יום השואה

כל השנה אני עוסק בשואה,
אך ביום הזיכרון נח ממנה.
הנושא עובר תהליכים רבים,
וביום זה הוא אצלי כמו מים.

אתמול שמעתי את ישראל לאו,
מדבר על שואה ותקומה,
בעיניו של הילד הקטן שאז היה,
והיתה זאת חויה מדהימה.

אך לא התקרבתי ללחוץ לו יד,
עמדתי מרחוק, צופה מהצד.
מה אגיד לרב שגדל בבוכנוואלד,
ומאמין במדינת ישראל לעד.

גם השתיקה לא מתאימה,
לא לימוד, מחקר, או שריטה.
כי צריך נקודת ארכימדס לשואה,
שקראתי לה: זמן שווה תיקון בשניה.