וֶהֱיֵה תָּמִים: חֵלֶק ב' - בַּמִּלְחָמָה, פֶּרֶק ה': סִיבִּיר

וֶהֱיֵה תָּמִים: חֵלֶק ב' - בַּמִּלְחָמָה, פֶּרֶק ה': סִיבִּיר

בְּעֶרֶב אֶחָד לָקְחוּ אֶת כֻּלָּנוּ, וְהִכְנִיסוּ לִקְרוֹנוֹת מַשָּׂא. מָקוֹם שֶׁנּוֹעַד לְעֶשְׂרִים אִישׁ הָיָה לְשִׁשִּׁים. קִבַּלְנוּ רַק לֶחֶם וּמַיִם, וְנָסַעְנוּ כַּעֲשָׂרָה יָמִים בָּרַכֶּבֶת. הוֹבִילוּ אוֹתָנוּ לְמָקוֹם רָחוֹק, עָמֹק עָמֹק בְּרוּסְיָה, בְּסִיבִּיר.

הוֹצִיאוּ אוֹתָנוּ לְמָקוֹם רֵיק, לֹא רָאִינוּ שׁוּם דָּבָר חוּץ מִיַּעַר, וְאָמְרוּ לָנוּ: "הֵנָּה לָכֶם! פֹּה הַמָּקוֹם! תָּכִינוּ לָכֶם פֹּה אֶת הַחַיִּים. תַּחְטְבוּ עֵצִים, תִּבְנוּ צְרִיפִים, וְתֵלְכוּ לַעֲבֹד בַּחֲטִיבַת עֵצִים. כָּךְ יִהְיוּ הַחַיִּים שֶׁלָּכֶם כָּל הַזְּמַן".

אַחֲרַי כְּחָדְשַׁיִם קָרְאוּ לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לְמִשְׂרַד הַַאֵנְקְוְ''דְ בַּמָּקוֹם, וְאָמְרוּ: "לַחְתֹּם! תַּחְתֹּם!"

- "מָה כָּתוּב פֶּה?"

- ''בְּתוֹר 'בֶּן אָדָם מְסֻכָּן לַחֲבֵרָה', אַתָּה מְקַבֵּל שָׁלוֹשׁ שָׁנִים מַחֲנֵה עֲבוֹדָה".

כָּךְ הִצְטָרַכְנוּ לִחְיוֹת שָׁם.

הַמָּקוֹם הָיָה בְּאֵזוֹר הַנָּהָר קוֹלְבָה, קָרוֹב לְחוּג הַקֹּטֶב. הַלַּיְלָה בַּקַּיִץ הָיָה קָצָר מְאֹד. הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה וּמִיָּד זָרְחָה.

הָיוּ שָׁם מַחֲנוֹת לָאֲסִירִים עוֹד מִיְּמֵי הַמַּלְכָּה קָתְרִינַה. זֹאת הָיְתָה רֶשֶׁת צְפוּפָה, וְאַף אֶחָד לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִמָּלֵט. אִם בָּרַחְתָּ מִמַּחֲנֶה אֶחָד, תָּפְשׂוּ אוֹתְךָ בַּשֵּׁנִי.

בַּמַּחֲנוֹת עָסְקוּ בָּעֲבוֹדָה בְּעֵצִים. הָיָה מַחֲנֶה כְּמוֹ שֶׁלָּנוּ, בּוֹ חָטְבוּ אֶת הָעֵצִים. בְּמַחֲנֶה אַחֵר, עַל חוֹף הַנָּהָר, שִׁלְּחוּ אֶת הַגְּזָעִים. עָשׂוּ זֹאת בְּדוֹבְרוֹת שֶׁנִּבְנוּ שְׁתִי וָעֵרֶב. בְּמוֹרַד הַנָּהָר הָיוּ מִפְעָלִים לְעִבּוּד הָעֵץ. הַכֹּל הָיָה מִתְבַּצֵּעַ תּוֹךְ רִשּׁוּם קַפְּדָנִי: הַחְתָּמוֹת שֶׁל הַגְּזָעִים, וְהוֹדָעוֹת טֶלֶפוֹנִיּוֹת עַל מִשְׁלוֹחִים.

כְּלִי הָעֲבוֹדָה הַיְּחִידִי שֶׁלָּנוּ הָיָה הַגַּרְזֶן הַפָּשׁוּט. הוּא שִׁמֵּשׁ כְּפַטִּישׁ, מַשּׂוֹר, מַקְצוּעָה, מַעְדֵּר, סַכִּין וְכַדּוֹמֶה. הָיוּ בֵּינֵינוּ אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ רַבֵּי אָמָּנִים בְּשִׁמּוּשׁ בּוֹ.

הָיוּ בַּמַּחֲנֶה כַּמָּה אַלְפֵי אֲנָשִׁים, רֻבָּם אֲסִירִים פְּלִילִיִּים: גַּנָּבִים, רוֹצְחִים, וְכָל מִינֵי פּוֹשְׁעִים. אֲבָל הָיוּ גַּם כַּמָּה מֵאוֹת 'פּוֹלִיטִיִּים', אֲנָשִׁים שֶׁנִּשְׁפְּטוּ עַל 'קוֹנְטְרָה רֶבוֹלוּצְיָה, סְעִיף חֲמִשִּׁים וּשְׁמוֹנֶה. הָעֹנֶשׁ הָיָה לְעֶשְׂרִים, עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים, וְלַכֹּל הַפָּחוֹת לְעֶשֶׂר שָׁנִים. אֲנַחְנוּ הָיִינוּ כַּמָּה מֵאוֹת שֶׁקִּבַּלְנוּ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים.

הִתְחַלְנוּ לְאַרְגֵּן לְעַצְמֵנוּ אֶת הַחַיִּים בַּמָּקוֹם. לְהָכִין אֶת חֲדַר הָאֹכֶל, הַמִּטְבָּח וְכָל הַיֶּתֶר. הָיִינוּ צְרִיכִים לָקוּם בְּחָמֵשׁ בַּבֹּקֶר, לַעֲמֹד בַּתּוֹר לַמִּטְבָּח, וּלְקַבֵּל חֲתִיכַת לֶחֶם וּמָרָק, שֶׁהָיָה הַרְבֵּה מַיִם וּקְצָת שְׁעוּעִית, מַשֶּׁהוּ אָיֹם וְנוֹרָא.

עָמַדְנוּ שָׁעָה בַּתּוֹר. הָיִינוּ אֲלָפִים, וְהַמִּתְקָנִים לֹא הָיוּ כָּל כָּךְ גְּדוֹלִים, שֶׁיָּכְלוּ לְשָׁרֵת אֶת הָאֲנָשִׁים אַחַת וּשְׁתַּיִם. עַד שֶׁקִּבַּלְנוּ אֶת הַמָּנָה הָיְתָה כְּבָר הַשָּׁעָה שֵׁשׁ, וְהָיִינוּ חַיָּבִים לָצֵאת לָעֲבוֹדָה.

יָצָאנוּ לָעֲבוֹדָה עִם שׁוֹמֵר חָמוּשׁ עִם כֶּלֶב מִהַַאֵנְקְוְ''דְ. מֶשֶׁךְ הַהֲלִיכָה הָיָה כְּשָׁעָה וָחֵצִי. הַמָּקוֹם בּוֹ חָטַבְנוּ אֶת הָעֵצִים הָיָה מְרֻחָק כִּשְׁמוֹנָה קִילוֹמֶטְרִים מֵהַמַּחֲנֶה.

קִבַּלְנוּ בְּגָדִים טוֹבִים, וּלְיַד הַשַּׁעַר גַּם עָמַד מְפַקֵּחַ וְהִסְתַּכֵּל. מִי שֶׁלֹּא הָיָה לָבוּשׁ טוֹב, אוֹ לֹא נָעַל נַעֲלַיִם טוֹבוֹת, הוּא לֹא נָתַן לוֹ לָצֵאת לָעֲבוֹדָה. אֲבָל הַחֹרֶף הָיָה שָׁם מְאֹד מְאֹד חָזָק. הַשֶּׁלֶג הָיָה יוֹתֵר מִמֶּטֶר, מֶטֶר וַחֲצִי עֹמֶק. נִכְנַסְנוּ עִם רֶגֶל אַחַת לְתוֹךְ הַשֶּׁלֶג, וְלֹא יָכֹלְנוּ לְהוֹצִיא אוֹתָהּ. אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ הִגַּעְנוּ.

בִּמְקוֹם הָעֲבוֹדָה הַמִּכְנָסַיִם הָיוּ רְטֻבִּים מְאֹד מֵהַשֶּׁלֶג, וְהַקֹּר הִקְפִּיא אוֹתָם לְגַמְרֵי. הֵם הָיוּ כְּמוֹ עֲשׂוּיִים מִפַּח. רָצִינוּ לַעֲשׂוֹת קְצָת אֵשׁ מֵהָעֵצִים, שֶׁלֹּא הָיוּ חֲסֵרִים, אֲבָל הַחַיָּל הִתְחִיל לִצְעֹק: "לְהִתְחַמֵּם בָּעֲבוֹדָה!" שֶׁנַּעֲבֹד וְנִתְחַמֵּם. הוּא לֹא נָתַן לָנוּ לְהַדְלִיק מְדוּרָה אֶלָּא בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּצָּהֳרַיִם, כְּשֶׁיָּכֹלְנוּ לָנוּחַ חֲצִי שָׁעָה.

הַבְּעָיָה הַגְּרוּעָה בְּיוֹתֵר הָיְתָה עִם חֲתִיכַת הַלֶּחֶם שֶׁקִּבַּלְנוּ. מִי שֶׁיָּצָא לָעֲבוֹדָה קִבֵּל שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת גְּרַם לֶחֶם. אֲבָל חֲתִיכַת הַלֶּחֶם הַשָּׁחֹר הָיְתָה מְלֵאַת מַיִם. שְׁמוֹנֶה מְאוֹת הַגְּרָם הָיוּ רַק פְּרוּסָה קְטַנָּה. כָּל הַוִּכּוּחַ בֵּינֵינוּ הָיָה מָה לַעֲשׂוֹת עִם הַפְּרוּסָה. אִם נֹאכַל אוֹתָהּ בְּבַת אַחַת, בְּשֵׁשׁ בַּבֹּקֶר, מָה יִהְיֶה כָּל הַיּוֹם? נִהְיֶה רְעֵבִים. לְחַלֵּק אוֹתָהּ לַחֲלָקִים? לֶאֱכֹל חֵלֶק מִיָּד וְהַיֶּתֶר בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם? זֶה לֹא בָּטוּחַ. מִפְּנֵי שֶׁכָּל כָּךְ גָּנְבוּ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁמֹר. גַּם אִם בְּאֶלֶף עֵינַיִם שָׁמַרְתָּ, בְּכָל זֹאת גָּנְבוּ לְךָ. יָצָא שֶׁהַטּוֹב בְּיוֹתֵר הָיָה לֶאֱכֹל. זֶה נִכְנַס לַבֶּטֶן, וּכְבָר אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִגְנֹב. אֲבָל כָּל הַזְּמַן הָיִינוּ רְעֵבִים וּרְעֵבִים.

עָבַדְנוּ עַד הַשָּׁעָה חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ בָּעֶרֶב. כְּשֶׁחָזַרְנוּ לַמַּחֲנֶה הָיְתָה הַשָּׁעָה כְּבָר אַחֲרֵי שֶׁבַע. שׁוּב עָמַדְנוּ שָׁעָה בַּתּוֹר לְקַבֵּל אֶת אוֹתָהּ מְנַת מָרָק, הַפַּעַם בְּלִי לֶחֶם.

הַבְּגָדִים הָיוּ רְטֻבִּים מֵהַשֶּׁלֶג וְהַגֶּשֶׁם. הָיָה נָכֶה, שֶׁהָיָה הַשּׁוֹמֵר שֶׁל הַצְּרִיף שֶׁלָּנוּ. הוּא לָקַח אֶת הַבְּגָדִים שֶׁל כָּל הַקְּבוּצָה, וְנָתַן לְיִבּוּשׁ לִפְנֵי הַתַּנּוּר. הַבְּגָדִים לֹא הִסְפִּיקוּ לְהִתְיַבֵּשׁ עַד הַשָּׁעָה אַרְבַּע לִפְנוֹת בֹּקֶר, כְּשֶׁהִתְחַלְנוּ לְהִתְלַבֵּשׁ. הוּא הֵבִיא אוֹתָם כִּמְעַט יְבֵשִׁים. לָבַשְׁתִּי אֶת הַבְּגָדִים, עָמַדְתִּי בַּתּוֹר לָאֹכֶל, וְהַמִּכְנָסַיִם הִתְקַשּׁוּ מֵהַקֹּר, שֶׁהָיָה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים מִתַּחַת לָאֶפֶס.

רַבִּים נָפְלוּ, כִּי לֹא יָכְלוּ לְהַחְזִיק מַעֲמָד. הַפְּלִילִיִּים גָּנְבוּ מִכָּל הַבָּא לַיָּד וְהִסְתַּדְּרוּ. הַוָּתִיקִים 'הַפּוֹלִיטִיִּים' עָבְדוּ בַּמִּשְׂרָדִים אוֹ בַּמִּטְבָּח, אוֹ קִבְּלוּ חֲבִילוֹת מֵהַבַּיִת, וְגַם אֵיךְ שֶׁהוּא הִסְתַּדְּרוּ. אֲבָל אֲנַחְנוּ הָיִינוּ חֲדָשִׁים בְּרוּסְיָה, וְלֹא קִבַּלְנוּ שׁוּם עֶזְרָה.

מִי שֶׁרַק הִפְסִיק לַחְשֹׁב עַל עַצְמוֹ, לְהַחְזִיק עַצְמוֹ בְּנִקָּיוֹן וְכָל הַיֶּתֶר, נִכְנַס מִיָּד לַמַּחֲלוֹת. הַרְבֵּה כִּנִּים הָיוּ שָׁם, וְכִנִּים הֵם מַחֲלוֹת. הָיָה צָרִיךְ לְהִתְרַחֵץ, לְהָכִין וּלְנַקּוֹת הַכֹּל. הָיִיתָ גַּם צָרִיךְ לֶאֱכֹל הַכֹּל. מִפְּנֵי שֶׁהָיָה שָׁם אֹכֶל שֶׁלֹּא כֻּלָּם יָכְלוּ לֶאֱכֹל. נָתְנוּ אֹכֶל שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא הָיָה טוֹב. מִי שֶׁלֹּא אָכְלוּ, וְשָׁתוּ רַק מַיִם, חָסְרוּ לָהֶם וִיטָמִינִים, הִתְנַפְּחוּ וּמֵתוּ. מֵתוּ כְּמוֹ זְבוּבִים מִזֶּה. הַרְבֵּה הַרְבֵּה נָפְלוּ. בִּפְרָט אֵלֶּה מִצֶּ'כְיָה וְהוּנְגַּרְיָה. הֵם לֹא יָכְלוּ לְהַחְזִיק מַעֲמָד. לֹא הָיוּ רְגִילִים לְמַשֶּׁהוּ כָּזֶה. אֲנַחְנוּ מִפּוֹלִין הֶחְזַקְנוּ מַעֲמָד יוֹתֵר.

בֵּית חוֹלִים לֹא הָיָה שָׁם. הָיָה אֵיזֶה שֶׁהוּא אָח חוֹבֵשׁ, אֲבָל לֹא הָיוּ מַסְפִּיק רְפוּאוֹת. כָּל יוֹם הוֹצִיאוּ מֵהַצְּרִיפִים מֵתִים, שֶׁגָּוְעוּ מִקֹּר אוֹ מֵרָעָב. רַבִּים רַבִּים נִשְׁאֲרוּ קְבוּרִים בְּתוֹךְ הַיַּעַר. כָּל בֹּקֶר לָקַחְנוּ לְשָׁם כַּמָּה עֲגָלוֹת מְלֵאוֹת מֵתִים. לִפְעָמִים, לְפִי הַתּוֹר, גַּם אֲנִי. רָאִינוּ לַמֵּתִים אֶת הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם נֻקְשִׁים מֵהַכְּפוֹר כְּמוֹ מַקְּלוֹת. כָּךְ זָרְקוּ אוֹתָם לְתוֹךְ הַבּוֹר הַמְּשֻׁתָּף.

פַּעַם הָיְתָה הַטֶּמְפֶּרָטוּרָה כַּחֲמִשִּׁים מַעֲלוֹת מִתַּחַת לָאֶפֶס. אַחֲרֵי מִינוּס אַרְבָּעִים לֹא הִכְרִיחוּ לָצֵאת לָעֲבוֹדָה, וְיָצָא רַק מִי שֶׁרָצָה. בָּאוּ אֵלֵינוּ וְאָמְרוּ שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לָצֵאת לָעֲבוֹדָה, יְקַבֵּל מָנָה כְּפוּלָה. הָיִיתִי רֹאשׁ קְבוּצָה. בָּאתִי לַקְּבוּצָה שֶׁלִּי, לְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים, וְאָמַרְתִּי שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לְהַרְוִיחַ מָנָה כְּפוּלָה שֶׁל אֹכֶל יָבוֹא, וְנֵצֵא לָעֲבוֹדָה. הָיִיתִי מְלֻבָּשׁ טוֹב וְחַם. הָרִאשׁוֹן שֶׁאָמַר: "אֲנִי אֵצֵא". אַחֲרַי בָּאוּ עוֹד אַרְבָּעָה. לָקַחְנוּ אֶת הַשּׁוֹמֵר עִם הַכֶּלֶב, וְיָצָאנוּ שִׁשָּׁה קִילוֹמֶטְרִים לְתוֹךְ הַיַּעַר. הָאֲוִיר הָיָה כָּל כָּךְ שָׁקֵט, שֶׁכִּמְעַט שָׁמַעְנוּ אֶת הַכְּפוֹר. הִרְגַּשְׁנוּ אוֹתוֹ. אֶפְשָׁר הָיָה לִסְבֹּל אֶת הַקֹּר, כִּי לֹא הָיְתָה שׁוּם רוּחַ. הָיָה עַד כְּדֵי כָּךְ שָׁקֵט.

הִתְחַלְנוּ לַעֲבֹד, וְהִתְחַמַּמְנוּ. עָשִׂינוּ גַּם נוֹרְמָה כְּפוּלָה. הִצְטָרַכְנוּ לַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה קוּבּ, אֲבָל עָשִׂינוּ שְׁמוֹנָה. כְּשֶׁחָזַרְנוּ לַמַּחֲנֶה, הִרְגַּשְׁנוּ כָּל כָּךְ טוֹב, יוֹתֵר מֵאֵלֶּה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ. הִרְוַחְנוּ טוֹב. קִבַּלְנוּ מְנוֹת אֹכֶל כְּפוּלוֹת עֲבוּר הַיְּצִיאָה לָעֲבוֹדָה, וְתוֹסֶפֶת אֹכֶל עֲבוּר הַכַּמּוּת הַכְּפוּלָה שֶׁל הָעֵצִים שֶׁחָטַבְנוּ.

רָאִינוּ שֶׁהַשֵּׁד לֹא נוֹרָא כָּל כָּךְ. דַּוְקָא בַּכְּפוֹר, כְּשֶׁהָאָדָם לֹא מוֹרִיד עַצְמוֹ לַשֵּׁפֶל, רַק מַחְזִיק עַצְמוֹ וְעוֹבֵד, יֵשׁ לוֹ חֵשֶׁק לַחַיִּים, וּמַצַּב הָרוּחַ שֶׁלּוֹ לֹא שׁוֹקֵעַ, הוּא יָכֹל לְהַחְזִיק מַעֲמָד.

אַחֲרַי כַּמָּה חֳדָשִׁים הִכַּרְנוּ יוֹתֵר אֶת הַתְּנָאִים. נִכְנַסְתִּי לַקְּבוּצָה שֶׁל בּוֹנִים, שֶׁבָּנוּ אֶת הַבָּתִּים, וּכְבָר לֹא הִרְגַּשְׁתִּי מַחְסוֹר. אֵלֶּה שֶׁעָבְדוּ בְּתוֹךְ הַמַּחֲנֶה קָמוּ בְּשֶׁבַע, וְלֹא הִצְטָרְכוּ לַעֲמֹד בַּתּוֹר. כְּשֶׁכָּל הַקְּבוּצוֹת כְּבָר יָצְאוּ לָעֲבוֹדָה, הָלַכְנוּ לָקַחַת אֶת הָאֹכֶל, וְקִבַּלְנוּ גַּם מַשֶּׁהוּ יוֹתֵר טוֹב, עוֹד כַּפִּית אֹכֶל, עוֹד חֲתִיכַת לֶחֶם. הָיִינוּ כְּבָר מֵהַמְּאֻשָּׁרִים.

הָיִיתִי מִבֵּין הַמִּצְטַיְּנִים בָּעֲבוֹדָה, וְנַעֲשֵׂיתִי רֹאשׁ קְבוּצָה שֶׁל הַבּוֹנִים בַּנַּגָּרִיָּה. כְּבָר לֹא גַּרְתִּי בַּצְּרִיפִים, אֶלָּא עָשִׂיתִי לִי מָקוֹם בַּנַּגָּרִיָּה. הָלַכְתִּי לֶאֱכֹל אֲרוּחַת בֹּקֶר בְּשָׁעָה שֶׁבַע וָחֵצִי, וַאֲרוּחַת עֶרֶב רִאשׁוֹן, לְפָנַי שֶׁהַקְּבוּצוֹת חָזְרוּ מֵהָעֲבוֹדָה. חָיִיתִי חַיִּים שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם, וּבֶאֱמֶת יָצָאתִי בָּרִיא מֵהַמַּחֲנֶה.

בַּמַּחֲנֶה הָיוּ הַרְבֵּה צוֹעֲנִיּוֹת. נָתְנוּ לָהֶם עֶשֶׂר שָׁנִים עֲבוּר שׁוֹטְטוּת. בְּרוּסְיָה לְכָל אָדָם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ כְּתֹבֶת עֲבוֹדָה וּכְתֹבֶת מְגוּרִים. הַצּוֹעֲנִיּוֹת הֵבִיאוּ אִתָּן אֶת הַשְּׂמִיכוֹת הַחַמּוֹת שֶׁלָּהֶן. כֵּיוָן שֶׁעָבַדְתִּי בַּנַּגָּרִיָּה, וְהָיָה לִי הַרְבֵּה לֶחֶם, קָנִיתִי אֶצְלָן עֲבוּר לֶחֶם אֶת הַשְּׂמִיכוֹת. יָשַׁנְתִּי טוֹב, וּבַלֵּילוֹת הֵן הָיוּ בָּאוֹת לַפְּעָמִים לְהִתְחַמֵּם אֶצְלִי.

