ארבעה בנים בהגדה של פסח ותורת היחסות של איינשטיין

בהגדה של פסח מופיעים ארבעה בנים:

חכם

רשע

תם 

שאינו יודע לשאול

קיימים פירושים מסורתיים אחדים לארבעת הבנים:

- ארבעת הבנים מקבילים לארבעת המינים בסוכות  ולארבע סוגי האנשים הקיימים בעם ישראל.

- בתורה מופיעים ארבעה פסוקים שונים המצווים לספר את סיפור יציאת מצרים.

- על פי הקבלה ארבעת הבנים מקבילים לארבעת הספירות של רגלי כסא הכבוד.

- ארבעת המינים מקבילים לארבע לשונות הגאולה: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי.

- יש עוד פירושים רבים.

המיספר 4 מופיע בהגדה של פסח, בדרגת חשיבות רבה עוד יותר, בארבע כוסות היין אשר אנו מצווים לשתות בליל הסדר.

פעם נוספת מופיע המספר בהגדה בארבע הקושית. 

לכן הסיפרה ארבע מתקשרת דרך ליל הסדר לרעיון החירות בכלל.

ה-4 בנומרולוגיה הוא המספר שקשור למסגרת, מבנה, יציבות וכללים. כל התמודדות עם המספר היא התמודדות עם מה שנראה לכאורה בלתי פתיר. זה הצורך לפרוץ מסגרות ולערוך שינויים גם כשאלה מפחידים מאד, ותוך שמירת החוקים גם כשהם לא נוחים.

על כן ניתן להקביל את המספר 4 גם לארבעת רוחות השמיים: צפון, דרום, מזרח, מערב. זאת גם בשילוב הקבלה לארבעת חדרי הלב. האדם מצוי תמיד בצומת דרכים. הבחירה בכיוון הנכון היא משימה קשה, אך הוא חייב לקבל את ההחלטה לגבי הדרך בכוחות עצמו.

4 הוא גם מספר היסודות הבסיסיים האלכימיים: אויר, אש, אדמה, מים.

בעולם המודרני המיספר 4 מתקשר לשרטוט הרשת, הגריד, שבאמצעותו אנו ממפים את העולם ונותנים לכל מקום ציון במספרים של אורך ורוחב. במקביל זאת גם צורת השתי וערב שבה אנו בונים את העולם ההנדסי שבו אנו חיים על פי קווים ישרים ומצטלבים, מחפצים וכלים עד לבניינים ודרכים.

מכאן גם שהמספר 4 מתקשר אל חוש המישוש, שהוא הבסיסי מבין חמשת החושים של האדם. חוש המישוש מתפתח באדם בשלבי גדילתו הראשונים, כאשר הוא מזדהה עם העולם יותר מאשר עם עצמו. 

צורת הרשת מתקשרת היטב גם למבט העל שבו אנו תופשים את העולם מאז ראשית עידן התעופה.

לכן יש חשיבות רבה לתיאור דינאמי של צורת הרשת ברוחנו. קווי השתי וערב של הרשת משתכפלים לעיתים ברוחנו מליבנו לעבר האינסוף.  

נושא הרשת הדינאמית מפותח בהרחבה ביצירותיהם של אמנים מודרניים רבים. יש מבקרי אמנות שטוענים שזאת המורשת היחידה שהעבירה אמנות המאה ה-20 לאמנות המאה ה-21.

אלברט איינשטיין הגה את תורת היחסות בתחילת המאה ה-20. בנעוריו הושפע איינשטיין מאד מהיהדות, ובוודאי גם מההגדה של פסח, אשר שימשה לו מקור השראה בפיתוח תמונת העולם החדשנית שיצר.

בפיזיקה המסורתית קיימים שלושה מימדים: אורך, רוחב, גובה. יחד הם יוצרים את תמונות העולם התלת-מימדית המסורתית.

איינשטיין, לעומת זאת, טען כי בעולם יש מימד רביעי, והוא מימד הזמן.

העולם על פי איינשטיין הוא סינתזה של חומר וגלים, ישות והתהוות בו זמנית, יחסי ומקיף גם יחד. הוא חירות מתחילתה ועד סופה. איינשטיין משחרר אותנו מתפישת כוח המשיכה המסורתי. הוא עושה זאת באמצעות רעיון התנועה הקוסמית המתמדת, שהיא ציר הזמן.

אפשר להקביל בין תמונת העולם פורצת הדרך של איינשטיין למשמעות המספר 4 על פי ההגדה והנומרולוגיה, כי אצל כולם המספר מתקשר אל משמעות החירות.

ארבעת הבנים שבהגדה הם מקור השראה לתמונת העולם בעל 4 המימדים בתורת היחסות:

החכם הוא ציר האורך.

הרשע הוא ציר הרוחב.

התם הוא ציר העומק.

שאינו יודע לשאול הוא ציר הזמן.