הָיְתָה עֲבוֹדָה בַּמִּטְבָּח.
בַּמִּטְבָּח יֵשׁ תָּמִיד אֹכֶל,
וּבְדֶרֶךְ כְּלָל אֶפְשָׁר לָקַחַת קְצָת,
אֲבָל שָׁם אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָקַחַת טִפָּה.
הַנָּאצִים הָיוּ בָּאִים לִפְנוֹת בֹּקֶר,
וּמַכִּים אֲסִירִים בְּמַכּוֹת רֶצַח,
כְּדֵי שֶׁיֵּלְכוּ לַעֲבֹד בַּמִּטְבָּח,
אַךְ אַף אֶחָד לֹא רָצָה.
הִתְחַנַּנְתִּי לְחַוָּה: ''חַוָּהלֶ'ה, תֵּלְכִי לַעֲבֹד בַּמִּטְבָּח.
הַמַּיִם הַנְּקִיִּים שֶׁתִּשְׁתִּי, הָאֲוִיר שֶׁתִּנְשְׁמִי,
אֲפִלּוּ רֵיחַ הָאֹכֶל, הַפֵּרוּרִים הַקְּטַנִּים,
יַתְנוּ לָךְ כּוֹחַ לְהַחְזִיק מַעֲמָד''.
חַוָּה הָלְכָה פַּעַם,
וְחָזְרָה עֲיֵפָה מֵתָה.
עָבְדוּ שָׁם קָשֶׁה מְאֹד.
מִלִּפְנוֹת בֹּקֶר עַד חֲצוֹת.
הִיא כָּעֲסָה: ''אַתְּ רוֹצָה שֶׁאָמוּת.
בִּגְלַל זֶה אַתְּ שׁוֹלַחַת אוֹתִי!''
הָיוּ לְיָדֵינוּ שְׁתֵּי נָשִׁים,
רַבָּנִית וְהַבַּת שֶׁלָּהּ.
הֵן כְּבָר הָיוּ שָׁם כְּשֶׁהִגַּעְנוּ.
בִּקַּשְׁתִּי מֵהֶן בִּשְׁאֵרִית כּוֹחוֹתַי:
''אֲנִי לֹא אֶשְׂרֹד. תְּרַחֲמוּ עַל אֲחוֹתִי,
הִיא עוֹד קְטַנָּה, תַּגִּידוּ לָהּ לָלֶכֶת לַעֲבֹד.''
עָבְרוּ שְׁלוֹשָׁה יָמִים.
כֻּלָּן בִּקְּשׁוּ, וְהִיא מֵאֲנָה.
הִתְחַנַּנְתִּי שֵׁנִית: ''חַוָּהלֶ'ה, תֵּלְכִי,
אַתְּ לֹא רוֹאָה, עוֹד שָׁעָה אֲנִי מֵתָה.''
הִיא עָשְׂתָה לִי טוֹבָה,
הִסְכִּימָה לָלֶכֶת עוֹד פַּעַם, וְאַחַר כָּךְ הִתְרַגְּלָה.
חַוָּה הָיְתָה בְּרִיאָה עֲדַיִן, וְלֹא הָיָה חָסֵר אֶצְלָהּ כְּלוּם.
הִיא רָצְתָה לְהֵרָאוֹת יָפֶה, וְכָל בֹּקֶר הִסְתָּרְקָה בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה