חַוָּה עָבְדָה בַּמִּטְבָּח שֶׁנּוֹעַד לַהֲכָנַת מָזוֹן עֲבוּר הַגֶּרְמָנִים.
עֲבוֹדָתָהּ הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה לְהוֹצִיא יְרָקוֹת מֵהַמַּרְתֵּף,
יַחַד עִם עוֹד שָׁלוֹשׁ בַּחוּרוֹת שֶׁהָיוּ מֵהַבְּלוֹק שֶׁלָּנוּ.
הִיא קָפְאָה מִקֹּר, וְהֶחְזִיקָה מַעֲמָד בְּקֹשִׁי.
לְאַחַר כְּחָדְשַׁיִם הִיא קִבְּלָה עֲבוֹדָה אַחֶרֶת,
לְהוֹבִיל דּוּדֵי אֹכֶל לַחַיָּלִים בַּשֶּׁטַח.
הָאֲדָמָה הָיְתָה קְפוּאָה וַחֲלָקָה,
וְהִיא הָיְתָה מִתְחַלֶּקֶת עָלֶיהָ.
בִּזְכוּת חָרִיצוּתָהּ וְיָפְיָהּ הִיא זָכְתָה לְיַחַס טוֹב יוֹתֵר בְּהַדְרָגָה.
כַּעֲבֹר פֶּרֶק זְמַן נוֹסָף הִיא נִכְנְסָה לַעֲבֹד בַּמִּטְבָּח עַצְמוֹ.
לְעוֹבְדוֹת שָׁם הָיָה מֻתָּר לֶאֱכֹל לִיטֶר מָרָק בְּיוֹם.
חַוָּה הָיְתָה מְבִיאָה לִי בַּסֵּתֶר מְעַט מִמֶּנּוּ.
פַּעַם תָּפְשׂוּ הַנָּאצִים עוֹבֶדֶת בַּמִּטְבָּח שֶׁלָּקְחָה מְעַט מָזוֹן.
אַחַת הַמַּשְׁגִּיחוֹת חָשְׁדָה שֶׁחַוָּה שֻׁתְּפָה לַמַּעֲשֶׂה.
הִיא דִּוְּחָה עָלֶיהָ לַגֶּרְמָנִים וְהֵם הִכּוּ אוֹתָהּ,
עַד שֶׁהִתְבָּרְרָה הַטָּעוּת.
הַגֶּרְמָנִים חִסְּלוּ עוֹבְדִים עַל כָּל חֲשָׁד שֶׁהָיָה לָהֶם לִגְנֵבַת מָזוֹן.
יוֹם אֶחָד הֵם חִסְּלוּ עוֹבֶדֶת רֵאשִׁית, עִם כָּל הַצֶּוֶת שֶׁלָּהּ.
חַוָּה קִבְּלָה אֶת הָעֲבוֹדָה בִּמְקוֹמָהּ,
וְהָפְכָה לָאַחְרָאִית בַּמִּטְבָּח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה