30.12.2013

משבר האנרגיה ומשבר הדיור - הכל הוא כמו תמונה אימפרסיוניסטית


משבר האנרגיה העולמי שפרץ בעיקבות מלחמת יום הכיפורים מעיד עד כמה האנושות זקוקה לכוח עליון על מנת לתקן את דרכיה. אלמלא המשבר היו מחירי הנפט כיום זולים הרבה יותר, ולכן גם התחממות כדור הארץ מואצת הרבה יותר.
יתכן שהאנושות, ומדינת ישראל בפרט, זקוקים למשבר דומה על מנת לפתור את משבר השימוש המופקר בקרקעות. מצד אחד קיים שימוש בלתי חוקי ובלתי מרוסן בקרקעות ציבור לצרכי בניה של מיגזרי מיעוטים גדולים במדינה, דבר שגרם לכך שהמדינה הפכה ברובה לשטח בנוי, ומצד שני אזרחים נורמטיבים שומרי חוק מתקשים לרכוש דירה בבנין מגורים מתוכנן ובסביבה מתוכננת, מחמת מחירי הדירות המופקעים.

במקום פיתרון של פינוי בכוח לכל מי שבנו ללא חוק על קרקעות המדינה, הממשלה נכנעת ללחצים פוליטיים ומטאטאת את הנושא אל מתחת לשטיח. לאזרחים הנורמטיבים היא מציעה, לעומת זאת, פיתרון קלוקל בדמות הפשרת קרקעות חקלאיות יקרות בשולי הערים ובניה בתכנון חפוז ולא מבוקר, תחת כינוי זה או אחר.

הפוליטיקאים במגזר המקומי למדו היטב מהממשלה וגם הם נוהגים איפה ואיפה באזרחי הערים בהם הם שולטים.
לדוגמא, בחיפה הקים ראש העיר יונה יהב בשנים האחרונות מערכת תחבורה ציבורית, המטרונית, אשר מסלוליה עוברים בשכונת הדר בחלק היהודי, שבו יש בנינים מהודרים רבים בסגנון הבינלאומי היוקרתי, תוך הפקעת שטחי מדרכה וחנייה ועבודות תשתית שנמשכו שנים רבות במהלך הלילות וגרמו סבל רב ונזק בלתי הפיך לתושבים.
עבודות התשתית של יצירת מסלולי התחבורה הציבורית החדשים נעצרו, כבמטה קסם, בשולי שכונת ואדי ניסנאס שבמרחק מאות מטרים ספורים מהיכל העיריה המפואר, למרות שבשולי הואדי עובר נתיב התחבורה החיוני, הקצר והיעיל ביותר, בין העיר התחתית להדר. התכנון העירוני קפא במקום מקידמת דנא, וציבור המשתמשים בתחבורה הציבורית בין הדר לעיר נאלצים לעקוף את הואדי בדרכים פתלתלות, מה שמאריך ומסרבל מאד את נסיעותיהם היומיומיות של תושבים רבים. ההשקעה הנדרשת על מנת להפוך את השכונה לפינת חמד של תחבורה ציבורית היא מינימלית, ומסתכמת בעיקר בביטול מקומות חניה לאורך הצירים הפקוקים. בנוסף, בואדי ניסנאס רוב הבתים הם ישנים מאד, בעלי קומה אחת ומראה של סלאמס ונדרשת באזור תוכנית פינוי-בינוי אינטנסיבית. למרות זאת ראש העיר מעדיף, כנראה מחשש ללחצים פוליטיים, להתעלם מהנושא ולהשאיר את המצב על כנו לעתיד הנראה לעין, תוך התהדרות בתוכניות אחרות שאותן ביצע במקומות פחות רגישים מבחינתו.