹן לֹא נָכוֹן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה