פליטת פלוטוניום מפוקושימה ביפן

הכור הגרעיני בפוקושימה

בסביבה שתזוהם בנשורת המכילה פלוטוניום אי-אפשר יהיה לחזור ולחיות למשך אלפי שנים.

היפנים משתמשים בפלוטוניום, שהוא יסוד רעיל ביותר ובעל תגובת שרשרת מהירה מאד, בתישלובת הכורים הגרעיניים בפוקושימה.

הצונאמי התרחש חודשים אחדים בלבד לאחר תחילת השימוש ביפן בשיטה חדשנית זאת להפקת אנרגיה גרעינית.

בבריכת המוטות הגרעיניים המשומשים והמצוננים בפוקושימה יש מוטות אוראניום רדיואקטיבי.

בריכה זאת היא חסרת מכסה מגן.

התחממות היתר שלה, ושל הפירים בהם יוצרים את האנרגיה הגרעינית, עלולה לגרום לדליפה רדיואקטיבית מסוכנת מאד.

בתרחיש הגרוע ביותר ידלוף ענן רדיואקטיבי והרוח תפנה אותו לכיוון מטרופולין טוקיו בן 40 מיליון התושבים. האסון שיתרחש יהיה גרוע מאסון צ'רנוביל.

הנה מה שכותב הפרופסור להנדסה גרעינית עוזי אבן על הנושא באתר חדשות האנרגיה:

'היפנים דיווחו שליבות הכורים עדיין שלמות – ואני מטיל ספק בכך.'

'החום בכור היה גבוה מאד. מוטות הדלק הגרעיני נחשפו והתחממו כל-כך, בעוד שדווח על ירידה במפלס מי-הקירור. אבל למעשה נוצרה תגובה כימית שבה נוצר גז מימן – וזה חומר נפץ – ולכן התחולל פיצוץ. '

'היפנים לא דיווחו על כך שמאז ספטמבר האחרון עברו להשתמש בתחמוצת הפלוטוניום - MOX בכור האחרון מבין השלושה שהתפוצץ. הפלוטוניום הוא מזהם גרוע, רעיל מאד. בהחלט אפשר לכנותו 'נבזי'. רעילותו היא בגלל הקרינה שהוא פולט. לסביבה שתזוהם בנשורת המכילה פלוטוניום אי-אפשר יהיה לחזור ולחיות אלפי שנים. זה לא צ'רנוביל. שם לא היה פלוטוניום והתושבים באזור שמסביב לכור, שהתפוצץ לפני 24 שנים, חזרו לחיות בו.'

'להערכתי הנזקים עלולים להיות הרבה-הרבה יותר גדולים בהיקפם מכפי שמדווח עתה, והם יורגשו לטווח-זמן ארוך מאד.'

גם סרגיי קיריינקו, ראש תאגיד הגרעין של רוסיה, התבטא היום כי: "האסון הגרעיני ביפן מתפתח לפי התסריט הגרוע ביותר".

לדבריו, בגלל שהיפנים לא מעבירים מידע מהימן על המתרחש בכורים שנפגעו, מומחים רוסים נדרשו להריץ מודל לפי הנתונים הקיימים, וממנו עולה ההערכה החמורה.

מהמידע שהפיקו עולה כי תוצאות המשבר החמורות רק יקצינו.

להלן ידיעה בחדשות האנרגיה מתאריך 18/9/2010 אודות תחילת השימוש בפלוטוניום ביפן:

חברת החשמל הגדולה ביפן הודיעה כי הפעילה את תחנת הכח הגרעינית בת 784 מגהואט בפוקושימה.

התחנה תשתמש לראשונה בעולם בדלק גרעיני חדש הקרוי 'מוקס' - mixed-oxide - MOX.

תחנת הכח כוללת 6 יחידות הפעלה והיא מהגדולות בעולם.

זאת תחנת הכח הגרעינית העתיקה ביותר שהחברה מפעילה.

התחנה הושבתה ביוני לצרכי תיקונים.

חומר הגלם MOX הוא תערובת ממוחזרת, זולה וקלה יותר להכנה, של אוראניום בתוספת פלוטוניום.

ידיעה מתאריך 11/10/2009 מחדשות האנרגיה אודות ההחלטה להשתמש בפלוטוניום בכורים גרעיניים ביפן:

נדחתה הטענת דלק גרעיני על בסיס פלוטוניום בכור הגרעיני השלישי של תחנת הכח הגרעינית גנקאי ביפן.

זה הנסיון הראשון ביפן של שימוש בדלק זה.

הדחייה נגרמה לבקשת בית הנבחרים המוקמי.

הפלוטוניום נוצר על ידי מיחזור מוטות אוראניום לאחר שימוש בכורים גרעיניים.

המיחזור מגדיל את האנרגיה המופקת ב-12% .

אם משתמשים גם באוראניום הממוחזר האנרגיה גדלה ב-22%.

התהליך מאפשר גם הפרדה של החלקיקים הרדיואקטיביים המסוכנים ממוטות דלק משומשים, ובדרך זאת הקטנת הסיכון מהם ב-60%.

יפן בחרה בשיטה זו כדרך בה תפעיל את כוריה בעתיד.

המדינה מתכוונת להקים 18 כורי פלוטוניום עד שנת 2015, ולייצר בדרך זאת אנרגיה גרעינית להפקת 40% מהחשמל ביפן.

עד שנת 1998 שלחה יפן את מוטות האוראניום המשומשים שלה לצרפת ואנגליה לצורך מיחזור והפקת הפלוטוניום. אולם החל מאותה שנה היא התחילה לאגור אותם למטרות ייצור במתקניה.

יבשם עזגד כותב על היתרונות של כורי פלוטוניום, המכונים גם 'כורי דגירה', לעומת כורי אוראניום:

'המלאי העולמי של אוראניום 235, שעליו מבוססים כורי הביקוע הרגילים, יכול להספיק להפקת חשמל בעולם למשך כמה עשרות שנים בלבד.

שימוש בפלוטוניום יכול להספיק לכמה אלפי שנים.'

הפלוטוניום אינו קיים בטבע. הוא נוצר כתוצר לוואי של תהליך הביקוע הגרעיני של האוראניום המתרחש בכורים גרעיניים.

'כדי להפיק די חום הדרוש לייצור הקיטור בכורים, יש לבצע ביקועים גרעיניים בקצב מהיר, שאפשר להשיגו רק באוראניום 235.
כדי לבקע את גרעין האטום של האוראניום 235, יש להוסיף אליו ניוטרון אחד, ההופך אותו לאוראניום 236 – שמתבקע מייד ויוצר שני גרעינים נפרדים, קלים ויציבים יותר.

כך נוצרת תגובת שרשרת, הגורמת המרה מהירה של חומר לאנרגיה רבה מאוד.

בתהליך הזה, המתקיים בכל כור ביקוע גרעיני, נוצר מוצר לוואי חשוב: יסוד רדיואקטיבי כבד ולא יציב שאינו מצוי בטבע – פלוטוניום 239.
הפלוטוניום בקיע ממש כמו האוראניום הנדיר, אוראניום 235, ולפיכך הוא מתאים כמוהו ליצירת פצצה גרעינית – וגם להפעלת כורים גרעיניים להפקת חשמל.'

'הפלוטוניום בכור דגירה מוקף בשכבות של אוראניום 238, שנפוץ מאד בטבע אך לא בקיע.

חלק מהניוטרונים שניפלטים בתהליך הביקוע של הפלוטוניום נילכדים באטומי האוראניום 238.

בתהליך זה הופך האוראניום 238, שאינו מתאים לשמש דלק גרעיני, לפלוטוניום 239 שהוא דלק גרעיני יעיל ביותר.'

'הצרפתים היו הראשונים שבנו והפעילו כורי דגירה בעלי הספק מעשי.

במדינות אחרות נתקלו המצדדים בכורים כאלה בהתנגדויות שונות, שהתבססו בעיקר על חשש בטיחותי מתגובת השרשרת המהירה של הפלוטוניום.'