ספרים מקוריים

24.7.2017

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר I - זְמַן, חֵלֶק ב' - גטו, פֶּרֶק 18: וְלַאדִיסְלַב פּוֹלַאק

וְלַאדִיסְלַב פּוֹלַאק

יְדִידִי הַטּוֹב וְהֶחָבִיב, וְלַאדִיסְלַב פּוֹלַאק,
הָיָה סְטוּדֶנְט לְאַדְרִיכָלוּת שֶׁעָבַד כְּטֶכְנַאי בִּנְיָן.
הוּא אָמַר לִי שֶׁהוּא מְעֻנְיָן לַעֲזֹר לָנוּ מוּל הַנָּאצִים,
כִּי הַצָּרוֹת שֶׁל הַפּוֹלָנִים וְהַיְּהוּדִים מֵהֶם הֵן מְשֻׁתָּפוֹת.

יוֹם אֶחָד סִפַּרְתִּי לְאָבִי: ''יֵשׁ לִי יָדִיד טוֹב, שֶׁאֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עָלָיו.
הוּא לֹא אַנְטִישֵׁמִי. אִם תִּרְצֶה, נִתַּן לוֹ לִשְׁמֹר דִּבְרֵי עֵרֶךְ.
הוּא תָּמִיד יַחְזִיר לָנוּ, אֲפִלּוּ אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה.
יֵשׁ לִי אֵמוּן מָלֵא בּוֹ.''

הָיִינוּ בַּגֶּטוֹ, וְאַבָּא בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת אוֹתוֹ.
יוֹם אֶחָד הוּא בָּא לְבִקּוּר. זֹאת הָיְתָה עֲבוּרִי זְוָעָה.
הִתְמַלֵּאתִי בּוּשָׁה מִכָּךְ שֶׁהוּא יִרְאֶה בְּאֵיזֶה מַצָּב אֲנַחְנוּ.
אַךְ אַבָּא הִתְלַהֵב מִמֶּנּוּ, וְנָתַן לוֹ לִשְׁמֹר עֲבוּרֵנוּ דִּבְרֵי עֵרֶךְ.

כְּשֶׁהָיִינוּ בְּמַחֲנֵה הָעֲבוֹדָה, הָיָה מְקַשֵּׁר בֵּינֵינוּ בָּחוּר אֶחָד.
הוּא עָבַד בַּמַּחֲנֶה, וְוְלַאדִיסְלַב הָיָה שׁוֹלֵחַ דַּרְכּוֹ מָה שֶׁבִּקַּשְׁנוּ.
הוּא הָיָה מוֹסֵר לְוְלַאדִיסְלַב פְּתָקִים מֵאִתָּנוּ, וּמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ דְּבָרִים.
אֶלָּא שֶׁהַבָּחוּר גָּנַב אֶת הָרֹב. אִם קִבֵּל לְהָבִיא עֲשָׂרָה, הֵבִיא שְׁנַיִם בִּלְבַד.

וְלַאדִיסְלַב הָיָה מְאֹרָס לִסְטוּדֶנְטִית נֶחְמָדָה לִרְפוּאָה.
יוֹם אֶחָד בָּאוּ הַנָּאצִים, וְלָקְחוּ אוֹתָהּ לְאוֹשְׁוִויץ.
הֵבַנּוּ עֵקֶב זֹאת, וּבְעִקְבוֹת אֵרוּעִים דּוֹמִים,
שֶׁכֻּלָּנוּ נַגִּיעַ לְשָׁם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר.

לְוְלַאדִיסְלַב הָיָה חֲבֵר בַּעַל תֹּאַר אֲצֻלָּה,
שֶׁהָיְתָה לוֹ וּלְאִשְׁתּוֹ חֲנוּת בָּעִיר שֶׁלָּנוּ.
לְעִתִּים הָיִיתִי נִכְנֶסֶת לַחֲנוּת הַזֹּאת.
הֵם הָיוּ שׁוֹמְרִים דְּבָרִים עֲבוּרִי.

יוֹם אֶחָד נִכְנַסְתִּי לַחֲנוּת, מְחֻפֶּשֶׂת לְבַחוּר.
בְּפּוֹלִין נָהוּג שֶׁגְּבָרִים מְנַשְּׁקִים אֶת יְדֵי הַנָּשִׁים.
לֹא רָצִיתִי שֶׁיְּזַהוּ מִי אֲנִי, וְאָחַזְתִּי בְּיָדָהּ לְנַשֵּׁק אוֹתָהּ.
הִיא זִהֲתָה אוֹתִי, עָשְׂתָה תְּנוּעַת בִּטּוּל וְאָמְרָה: ''אֵין צֹרֶךְ.''

פַּעַם אַחֶרֶת הָלַכְתִּי לַחֲנוּת שֶׁלָּהּ כְּדֵי שֶׁהִיא תִּתֵּן לִי מַשֶּׁהוּ.
כְּשֶׁהִתְקָרַבְתִּי, רָאִיתִי אוֹתָהּ עִם וְלַאדִיסְלַב, מְטַיְּלִים.
הֵם יָצְאוּ מִחוּץ לָעִיר, דֶּרֶךְ הַגֶּשֶׁר שֶׁמֵּעַל לַנָּהָר.
הֵם הִתְאַהֲבוּ זֶה בָּזֹאת.

בַּעֲלָהּ הָיָה תָּמִיד בּוֹגֵד בָּהּ.
וְלַאדִיסְלַב אָהַב בַּחוּרוֹת עֲדִינוֹת.
הוּא לֹא יָכֹל הָיָה לִרְאוֹת אוֹתָהּ כָּךְ.
עָקַבְתִּי אַחֲרֵיהֶם לְמֶרְחָק קָצָר, וְחָזַרְתִּי.

כְּשֶׁהָיִיתִי בְּאוֹשְׁוִויץ, הָלַכְתִּי לְחַפֵּשׂ אֶת הָאֲרוּסָה.
שָׁאַלְתִּי אֲנָשִׁים רַבִּים אִם יָדוּעַ לָהֶם הֵיכָן הִיא.
לְבַסּוֹף גִּלִּיתִי שֶׁהִיא עוֹבֶדֶת בְּבֵית הַחוֹלִים.
רָצִיתִי לְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה עֲבוֹדָה קַלָּה יוֹתֵר.

הָלַכְתִּי כֹּל יוֹם שְׁלוֹשִׁים וְשִׁשָּׁה קִילוֹמֶטְרִים,
בַּקֹּר, בַּשֶּׁלֶג, בַּגֶּשֶׁם, וְזֶה הָיָה קָשֶׁה מְאֹד.
מִי שֶׁיָּכֹל הָיָה לַעֲבֹד בַּמַּחֲנֶה, בְּכָל דָּבָר,
הָיָה בְּמַצַּב הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב.

אָמַרְתִּי לָהּ רַק מִשְׁפָּט אֶחָד:
''הֵבֵאתִי לָךְ דְּרִישַׁת שָׁלוֹם מִוְלַאדִיסְלַב.''
הִיא לֹא עָנְתָה לִי בַּמִּלָּה, גַּם לֹא בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם.
הַסִּבָּה הָיְתָה, כְּכֹל הַנִּרְאֶה, כִּי וְלַאדִיסְלַב עָזַב אוֹתָהּ.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה