14.5.2012

ספירת העומר וקווי הרוחב בכדור הארץ על פי לוח השנה העברי

אדם יקר, אשר לצער רבים אתר האינטרנט שלו הפסיק לפעול, יצר פרשנות מקורית לקווי הרוחב הגיאוגרפיים.
המפות בפוסט זה ותוכנו לקוחות מהאתר המקורי.
לא נמצאה אפשרות ליצור קשר עם יוצר התוכן.
נושא זה מחזק את תוקף מפת דמות האדם של ארץ הקודש.

לפי פרשנותו, ראש השנה - א' תשרי, הוא קו הרוחב הראשון, המצוי בקוטב הצפוני.
משם הולך ומתחלק הגלובוס לקווי רוחב על פי ימות השנה בלוח העיברי.
יש קו לכל יום בשנה.
סך הכול יש 356 קוי רוחב, עד הגיעם לקו המשווה, שהוא קו הרוחב כ''ט באלול.

אם נתבונן בקו הרוחב 30 מעלות במפה 1, נראה כי קו זה, העובר מעט צפונית לאילת הוא, על פי קווי הרוחב העיבריים, הגבול בין חודש אייר לחודש סיוון.

המפה מאפשרת ציון קו רוחב גיאוגרפי של מקום באמצעות היום והחודש בהם הוא נמצא. לדוגמא: ירושליים תצויין במפה זאת ביום כ''ג אייר, כפי שהיא מצויינת בקו רוחב 31 מעלות ו-45 דקות במפה הרגילה.


מפה מס' 1 מתארת באופן סכמאטי את חציו הצפוני של כדור הארץ המחולק ל-12 אזורים שווים, כאשר כל אזור הוא בן 7.5 מעלות [90 מעלות מחולקים ל-12 חודשים].

בימין המפה מופיעות שתי רשימות:
1.           רשימת חודשי הלוח העברי.
2.           רשימה הלקוחה מגלגל המזלות. כל חודש מקבל את שם המזל המתאים לו.

בחודש של 30 [ל] ימים יש 4 ימים בכל מעלה. [30 יום מחולקים ל – 7.5 מעלות].
בחודש של 29 [כ''ט] ימים, וכל יום תופס שטח מיזערי יותר גדול.

קווי הרוחב בכדור הארץ על פי לוח השנה העברי
מפה 1 - קווי הרוחב בכדור הארץ על פי לוח השנה העברי


במפה 2, שהיא מפת ארץ ישראל, יש חלוקת מישנה לימים:

בשמאל המפה מופיעה רשימת הימים: אייר מט''ז עד כ''ט, וסיוון מ-א' עד ט''ו.
בימין המפה מופיעים קוו הרוחב הרגילים.

על פי מפה זאת עובר קו הרוחב של ל''ג בעומר – י''ח באייר, בהר מירון שהוא בקו רוחב 33.

קו הרוחב של חג השבועות – ו' בסיוון, עובר בהר סיני שהוא מקום מתן תורה.

קווי הרוחב בארץ ישראל על פי לוח השנה העברי
מפה 2 - קווי הרוחב בארץ ישראל על פי לוח השנה העברי


כדאי לשים לב לכך שיום שחרור ירושלים, שהוא יום חג לאומי בישראל, חל בכ''ח באייר, ואילו על פי המפה קו הרוחב הוא בכ''ג אייר, חמישה ימים קודם. מן הראוי הוא שיום ירושלים יחול בתאריך כ''ג באייר.

בימי ספירת העומר עוברים בארץ ישראל קווי הרוחב של העולם, על פי לוח השנה העיברי.


5.5.2012

חמישה חומשי תורה וארבעת היסודות

יש ארבעה חומשים שמספרים את התורה כולה מתחילתה ועד סופה: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר. כידוע החומש החמישי 'דברים' הוא חזרה על כל התורה מפי משה רבינו.

המספר 4 מתקשר בתודעה לארבעת היסודות: אויר, מים, אש, אדמה.

ארבעת היסודות הם המרכיבים הבסיסיים הכימיים על פי תורת האלכימיה.

הצירוף בין כל היסודות, במינון שונה, יוצר את כל אחד מהחומרים הידועים לנו.

לדוגמא, השילוב בין אדמה ואש יוצר את המתכת. השילוב בין אדמה ומים יוצר את הצמח. השילוב בין אש ואויר יוצר את הקיטור, וכך הלאה.

ארבעת היסודות הם גם מאפייני נפש האדם. לדוגמא, תריסר המזלות מתחלקים לקבוצות של טיפוסי אישיות שונים בדרך זאת.

נשאלת השאלה איזה יסוד מתאים לכל אחד מארבעת חומשי התורה.

השאלה אינה פשוטה שכן כל חומש מספר סיפורים מורכבים, רבי עלילה ודמויות.

אך בכל חומש קיים נושא מרכזי ולכן אפשר למצוא גם את היסוד המתאים אליו.

החומש הקל ביותר לזיהוי עם אחד היסודות הוא חומש שמות, והיסוד שקשור אליו הוא מים. משה רבינו נימשה מן היאור, ויציאת מצרים במעמד חצית ים סוף היא הסיפור המרכזי בספר. עלילת הספר מתרחשת בארץ היאור, וחז''ל גם אומרים שחומש שמות הוא בבחינת אספקלריה, בדומה למים.

חומש ויקרא עוסק ברובו בדיני אש התמיד, ולכן הוא מתקשר ליסוד האש. בחומש זה יש הלכות רבות שעוסקות בהקרבת קורבנות בעלי חיים, שכולם בלי יוצא מן הכלל נשרפים על אש המזבח. גם דיני הכהונה סובבים כולם סביב שמירת אש התמיד בבית המקדש, שדולקת כאבוקה ישרה העולה לשמיים.

חומש במדבר כשמו כן הוא, ועוסק ביסוד האדמה. המדבר הוא אדמה צחיחה שמשתרעת לכל עבר. היכולת של עם ישראל לשרוד באדמה זאת בכח ניסי האמונה משדרגת את החומש למדרגת רוחניות גבוהה ביותר, אך למרות זאת חומר האדמה נוכח ומוחשי מאד לכל אורך העלילה.

בפיתרון חידת התשבץ הזאת החומש האחרון הוא חומש בראשית, שמתקשר אל יסוד האויר. לכאורה חומש בראשית עוסק בעלילותיהם  הניפתלות של שלושת האבות, אך למעשה רוח האל היא שמולכת בספר זה החל מהפסוקים הראשונים בפרק א', שמתארים את קדם הבריאה כ'ורוח אלוהים מרחפת על פני המים'. הרוח היא הביטוי המובהק ביותר של יסוד האויר. הביטוי 'רוח האדם' מתאר את תמצית הישות האנושית, ו'רוחניות' היא מילה נרדפת לאמונה.

7.4.2012

אצה ומצה



בחג הפסח אוכלים מצה, אך יש מאכל כשר נוסף שצורתו צורת מצה ואף שמו דומה לה מאד, והוא האצה.

דף האצה, שממנו מכינים את מאכל הסושי היפני הפופולרי,  זהה למצה בצורתו הרבועה והשטוחה והוא בדיוק במידתה.

האצה, שמקורה בים, היא ההיפוך המשלים למצה, שמקורה ביבשה.

האצה עשויה להזכיר בחג הפסח את חציית ים סוף, וגם את דמותו של משה רבנו שנמשה מן המים.

השילוב 'אצה ומצה' מספק בזאת פירוש לחג הפסח: החג נועד להזכיר לנו עם בוא האביב את ערש החיים שהוא המים והים, ולהנחיל לנו חירות, אורך רוח,  ורוחב אופקים גדולים כים הגדול.

האצה היא בריאה מאד כיוון שמכילה יוד וברזל. היא גם מאכל טעים שניתן לשלב כמעט בכל מתכון.

אפשר לשלב אותה בקלות במתכוני חג הפסח ולדוגמא: גפילטע פיש על מצע אצה, כריך מצה ואצה, מרק קניידלך עם אצות, וכדומה.

מאכל הסושי עשוי להשתלב בארוחת הסדר. הנטיה היפנית לסדר וסגנון עשויה לשמש כהשראה לסדר פסח כולו.