הַבַּחוּרוֹת הָיוּ יוֹצְאוֹת לָעֲבוֹדָה לִפְנוֹת בֹּקֶר.
בְּפֶתַח הַמִּטְבָּח נִצְּבוּ חַיָּלִים שׁוֹמְרִים.
אֲבָל הֵם לֹא יָכְלוּ לְזַהוֹת מִי נִכְנַס,
כִּי הָיָה עֲדַיִן חָשׁוּךְ.
לִמַּדְתִּי אֶת הָרַבָּנִית אֵיךְ לְהָבִיא מָזוֹן לַבְּלוֹק:
''תִּכָּנְסִי לַמִּטְבָּח לִפְנוֹת בֹּקֶר עִם חַוָּה,
הִיא תִּתֵּן לָךְ כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר לָתֵת.
תָּשִׂימִי תַּחַת הַמְּעִיל, וְתַחְזְרִי''.
הָרַבָּנִית הִתְחִילָה לַעֲשׂוֹת זֹאת בִּקְבִיעוּת.
הִיא הֵבִיאָה סֻכָּר, לֶחֶם, תַּפּוּחֵי אֲדָמָה.
אָכַלְנוּ כֻּלָּנוּ, וְהָיִינוּ שְׂבֵעוֹת.
הִסְתַּדַּרְנוּ כָּךְ הֵיטֵב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה