החיבור בין חיפה לים

אפשר לעסוק בלי סוף בשאלת החיבור בין חיפה לים, אך כשעושים זאת חייבים להבהיר כי לאורך החוף הארוך, שמשתרע מקרית חיים ועד טירת הכרמל, קיימים איזורים אחדים בעלי מאפיינים ששונים זה מזה, וקיימות לפיכך סוגיות נפרדות אחדות שכל אחת מהן דורשת פיתרון שונה, כמו שיתואר להלן:

אזורי החיבור השונים שבין חיפה לים

א. פארק הקישון 

הבעיה: הפארק הוא נדבך מרכזי בקשר בין העיר לים כיוון ששפך הנחל תופש קטע ארוך בחוף מפרץ חיפה. נחל הקישון נמצא בתהליך טיהור ממושך, והפארק משתרע עדיין על שטח מצומצם סמוך לנמל הקישון. ברחבי שפך הקישון שימוש הקרקע הנירחב הוא של מגרשי מכולות. 

הפיתרון: יש הפוך את פארק נחל הקישון למוקד פעילות מרכזי לכלל האוכלוסיה בזכות מיקומו הגיאוגרפי, ולהקים בו את איצטדיון הכדורגל של מטרופולין חיפה, שישתלב במראה הנוף של מפרץ חיפה אשר דומה לאיצטדיון טבעי. הקירבה הרבה לטרמינל מרכזית המפרץ עושה את המקום לאטרקטיבי במיוחד, וסביב האיצטדיון יש להקים מתקני ספורט ונופש רבים נוספים, ובין היתר טיילת שתחבר בין העיר התחתית לקריות.
ב. המרכז המסחרי בעיר התחתית
הבעיה: המעבר בין העיר התחתית לחוף הים נחסם לאחר הקמת הנמל ומסילת הברזל בשנות ה-1930. המרכז המסחרי המנדטורי שהוקם במקביל לאורך שדרות העצמאות הוא כיום שמם ברובו. העיריה משקיעה מאמצים רבים להחיות את האזור, בין היתר באמצעות קמפוס סטודנטים. 
הפיתרון: לאורך הקילומטר הבודד שלאורכו עוברת מסילת הברזל בעיר התחתית אפשר להקים טרמינל ענק, שבו ישולבו אמצעי תחבורה ומעבר מגוונים. בטרמינל זה יהיו בניינים רבים ושונים שבהם יתקיימו מסחר, מגורים, משרדים ועוד, והוא יהיה מרכז עסקים מהגדולים באזור הים התיכון. 

ג. חזית הים העירונית במושבה הגרמנית 
הבעיה: חזית הים העירונית היא תוכנית ארצית, שבמסגרתה מופקע הנמל המערבי המיושן למען פיתוח טיילת ומרכז מסחרי. המאמץ כיום מתרכז בפתיחת ציר ראשון בצומת שדרות העצמאות - בן גוריון, שיחצה את מסילת הברזל ושיתחבר עם טיילת בת גלים. נמל חיפה מתנגד להפקעת שטחי נמל, ויש גם מחלוקת תכנונית בנוגע לגשרים מסורבלים מעל למסילה. 
הפיתרון: את המחלוקת עם הנמל אפשר לפתור באמצעות שימוש, בשלב ראשון, בכביש מעבר בלבד שיוביל לטיילת בת גלים. לצורך חציית המסילה יש להשקיע מעט את הרחבה שצמודה למסילת הרכבת, להגביה במקביל במעט את המסילה, ולהקים גשר מסילות בסגנון תואם למושבה הגרמנית, שמתחתיו תתנהל התנועה המוטורית והרגלית.

ד. טיילת בת גלים

הבעיה: כיום חסומים קטעים בטיילת על ידי בסיס חיל הים ובית החולים רמב''ם. בימים אלה נסלל כביש עוטף רמב''ם, אך עתיד הטיילת ישאר בסימן שאלה עד שלא תיפתר סוגית מיקום המרינה.

הפיתרון:  יש להקים מרינה גדולה בקטע הצפון-מזרחי של השכונה שפונה למפרץ חיפה, בצמוד לשובר הגלים החדש שנבנה כיום לטובת מעגן חיל הים. מרינה כזאת תנצל היטב את מי המפרץ השקטים, לעומת מרינה בחוף המערבי שמופיעה בתוכניות קודמות.

ה. החוף הארוך בכניסה הדרומית לעיר
הבעיה: בין טיילת דדו לטיילת בת גלים יש חוף ים סלעי באורך קילומטרים אחדים שהוא שמורת טבע. בחלק קטן לאורכו נבנה בשנים האחרונות פארק הכט. מסילת הרכבת עוברת במרחק עשרות מטרים מחוף הים. כיום הגישה לחוף היא בעיקר אמצעות מנהרות אחדות מתחת למסילה, חלקן בעלות אופי מאולתר.  לאחרונה אושרה תוכנית להשקעת המסילה בקטע קצר באזור הפארק, בעלות של כחצי מיליארד שקל. מדובר בתוכנית בלתי מעשית בעליל, שכן אינה פותרת את בעיית הגישה לים ביתר חלקי העיר. בנוסף, שיקוע יצור מחסום בלתי עביר למים הרבים הזורמים באקוויפר החוף מהכרמל אל הים.
הפיתרון: להמשיך ולפתח את המנהרות הקטנות שקיימות מתחת למסילה באזור זה ולהוסיף עליהן על פי הצורך, במקביל להמשך פיתוח הטיילת להולכי רגל לאורך החוף.

סוגית חישמול הרכבת

הבעיה: חישמול הרכבת הוא סוגיה כלל ארצית. החישמול יביא לחיסכון כספי, ירידה בזיהום האויר, והגברת מהירות הרכבות ויעילותן. אך עמודי החשמל משני צידי המסילה הם מכוערים בצורה שאינה מתאימה לארץ תיירותית חשובה כמו ארץ הקודש, ובנוסף לכך גורמים לקרינת יתר. החישמול עלול לחסום סופית את הקשר בין חיפה לים.
הפיתרון: מן הראוי, במדינה כולה ולא חיפה בלבד, להשתמש בפס שלישי מהדור החדש. פס שלישי הוא קו מתח שעובר על הקרקע בין הפסים, שמשתמשים בו בעולם בעיקר בקווים עירוניים ופרבריים, ברכבות שנוסעות במהירות עד כ-150 קמ''ש. משמעות המונח 'דור חדש' היא שהקו אינו מעביר חשמל אלא במקומות בהן נוגעת בו הרכבת, וסכנתו מינימלית. המדינה ברובה היא עיר אחת גדולה ואין בה רכבת סופר מהירה, לכן מומלץ להשתמש בשיטה זאת.