3.5.2014

קווי הרוחב של כדור הארץ על פי לוח השנה העברי ומועדיו

אדם חכם אשר שמו אינו ידוע פרסם לפני שנים רבות באינטרנט את המפה הבאה, שעוסקת בחלוקת קווי הרוחב של כדור הארץ על פי לוח השנה העברי. לפי מחקרו ראש השנה - א' תשרי, הוא קו הרוחב 90 מעלות - הקוטב הצפוני. משם הולך ומתחלק הגלובוס לקווי רוחב על פי ימות השנה בלוח העיברי עד הגיעם לקו המשווה - 0 מעלות, שהוא קו הרוחב כ''ט באלול.

 קווי הרוחב של כדור הארץ על פי לוח השנה העברי
חלק גדול מימי ספירת העומר כלולים בארץ ישראל.
מדהים הוא שהקו של ל''ג בעומר, שתאריכו י''ח באייר, עובר בדיוק בהר מירון.
מדהים עוד יותר הוא שקו חג השבועות שחל ביום ו' בסיוון עובר בדיוק בהר סיני.

ל''ג בעומר - י''ח אייר - הר מירון נמצא על קו הרוחב י''ח אייר.
חג השבועות - ו' סיוון - הר סיני נמצא על קו הרוחב ו' סיוון.

מחבר המפות הנ''ל לא תיאר היכן נמצאים מועדי ישראל הנוספים על פי קוי הרוחב של לוח השנה העברי שמתחיל בתשרי, ונושא זה נחקר כאן להלן בהשראתו.

המפה הבאה מראה בצורה פשוטה וברורה את קוי הרוחב של כדור הארץ על פי לוח השנה העברי הממוצע, בחפיפה לקווי הרוחב הידועים כמו שהם מסומנים במפות. כל חודש עברי הוא 7.5 מעלות [90/12=7.5] וכל יום הוא כ-0.25 מעלה [90/365=0.25].
אין צורך לשרטט מפה מיוחדת שעליה מסומנים קוי רוחב על פי הלוח העברי כי אפשר באמצעות חישוב מתמטי פשוט זה לדעת לאיזה קו מקווי הרוחב הגאוגרפיים הרגילים זהה כל יום מימות השנה.
כך ניתן למצוא מקומות משמעותיים נוספים לאורך כדור הארץ על פי מועדי ישראל, מלבד ל''ג בעומר וחג השבועות, וזאת בפרט לאורך ציר האורך שעליו נמצאת ארץ ישראל.


קווי הרוחב הגאוגרפיים בחפיפה ללוח השנה העברי,
מא' תשרי שהוא קו רוחב 90 מעלות ועד כט' אלול שהוא קו רוחב 0 מעלות.

קיימות רשימות כלליות רבות של מקומות רבים שנמצאים בכל קו רוחב שהוא אך מבחינת היהדות המקומות החשובים הם אלה שקשורים למסורת ישראל.
להלן יובאו, ברשימה של לוח מועדי ישראל על פי קווי הרוחב של כדור הארץ, חידושים מקוריים אחדים שיש להם משמעות רבה מבחינת תפישת העולם היהודית. המשמעות הרוחנית השונה שיש לכל קו רוחב נובעת מהעובדה שכדור הארץ הולך ומתרחב מהקוטב לעבר קו המשווה. ההתרחבות הפיזית הזאת היתה ידועה לקדמונים כמו שבימינו ידועה התרחבות היקום. בעולמו הפנימי של האדם התופעה המקבילה היא התרחבות הנפש והרגשות והתפשטות הגשמיות. 

לוח מועדי ישראל על פי קווי הרוחב של כדור הארץ

חגי תשרי - חודש תשרי מתחיל בקוטב הצפוני בקו רוחב 90 מעלות. מה הם אם כן חגי תשרי ובפרט חג הסוכות? ככל הנראה חגי תשרי מציינים את ההבדל בין הקוטב הגיאוגרפי שנמצא בקודקוד המדויק של כדור הארץ והקוטב המגנטי שמקומו שונה  משנה לשנה כשהוא נודד באזור הקוטב. אחד מסמלי חג הסוכות החשובים הוא שפע המים שנחגג בשמחת בית השואבה, והמים מקבילים למגנט בכך שהם נמשכים וחודרים לכל מקום אפשרי.

חנוכה - יום ח' בחנוכה שחל בתאריך ג' טבת חופף לקו רוחב 66.5 מעלות. זה קו החוג הארקטי שמעליו השמש לעולם לא זורחת בחורף ומעולם לא שוקעת בקיץ. הסמליות של קו רוחב זה היא כמובן בהקבלה לחג האורים, שמו הנרדף של חג החנוכה. הנרות שאנו מדליקים הם כנגד החשכה החורפית שמתחילה.

ט''ו בשבט - ט''ו בחודש שבט חופף לקו רוב 62.5 מעלות. אין שום מקום בעל משמעות גיאוגרפית על גבי קו אורך צפוני זה, אך כאשר מחלקים 62.5 ב-90 מקבלים את התוצאה 0.625 שהוא יחס זהב. החלוקה בין שני מספרים מוכרים מאד של יחס הזהב, 5 ו-8, תיתן תוצאה זהה. הסידרה מזוהה עם תופעות רבות בעולם הטבע.

פורים - י''ד באדר חופף לקו רוחב 49 מעלות. על קו רוחב זה נמצאים העיר פאריס, בירוביג'ן, וקו הגבול הישר באורך 3500 הקילומטרים שבין ארצות הברית לקנדה.

פסח - שביעי של פסח ביום כ''א ניסן, שהוא מועד קריעת ים סוף, חופף לקו רוחב 39.5 מעלות. הר אררט בתורכיה נמצא בדיוק על קו רוחב זה. החיבור בין המקום בו נחה תיבת נוח לתאריך שבו עברו בני ישראל בחרבה הוא בעל משמעות רוחנית רבה.

יום העצמאות - ה' באייר חופף לקו רוחב 36.25. הקו עובר מדרום לאנטוליה. על קו רוחב זה, בדיוק רב של עד כיממה - שהיא גם רמת הדיוק לגבי התאריכים האחרים ברשימה זאת, נמצאים העיר חאלב, מיצרי גיברלטר, והגבול בין אזורי החירות והעבדות בארצות הברית לפני מלחמת האזרחים.  

פסח שני - י''ד באייר, שהוא גם יום הילולת ר' מאיר בעל הנס, חופף לקו רוחב 34 מעלות ועובר בעיר ביירות.

ל''ג בעומר - י''ח באייר חופף לקו רוחב 33 מעלות. הר מירון שבו חוגגים את ל''ג בעומר נמצא על קו זה.

יום ירושליםכ''ח באייר  שהוא תאריך יום ירושלים עובר כקו רוחב בהר הנגב. ירושלים נמצאת על קו רוחב 31.75 מעלות שהתאריך העברי שחופף לו הוא כ''ג באייר. על כן יש לשנות את תאריך יום ירושלים לתאריך כ''ג באייר. אפשר לחזק את הטיעון באמצעות הפסוק מפרשת העלותך פרק י' פסוק י''א בספר במדבר: וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ נַעֲלָה הֶעָנָן מֵעַל מִשְׁכַּן הָעֵדֻות -  הענן עלה ביום כ' באייר. בני ישראל התחילו במסעם במדבר שלושה ימים לאחר מכן על פי פסוק ל''ג בהמשך אותו פרק:  וַיִּסְעוּ מֵהַר יְהֹוָה דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים וַאֲרוֹן בְּרִית-יְהֹוָה נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה. 

שבועות - ו' סיוון חופף לקו רוחב 28.5 מעלות. על קו רוחב זה נמצא הר סיני שבו קיבל עם ישראל את התורה. קיימת חשיבות רבה לחיבור זה מבחינת השתייכותו של חצי האי סיני לארץ ישראל.

שבעה עשר בתמוז - י''ז תמוז  שבו מתחילה תקופת בין המיצרים לזכר תחילת המצור על ירושלים בימי בית ראשון ובית שני חופף לקו רוחב 15.5 מעלות, שבו נמצאת  נקודת מפגש הנילוס הכחול והנילוס הלבן אשר עליה נבנתה העיר חרטום בירת סודן. ההקבלה בין מושג 'בין המיצרים' ההיסטורי למציאות הגיאוגרפית של שני הנהרות שנפגשים בצורת חרטום של משולש היא מעוררת מאד למחשבה.

תשעה באב - ט' באב חופף לקו רוחב 12 מעלות בקירוב ובו נמצאת באתיופיה ימת טאנה שהיא מקור נהר הנילוס הכחול.

כ''ט באלול - על קו המשווה של כדור הארץ שמספרו הוא 0 מעלות נמצאת ימת ויקטוריה, שהיא מקור נהר הנילוס הלבן.

27.4.2014

סיור ועדת הכנסת בראשות ח"כ דב חנין לבדיקת סוגיות תכנון וסביבה במפרץ חיפה ב- 24 באפריל 2014

ועדת המשנה של ועדת הפנים של הכנסת בראשות ח"כ דב חנין ערכה אמש סיור, שנמשך כל היום, לבדיקת סוגיות תכנון וסביבה במפרץ חיפה. שני הנושאים המרכזים היו:
- הבנייה המסיבית של נמל חדש שמתוכננת בהמשך לנמל חיפה שעלולה לחסל את פארק הקישון ושדה התעופה וליצור חיץ בין חיפה לקריות.
- הרחבת מתקני בתי הזיקוק שעלולה לגרום להחמרה רבה עוד יותר של זיהום האויר הרב באזור.

ד"ר עינת קליש-רותם, חברת מועצת העיר חיפה וראש תנועת חיים בחיפה הציגה, במסגרת מפגש שנערך במהלך הסיור, מצגת מצוינת של עמדת התנועה לגבי נמל המפרץ ועורפו. תוכנית  קליש-רותם וחבריה רואה את האזור כמטרופולין שמקיים חיבור פיסי המשכי בין המפרץ לכרמל, תוך שמירת הנוף, הים והבריאות, והיא יעילה וחסכונית הרבה יותר מאשר התוכנית הממשלתית-עירונית-טייקוניסטית.
הרעיון המרכזי, שמגובה בניתוח כמותי, הוא שעדיף לשדרג את רציפי נמל חיפה הקיימים בשלב ראשון, ובשלב שני להוסיף רציף חדש אחד בלבד, שישמש בחלקו החיצון כמסלול שדה התעופה וכשובר גלים, מאשר לבנות נמל חדש נוסף על שטחים עצומים ביבשה ובים.
בכתום - השילוב הנכון בין רציף, מסלול נחיתה, שובר גלים
בדרך זאת גם:
- שדה התעופה היחיד בצפון יישאר במקומו ומסלולו יוארך כך שיאפשר טיסות בינלאומיות אינטנסיביות.
- תוקם ריביירה מעכו ועד עתלית שתייצר משיכה תיירותית חזקה.
- פארק קישון מורחב במפרץ בין הכרמל לים יחבר את חיפה לערי הקריות באופן מלא.

בסוף היום ארגנה הקואליציה לבריאות הציבור בראשות ליאורה אמיתי מפגש מרתק ורב משתתפים בין דב חנין לתושבי המטרופולין. המפגש נערך במתנ''ס נווה יוסף בדרך נווה שאנן, באולם בעל חלונות פנורמיים שצופה על נוף המפרץ שמונח פרוש למרגלותיו.
נוף המפרץ ממתנ''ס שדה יוסף 
גם מפגש זה התמקד בנושאי תוכנית בניית הנמל החדש ותוכנית הרחבת בתי הזיקוק. לאזרחים שהגיעו ניתנה אפשרות מסודרת להביע את דעותיהם בנושאים אלה.
המשתתפים העלו טענות רבות לגבי איכות הסביבה באיזור בתחומים שונים והתוצאה ההרסנית שצפויה אם חלילה יתממשו התוכניות החדשות, שהנוסח הכתוב שלהן הוא עמום ומעורפל במכוון. בהקשר זה מן הראוי לציין כי בתי הזיקוק הם בשליטת משפחת עופר וכך עשוי להיות גם הנמל החדש, מה שהופך את ראש העיר יונה יהב שתומך בתוכניות ההרחבה המסיביות למעין שליח המשפחה.
ההתרשמות הכללית היתה כי יש לאזרחים רבים ידע מגובש בתחומים אלה, וכי דעתם חשובה מאד לצורך קבלת ההחלטות הנכונות.
אחת הטענות המרכזיות שהועלו, על ידי מתכנן ערים רב ניסיון, היתה כי אין כלל הצדקה למיקומם הנוכחי של בתי הזיקוק וחובה להעביר אותם למיקום אחר, הרחק ממרכזי אוכלוסין. הבריטים הקימו את בתי הזיקוק במפרץ בין היתר מכיוון שמי הים היו נחוצים בשעתו לקירור המתקנים, אך בימינו יש שיטות קירור אחרות. המתכנן קובע כי במקום זה שנמצא במרכז מפרץ חיפה אפשר להקים שכונות מגורים לתפארת, מה שכמובן גם יעלה מאד את ערך הנדל''ן באזור. כדאי להרחיב בנדון ולהזכיר את סיפור מפעלי אתא, שעל אדמותיהם הוקם הקיריון. טרם הקמת הקניון קמה מחאה חברתית חריפה כנגדו, בדרישה לשמר את המפעלים שנחשבו כסמל המרכזי של האזור. כיום אנו רואים כי הקיריון המצליח תורם הרבה יותר לכלכלת ורווחת האזור מאשר מפעל בגדים, אשר ייצורם עבר זה כבר ממילא למדינות מתפתחות. הקיריון, אגב, נמצא בשליטת משפחת עופר שהיא גם בעלת השליטה בבתי הזיקוק, מה שמעורר את השאלה אם הם לא מתכננים כאן תוכניות דומות. נקודה מעניינת נוספת בנושא זה היא שאת המודל להתפתחות התעשיות הפטרוכימיות במפרץ חיפה עיצב לא אחר מאשר פרופסור ארנון סופר, שידוע בימים אלה בעיסוקיו בדמוגרפיה של ערביי ישראל. סופר עשה זאת במסגרת עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בתפרושת המפעלים במפרץ והפוטנציאל הכלכלי שטמון בכך, בזכות האפשרות ליצר שרשרת מוצרים רבים במפעלים אחדים באמצעות חומר גלם אחד, הנפט הגולמי, שמגיע למפעל מרכזי. מעניין שסופר וחבריו לא שמו לב בזמנו לכך כי הקרקע שעליה הם ממליצים להקים את שרשרת המפעלים נמצאת בין מרכזי אוכלוסין, וכי הייעוד המתאים לה ביותר למעשה הוא לשמש לבנייה למגורים. בנוסף, ממזרח לבתי הזיקוק, בטווח של כחצי שעת נסיעה בממוצע, נמצא חצי הסהר הצפוני של ישובי המיעוטים בצפון הארץ, פריפריה אורבאנית שמתפרשת לאורך גבעות מערב ודרום הגליל התחתון. סופר וחבריו לאקדמיה עוסקים בדמוגרפיה של ערביי צפון ישראל אך נוקטים במדיניות של בת יענה ככל שהדבר נוגע לגיאוגרפיה שלהם, דהיינו לתפרושת רחבת ההיקף וחסרת השליטה במידה שאינה נתפשת של ישוביהם. האקדמיה אינה טורחת לחקור, למפות, לתאר ולהתריע על כך בפני הציבור הרחב. להגנת סופר חשוב להעיר כי הוא עסק בשעתו בייהוד הגליל דרך נושא המצפים.
אין ספק כי הקמת קרית ספורט עם איצטדיון בינלאומי בפארק הקישון, במיקום שהוא במרכז התמונה למעלה ושכיום נמצאת בו המזבלה העירונית הישנה, עשויה לסייע רבות במאבק למען שיפור איכות הסביבה באיזור. 

בסוף המפגש פנה דב חנין לאזרחים בבקשה לשלוח אליו את דעותיהם.

19.4.2014

ארבעה בנים בהגדה של פסח ותורת היחסות של איינשטיין

בהגדה של פסח מופיעים ארבעה בנים:
חכם
רשע
תם 
שאינו יודע לשאול

קיימים פירושים מסורתיים אחדים לארבעת הבנים:
- ארבעת הבנים מקבילים לארבעת המינים בסוכות  ולארבע סוגי האנשים הקיימים בעם ישראל.
- בתורה מופיעים ארבעה פסוקים שונים המצווים לספר את סיפור יציאת מצרים.
- על פי הקבלה ארבעת הבנים מקבילים לארבעת הספירות של רגלי כסא הכבוד.
- ארבעת המינים מקבילים לארבע לשונות הגאולה: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי.
- יש עוד פירושים רבים.

המיספר 4 מופיע בהגדה של פסח, בדרגת חשיבות רבה עוד יותר, בארבע כוסות היין אשר אנו מצווים לשתות בליל הסדר.
פעם נוספת מופיע המספר בהגדה בארבע הקושית. 
לכן הסיפרה ארבע מתקשרת דרך ליל הסדר לרעיון החירות בכלל.

ה-4 בנומרולוגיה הוא המספר שקשור למסגרת, מבנה, יציבות וכללים. כל התמודדות עם המספר היא התמודדות עם מה שנראה לכאורה בלתי פתיר. זה הצורך לפרוץ מסגרות ולערוך שינויים גם כשאלה מפחידים מאד, ותוך שמירת החוקים גם כשהם לא נוחים.

על כן ניתן להקביל את המספר 4 גם לארבעת רוחות השמיים: צפון, דרום, מזרח, מערב. זאת גם בשילוב הקבלה לארבעת חדרי הלב. האדם מצוי תמיד בצומת דרכים. הבחירה בכיוון הנכון היא משימה קשה, אך הוא חייב לקבל את ההחלטה לגבי הדרך בכוחות עצמו.

4 הוא גם מספר היסודות הבסיסיים האלכימיים: אויר, אש, אדמה, מים.

בעולם המודרני המיספר 4 מתקשר לשרטוט הרשת, הגריד, שבאמצעותו אנו ממפים את העולם ונותנים לכל מקום ציון במספרים של אורך ורוחב. במקביל זאת גם צורת השתי וערב שבה אנו בונים את העולם ההנדסי שבו אנו חיים על פי קווים ישרים ומצטלבים, מחפצים וכלים עד לבניינים ודרכים.
מכאן גם שהמספר 4 מתקשר אל חוש המישוש, שהוא הבסיסי מבין חמשת החושים של האדם. חוש המישוש מתפתח באדם בשלבי גדילתו הראשונים, כאשר הוא מזדהה עם העולם יותר מאשר עם עצמו. 
צורת הרשת מתקשרת היטב גם למבט העל שבו אנו תופשים את העולם מאז ראשית עידן התעופה.
לכן יש חשיבות רבה לתיאור דינאמי של צורת הרשת ברוחנו. קווי השתי וערב של הרשת משתכפלים לעיתים ברוחנו מליבנו לעבר האינסוף.  
נושא הרשת הדינאמית מפותח בהרחבה ביצירותיהם של אמנים מודרניים רבים. יש מבקרי אמנות שטוענים שזאת המורשת היחידה שהעבירה אמנות המאה ה-20 לאמנות המאה ה-21.

אלברט איינשטיין הגה את תורת היחסות בתחילת המאה ה-20. בנעוריו הושפע איינשטיין מאד מהיהדות, ובוודאי גם מההגדה של פסח, אשר שימשה לו מקור השראה בפיתוח תמונת העולם החדשנית שיצר.
בפיזיקה המסורתית קיימים שלושה מימדים: אורך, רוחב, גובה. יחד הם יוצרים את תמונות העולם התלת-מימדית המסורתית.
איינשטיין, לעומת זאת, טען כי בעולם יש מימד רביעי, והוא מימד הזמן.
העולם על פי איינשטיין הוא סינתזה של חומר וגלים, ישות והתהוות בו זמנית, יחסי ומקיף גם יחד. הוא חירות מתחילתה ועד סופה. איינשטיין משחרר אותנו מתפישת כוח המשיכה המסורתי. הוא עושה זאת באמצעות רעיון התנועה הקוסמית המתמדת, שהיא ציר הזמן.
אפשר להקביל בין תמונת העולם פורצת הדרך של איינשטיין למשמעות המספר 4 על פי ההגדה והנומרולוגיה, כי אצל כולם המספר מתקשר אל משמעות החירות.

ארבעת הבנים שבהגדה הם מקור השראה לתמונת העולם בעל 4 המימדים בתורת היחסות:
החכם הוא ציר האורך.
הרשע הוא ציר הרוחב.
התם הוא ציר העומק.
שאינו יודע לשאול הוא ציר הזמן.