לֹא הָיְתָה שׁוּם פְּעִילוּת חֶבְרָתִית. כָּל הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלָּנוּ הָיוּ כֵּיצַד נַחְזִיק אֶת עַצְמֵנוּ. יָדַעְנוּ שֶׁזֶּה לֹא לַנֶּצַח. סוֹף סוֹף נֵצֵא מִפֹּה. מְעַט מְאֹד יָדַעְנוּ עַל הַמִּלְחָמָה. לִפְעָמִים הִגִּיעַ לְיָדֵינוּ עִתּוֹן מִלִּפְנֵי חֹדֶשׁ, שֶׁעָטַף חֲבִילָה שֶׁהִגִּיעָה מֵאַחַת הַמִּשְׁפָּחוֹת. הִתְקַבַּצְנוּ כֻּלָּנוּ, וּמִי שֶׁיָּדַע לִקְרֹא טוֹב רוּסִית, תִּרְגֵּם לָנוּ כָּל מִלָּה. צֵרַפְנוּ מֵידַע מִפֹּה וּמִשָּׁם, וְכָךְ קִבַּלְנוּ תְּמוּנָה מִמָּה שֶׁהִתְרַחֵשׁ בָּעוֹלָם.

פָּגַשְׁתִּי בְּמַחֲנֶה יְהוּדִי שֶׁהָיָה בְּבִּירוֹבִּיגָ'ן. הוּא בָּרַח מִמֶּנָּה וְקִבֵּל עֶשֶׂר שָׁנִים. הוּא סִפֵּר כַּמָּה הָיָה קָשֶׁה שָׁם עִם הָאֹכֶל. הָאַסְפָּקָה הָיְתָה כָּל כָּךְ גְּרוּעָה, שֶׁלִּפְעָמִים גָּוְעוּ בָּרָעָב. פַּעַם, הִגִּיעוּ אֲלֵיהֶם חָבִיּוֹת שֶׁל דָּגִים מְלוּחִים. הָיָה עֶרֶב וְהֵם נִכְנְסוּ לַחֲדַר הָאֹכֶל. הַבֶּטֶן הָיְתָה כָּל-כָּךְ רֵיקָה, שֶׁהֵם הִתְחִילוּ לִשְׁתּוֹת אֶת הַמַּיִם הַמְּלוּחִים. אַחַר כָּךְ הִתְחִילָה הַבֶּטֶן לִשְׂרֹף לָהֶם, וְכָל הַלַּיְלָה לֹא יָכְלוּ לִישֹׁן.

הִצְטָרַכְנוּ לָשֶׁבֶת שָׁם שָׁלוֹשׁ שָׁנִים. אֲבָל בְּ-1942 נֶחְתַּם הַהֶסְכֵּם בֵּין בְּרִית הַמּוֹעָצוֹת לְשִׁיקוֹרְסְקִי בְּלוֹנְדוֹן, וְשִׁחְרְרוּ אֶת כָּל אֵלֶּה שֶׁבָּרְחוּ מִפּוֹלִין. אַחֲרֵי שָׁנָה וָחֵצִי יָצָאתִי לַחָפְשִׁי.

הִרְגַּשְׁתִּי מְאֹד בָּרִיא. לָמַדְתִּי לֶקַח שֶׁמָּה שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עָלַי, אֵיזֶה צָרוֹת שֶׁלֹּא תִּהְיֶינָה, אִם לֹא אֶפֹּל בְּרוּחִי, וְרַק אַחְזִיק גָּבוֹהַּ אֶת מַצַּב הָרוּחַ, אַצְלִיחַ לְהִסְתַּדֵּר. כָּךְ אֶפְשָׁר לְהִשָּׁאֵר בַּחַיִּים מִכָּל הַצָּרוֹת.