בפרשה זאת יש 6 סיפורים:
מאבק יעקב במלאך במעבר יבוק שעל הירדן.
פגישתם המרגשת יעקב ועשיו בעת חזרתו מחרן.
סיפור דינה בת יעקב שנאנסה על ידי בן מלך שכם ועונש ההשמדה הקולקטיבי מיד בני יעקב.
יעקב בונה מזבח ואלוהים חוזר על ההבטחה לו.
רחל אשת יעקב יולדת את יוסף ובנימין, מתה בעת לידת האחרון ונקברת בבית לחם.
ספר השושלות של עשיו וצאצאיו.
נשאלת השאלה מה ביקשה התורה ללמד מחיבור סיפורים אלה לפרשה אחת.
התשובה היא שבפרשה חוזר פעמיים שינוי שמו של יעקב לישראל:
בפעם הראשונה אומר לו זאת המלאך לאחר המאבק עימו.
בפעם השניה אומר לו זאת אלוהים לאחר שהוא בונה את המזבח בבית אל - הר המוריה.
מדוע חוזר שינוי שם יעקב לישראל פעמיים באותה פרשה?
לאחר שיעקב נאבק עם המלאך הוא עדיין לא משנה את שמו של אלא רק מברך אותו ומאחל לו ששמו בעתיד יהיה 'ישראל':
"ויאמר [המלאך] 'שלחני כי עלה השחר!"
ויאמר: "לא אשלחך כי אם בירכתני!".
ויאמר אליו: "מה שמך?'
ויאמר: 'יעקב".
ויאמר: "לא יעקב ייאמר עוד שמך כי אם ישראל ; כי שרית עם אלוהים ועם אנשים, ותוכל".
'יעקב' הוא שם שמציין חולשה ונחיתות - אדם שהולך בעקבות אחרים ("וידו אוחזת ב עקב אחיו"). 'ישראל' הוא שם שמציין גדולה ועוצמה - מלשון שר - "כי שרית עם אלוהים ועם אנשים ותוכל".
באותו לילה הפגין יעקב עוצמה ועצמאות בלתי רגילה כשנאבק, והמלאך בירך אותו ששמו ישתנה בהתאם.
אלוהים שמברך אותו אומר לו: "שמך יעקב. לא ייקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך! ויקרא את שמו ישראל".
אלוהים שמברך אותו אומר לו: "שמך יעקב. לא ייקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך! ויקרא את שמו ישראל".
'יעקב' הוא שם שמציין רמאות, כמו 'עקום', 'עקיף', 'עקלקל'. ("הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמיים". "כל אח עקוב יעקוב וכל רע רכיל יהלוך... לימדו לשונם דבר שקר..." - ירמיהו ט3).
'ישראל' הוא שם שמציין יושר. יעקב אבינו זוכה סופית לשם 'ישראל' לאחר שציווה על בני ביתו שיזרקו את כל האלילים שלהם ויפסיקו "לפסוח על שתי הסעיפים".
'ישראל' הוא, אם כן, שם שמציין עוצמה ובמקביל הוא שם שמציין יושר.
יעקב עובר תהליך של התיישרות בגוף ובנפש.
הוא זוכה בדרך הקשה להיות הבן הנבחר של הקב''ה.
השם 'ישראל' הפך לשם נרדף לאמונה בקב''ה.
דבר אינו מסביר אותו והוא מסביר הכול, כמו אכסיומה.
אם האדם רוצה לחיות ולהרגיש ולהשוות, הוא מבין שיש לאכסיומה זאת איכות ראשונית טבעית יותר מכל האחרות.מידות הספירות בגוף האדם הולכות ונעשות קטנות יותר בהדרגה, וביחס הפוך לחשיבותן, מהגפיים לעבר הראש.
במפת דמות האדם של ארץ הקודש כל ספירה, על פי מפת צירי האנרגיה שבימין הבלוג, היא באותו גודל וערך.שוני זה בין המידות בגוף למידות המפה נותן לכל אחד מהשניים מאפיינים ותכונות ייחודיים ומעניינים, ויוצר השפעה הדדית.
