לא מרוצה מהנשיא מובארק
ההון מתחלק כדלקמן: 17 מיליארד לחוסני מובארק, 10 מיליארד לבן גמאל, 40 מיליארד למשפחה.
בכך משתווה ההון לזה של העשירים במלכי מדינות הנפט.
זאת על פי ערוץ הטלוויזיה ABC.
לו היה מובארק משתמש בחלק קטן מהונו הפרטי על מנת להיטיב עם העם בעת המהומות המתרחשות בימים אלה, ייתכן שמעמדו על כס השלטון היה נותר יציב.
גם אם המספרים מופרכים, ואפשר להוריד את האפס מהערכת הרכוש ולהעריך את ההון במיליארדים בודדים במקום בעשרות מיליארדים, מדובר בסכומים דימיוניים של גניבה.
אלה הם מימדים אפיים, שמאפשרים להוסיף את שמו של מובארק לרשימת הדיקטטורים המיליארדרים הידועים לשמצה.
מובארק לקח כל מה שיכול היה מהעם המצרי, ובנה בדרך זאת את רכושו הפרטי העצום, כשהוא מותיר את עמו שרוי בעוני.
ארצות הברית נתנה למצרים מיליארדי דולרים מידי שנה כדי לשמור על נאמנות המשטר, בשעה שהוא השאיר את העם המצרי רעב ללחם.
קשה להבין מדוע לא הופיע מובארק עד היום ברשימת עשירי תבל של המגזין פורבס.
את הונו עשה מובארק באמצעות חוזים עם הצבא ושירותי ממשלה שונים בשנים הראשונות לשלטונו, וכן באמצעות עסקיו של בנו גמאל.
החוק במצרים מחייב כי 51 אחוזים מעסקיה של כל חברה זרה הפועלת במדינה יהיו בשליטת אזרח מקומי. גמאל מובארק הוא שותף בחברות ענק בי''ל רבות שפועלות במצרים, וביניהן חברות תיקשורת, רכב, מלונאות ומזון.
מובארק אינו צריך לחשוש לפרנסתו לאחר עזיבת כס השלטון. כספו שמור היטב בבנקים זרים.
חלק אחר מרכושו הוא במספר רב של בתים מפוארים שבנה ורכש במצרים וברחבי תבל.
ההון האישי לשימושה הפרטי של הגברת הראשונה סוזאן מובארק מוערך ב-3 עד 5 מיליארד דולר.
זאת על פי ה-Patriot Statement.
שכר המינימום במצרים הוא 2 דולר ליום.
ההכנסה הלאומית השנתית היא 2,070 דולר לנפש.
20 אחוז מהאוכלוסיה חיה מתחת לקו העוני.
כיוון שההון נצבר באמצעות שאיבת נכסי הציבור, קשרי הון-שילטון ושחיתות אחרת, סביר להניח כי מיד עם הסתלקות מובארק תתחיל חקירה ציבורית במצרים לגבי מקורות נכסי השליט המושחת.
ביצוע הרפורמות הכלכליות החיוניות לאזרחי מצרים עלול להיתקל בקשיים לנוכח הכלכלה הפרעונית שהנהיג מובארק.
גבם של האזרחים היה צמוד אל הקיר במשך 30 השנים האחרונות, וכעת יהיה עליהם להשתלב בכלכלה מודרנית.
המימסד התיקשורתי, האקדמי, הפוליטי והעיסקי בישראל, לא טרח ליידע עד היום את הציבור הישראלי שמדובר בדיקטטורה מושחתת, שבראשה עומד רודן אכזר ותאב בצע.
להפך, הם טיהרו את מובארק ואת משטרו ונמנעו מלספר את כל האמת על מצרים.
החשש לסכן את הקשרים עם המימסד המצרי שמחסדיו ניהנו, והרצון לשמור בכל מחיר על הסכם השלום, הם הסיבות העיקריות לכך.
את מחיר הקונספציה המוטעית ישלם הציבור הישראלי.
