דמות האדם של הים הבלטי

קשה לדעת מתי צויירה לראשונה מפה מדויקת של הים הבלטי. יש בנמצא מפות יפות מאד מהמאה ה-17, לאחר שמדע הכרטוגרפיה השתכלל. אך ככל הנראה היתה תמונת צורתו של הים ידועה לתושבי חופיו עוד דורות רבים קודם לכן. זאת כיוון שקיים דיאלוג תמידי בין האדם לנוף, כתהליך דינאמי מזכך וכדימוי בפעולה.

צורת האדם של הים הבלטי באירופה היא, למעט צורת דמות האדם של אמריקה, ככל הנראה הבולטת והמשפיעה ביותר על התרבות האנושית בימינו, לעומת יתר הצורות הגיאוגרפיות המואנשות האחרות בעולם. צורה זאת היא כה ברורה ומובהקת, עד שאין צורך לתאר אותה באמצעות כלים אמנותיים כל שהם. מספיק להסתכל במבט שטחי וראשוני במפה, כדי להבחין בדמות הכורעת ונושאת ידיה בתפילה על אירופה.

מפת הים הבלטי - דמות  אדם שראשה בצפון, רגליה בדרום, והיא פונה מזרחה

בתרבות האירופאית-נוצרית תנוחה זאת היא נפוצה ביותר, וזכתה לתיאורים אמנותיים רבים. באירופה של ימי הביניים היו מנזרים רבים, שבהם היו הנזירים כורעים על ברכיהם בתפילה במשך שעות רבות, אך גם התרבות הפיאודלית החילונית חייבה את מצב הכריעה של הנתין בפני השליט, לעיתים תוך כדי שהוא נשען על חרבו. ביצירות אמנות רבות מאותה תקופה זה הנושא המרכזי. אין ספק כי מפת דמות האדם של הים הבלטי שמשה מקור השראה מרכזי.

למפת הים הבלטי השפעה רבה מאד על התפתחות תרבות צפון ומרכז אירופה. זאת כיוון שתרבות זאת, כמו שתיאר אוסוואלד ספרנגלר בסיפרו 'שקיעת המערב', מתאפיינת במעבר מהערצת דמותו של ישו, שמקורה בנצרות הים תיכונית המוקדמת אשר שאבה את השראתה מארץ הקודש, אל הערצת דמות אימו של ישו, מריה.

דמות האדם של הים הבלטי, למרות שאין לה סממנים מיניים ברורים, נתפשת קודם כל כדמות אישה. הסיבה המרכזית לכך היא שהדמות נראית לכאורה לבושה שמלה ארוכה. מעבר לכך מדובר בגוף מים, ויסוד המים מזוהה עם עולם הרגשות ולפיכך גם עם המין הנשי.

דמות האדם של הים הבלטי היא דמות של אדם הכורע על ברכיו ונושא ידיו. חיפוש של המושג 'תנוחת תפילה' בתמונות גוגל מעלה את התנוחה הזאת פעמים רבות הרבה יותר מאשר כל תנוחה אחרת.

תנוחת האדם הכורע על ברכיו בתפילה ונושא את ידיו למרום משותפת לכל הדתות באשר הן: ביהדות זה אברהם אבינו הכורע על ברכיו בתחנונים לפני הקב''ה, בנצרות זה הכומר או המאמין הכורע לפני המזבח, באיסלאם זה המתפלל הכורע דרך קבע על ברכיו בתפילה, ובבודהיזם זה המאמין המתפלל בהכנעה ובבקשה מול פסל בודהה.

דמות האדם של הים הבלטי כורעת בתפילה

כאשר מנסים לחזק בעיפרון על גבי המפה את דמות האדם של הים הבלטי נתקלים בקשיים. לא קם עד היום אמן שימחיש באמצעות עפרונו את הדמות.

הסיבה הראשונה לכך היא הבהירות הרבה של המראה, שאינו דורש כל הדגשה ונתפש כמובן מאליו. הצורה חקוקה בתודעה בתת ההכרה.

סיבה שניה היא ריבוי הפרטים של הים הבלטי, שעשיר מאד במפרצים ובמפרצונים. כל קו בחופיו מתקשר מיד לקווי המתאר המורכבים של האדם, אך גם באדם המורכב ביותר אין קווי מתאר וחיוניות רבים כל כך

סיבה שלישית היא שדמות הים הבלטי היא דמות מוארכת, בניגוד לנשיות המעוגלת, וגם מסיבה זאת אצילה ומורכבת מאין כמוה. די להזכיר את יצירותיהם  של הצייר מודליאני ושל הפסל ג'יאקומטי, כדי להבין את הסגולות הייחודיות של צורה זאת, שהנפש האנושית מתגלמת בתוכה. זאת דרך ביטוי מיוחדת באמנות, שזכתה לתיאור מפורט בסיפרו של גסטון בשלארד 'אוויר וחלומות'.

לכן לא נעשה עד היום ציור אמנותי של דמות אדם על גבי המפה. גם במסגרת זאת אין ציור כזה, אלא רק מונטאז' של דמות אנושית בתנוחה מתאימה על גבי המפה הכרטוגרפית.

באותו אופן שנעשה כאן המונטאז' עם דמות בובת העץ, ניתן לעשות זאת עם תצלומים רבים של בני אדם כורעים ומבקשים בתנוחה דומה: נזירים, אבירים, מתפללים, מתבודדים, וכדומה.

מפת דמות האדם של הים הבלטי משפיעה בימינו על אירופה כדימוי מאחד, בפרט בימים אלה של התגבשות היבשת ממדינות רבות למדינה אחת,  בעידן שבו האנושות פורצת גבולות כלפי מעלה, וכיבוש התעופה והחלל הם בראש סדר העדיפויות.

דמות האדם של הים הבלטי השפיעה בעקיפין גם על תפישת העולם הכרטוגרפית במקומות רבים אחרים בעולם, וביניהם ארץ ישראל ומדינת ישראל.

מפת דמות האדם של הים הבלטי היא הדומיננטית ביותר מבין כל המפות האנתרופומורפיות של אירופה, אך קיימות מפות אנתרופומורפיות נוספות של היבשת כולה או חלקים ממנה. הן ראויות כל אחת למאמר נפרד ומוזכרות כאן בקצרה.

ראשית כדאי להזכיר את מפת יבשת אירופה כולה בדמות אישה שראשה ספרד ושולי גלימתה הן ערבות רוסיה. זאת הברקה של האמן, שניסה לשוות דמות אנושית לכל היבשת באופן שהולם את התקופה שבה היתה ספרד המדינה הדומיננטית באירופה ובעולם כולו. הדבר נעשה מתוך אילוץ אמנותי רב, שכן קשה, לדוגמא, לראות בחצי האי האיטלקי זרוע. חצי האיטלקי הוא הרי בעל צורת מגף כה בולטת, עד שהוא מכונה 'ארץ המגף'.

מפת יבשת אירופה במלחמה שבה כל מדינה מצוירת כדמות אחרת אופיינית לעולם הפוליטי והעיתונאי של המאה ה-19.

חגית חי היא בעלת הרעיון לציור אירופה בצורת דינוזאור דוהר, שאותו הוציא לפועל מחבר מאמר זה. דמות הים הבלטי רוכבת על גבי הדינוזאור כשהיא פונה לאחור, מה שעשוי לשמש כאלגוריה לקשיים בהם נתקל איחוד אירופה.

מחבר מאמר זה צייר מפה אנתרופומורפיות מקוריות נוספות של יבשת אירופה וחלקים ממנה: המקיפה ביותר היא מפת אירופה ואגן הים התיכון בדמות פני אדם בהשראת פני דלעת. מפה נוספת היא של אזור הבלקן בדמות פני נער רועים. גם מפות אלה מתכתבות עם דמות האדם של הים הבלטי באופנים שונים. לעיתים הים הבלטי נראה דומיננטי לעומתן ולעיתים לא.