ספרים מקוריים

4.11.2012

שלושה סרטים על שלוש נשים גדולות מהחיים

בסוף השבוע שבו מתחילים לקרוא בתורה את פרשת 'חיי שרה' שידרו בכבלים שלושה סרטים תקופתיים חשובים ויפים על שלוש נשים גדולות מהחיים, שכל אחת מהן היא אישיות היסטורית:

1. Enid - על הסופרת אניד בלייטון, סופרת הילדים הידועה מהמאה ה-20, שמכרה כחצי מילארד ספרים.
2. What's Love Got to Do With It - על הזמרת טינה טרנר, שפרצה בשנות ה-1960 את גבולות השירה עם קולה הצרוד והפכה לסמל תרבות.
3. Pope Joan - על יוהנה אנגליקוס שהיתה במשך שנים אחדות במאה ה-9 האפיפיור יוהנס ברומא, תוך שהיא מתחזה לגבר.

שלושת הסרטים עוסקים בתקופות שונות בחיי האדם. האחד עוסק בילדות, השני בנעורים, והשלישי בבגרות:
אניד בלייטון היתה סופרת שראתה עצמה כמגינת עולמם הפנימי של הילדים.
הקהל שאליו פנתה ופונה זמרת הבלוז והרוק טינה טרנר הוא בעיקר נוער וצעירים.
האפיפיורית יוהנה עסקה בעיקר בנושאים דתיים, שהם ענין לאנשים מבוגרים יותר. 

יש קווים משותפים רבים מאד בחייהן של שלושת הנשים המדהימות:
יוהנה אנגליקוס נמלטה מהמנזר בו היתה חיה כדי שלא יגלו את מינה, ועסקה בהצלחה ברפואה עממית שאותה למדה.
טינה טרנר נמלטה מאימת אייק טרנר שהיכה אותה כדי להפוך להצלחה בזכות עצמה.
אניד בלייטון הנערה ברחה מבית אימה לאחר גירושיהם של הוריה, וניסתה במשך שנים לפרסם את יצירותיה עד שהצליחה.

להלן רשימת מאפיינים משותפים בין עלילות חייהן של שלושת הנשים המפורסמות:
שלושתן באו מרקע של משפחות שבורות, ילדות קשה ועוני.
הכישרון האישי שלהן דוכא בצעירותן.
הן היו חסרות השכלה מקצועית מקובלת לצורך קריירה.
הן נחלו אכזבה מרה  במימוש חייהן האישיים עם בחיר לבבן.
הן מחקו בנפשן את עברן הכואב גם במחיר שקר כלפי חוץ.
הן שילמו מחיר אישי עצום עבור ההתפתחות האישית.
הן  פעלו מתוך כורח והיענות לצו פנימי ולא מתוך רדיפה אחר הצלחה.
תחום עיסוקן נשלט על ידי המין הגברי.
הן עבדו קשה מאד ובהתמדה במשך שנים רבות.
הן היו ממוקדות מאד וידעו את רצונן היטב.
הן אהבו יותר מכל ליצור.
הכרתן בעצמיותן ובכוחן נעשתה בהדרגה.
הן זכו להגשמה עצמית מלאה.
הן ניסחו מחדש והרחיבו את הגדרות עיסוקן.
הן היו יוצרות פוריות מאד.
הן הגיעו לפיסגה הגבוהה ביותר בתחום.


שלושת הסרטים אינם מתמקדים בדמויות הנשים בלבד. לדמויות הגברים ולמשפחות יש בסרטים אלה תפקיד רב.
בשלושתם יש תיאור נרחב של הגברים האהובים בחייהן של שלושת הנשים כיוון שהיה להם תפקיד חשוב בעיצוב אישיותן.
מתואר בסרטים בהרחבה גם הקשר של הנשים עם בני משפחותיהן לדורותיהם: ההורים, האחים, והילדים.

פן זה בעלילה מקנה לדמויות הראשיות ולעלילה כולה אמינות רבה.
הוא עושה גם את הסרטים לרחבי יריעה וחשובים יותר כביטוי נאמן של ההיסטוריה.


שלושת הסרטים הם רבי תקציב ומושקעים, ומשחזרים בדייקנות את התקופה בה חיו הנשים:

הסרט על האפיפיורית יוהנס משחזר בדייקנות רבה את אמצע ימי הביניים. גרמניה, שבה מתרחש החלק הראשון של עלילת הסרט, היא ארץ של כפרים פרימיטיביים בלב הטבע הפראי, שבמרחקים גדולים ביניהם יש מנזרים ובתי כנסיות שהם מרכזי השכלה. רומא, שבה מתרחש החלק השני, היא כרך גדול שהדלות של ההווה מעורבת בו בשרידי העבר המפואר.

הסרט על טינה טרנר תבדל''א הוא שיחזור נאמן של שנות ה-50 וה-60. השחזור הוא כל כך נאמן ומפורט, עד שגם מי שלא חי בימים ההם יכול לחוש בנוסטלגיה. הסרט עובר בהדרגה מחיי הרדיו והמועדונים המקומיים בשנות ה-50 שמרכזם במערב התיכון, לחיי הטלויזיה וההופעות הבינלאומיות בשנות ה-60 שמרכזם בקליפורניה.

הסרט על אניד בלייטון משחזר בדייקנות את החיים באנגליה באמצע המאה-20. מבין שלושת הסרטים הוא בעל תקציב העיצוב הנמוך יותר, כיוון שרוב העלילה מתרחשת בביתה של הסופרת, שהוא אחוזה ויקטוריאנית במאה ה-20. בכל זאת יש הקפדה על הריהוט, הלבוש והאביזרים,  ולצופה נדמה כי הוא חי בבית הסופרת.

ההשקעה הרבה בעיצוב מעניקה לו מעין תפקיד משני בעלילה עצמה, ולדוגמא:
האפיפיורית יוהנס היתה גם רופאה, ויש קטעים אחדים בסרט שמראים אותה כותשת צמחים לצורך הכנת תרופות.
טינה טרנר היתה והינה זמרת עם מופע ראוותני, ויש בסרט שחזור נאמן של תלבושותיה והכנותיה להופעות.
אניד בלייטון כתבה את רוב ספריה בהקשה בשתי אצבעות למכונת כתיבה ישנה, שהפכה כמעט לחלק ממנה.


שלושת הנשים פעלו בסביבה שדיכאה את המין הנשי. הן זכו להצלחה אישית לאחר שנמלטו מתפקיד מוגדר תרבותית של רעיה ואם. על מנת לחיות את אהבתן הן דגלו במשמעת העצמית ובכוח הרצון כדרך להיעשות לטובות יותר ולהימנע מטעויות שיפוט. הן מצאו הזדמנות לממש את עצמן בתקופה שבה התערער שלטונם של הגברים על רקע מלחמות קשות.

לכל אלה היה מחיר גבוה. חייהן מראים גם על מגבלות ההצלחה המקצועית כמתכון לאושר. השאיפה כלפי מעלה כרוכה בהתמודדות נצחית מול כוח המשיכה. מרומי התהילה הם מקום שיש לבחון דרך קבע את הפעילות בו לא מתוך התלהבות נעורים, אלא גם על דרך הספקנות וחוש ההומור.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה