7.12.2010

מג''ל - מוח, גב, לב


ראשי התיבות מג''ל הן של המילים מוח, גב, לב.

שלושת איברי הגוף החיוניים האלה מקיימים ביניהם קשרי גומלין, תלות הדדית, ותיזמון משותף.

פרשיות התורה בשבועות האחרונים עוסקות ביוסף בן יעקב אבינו.

אלה הן הפרשיות האחרונות בספר בראשית שהוא לוז התורה, עמוד השידרה שלה.

פעמיים בקורות יוסף בעל כתונת הפסים מתוארות בהרחבה אלומות שיבולים המופיעות בחלומות.

הפעם הראשונה היא בחלום יוסף על אלומות האחים המשתחוות בפני אלומתו.

הפעם השנייה היא בחלומות פרעה אודות אלומות השיבולים המלאות והשדופות, המסמלות את שבע השנים הטובות ושבע השנים הרעות.

השיבולים נקצרו בזמן העתיק במגל, שצורתו היא חצי מעגל, ומזכירה מאד חוליה של עמוד השידרה.

לכן דמותו של יוסף וסיפוריו משקפת, בן היתר, את ההרמוניה החיונית בין שלושת האברים: מוח, גב, לב.

זאת על רקע חיי עבודת האדמה בארץ ישראל המקראית.

שבע השנים הטובות ושבע השנים הרעות אינן אלא חוליות עמוד השידרה, המוצבות בחפיפה זאת מעל זאת.

על האדם לכלכל את תנועותיו ומעשיו בזהירות רבה על מנת שלא תפרוץ חלילה אחת מהחוליות הצידה, ותגרום לו לכאבי גב מייסרים.

החוליות מופיעות במפת דמות האדם של ארץ הקודש בדמות פיתולי נהר הירדן בין ים כינרת לים המלח.

3.12.2010

משירי ארץ אהבתי - חוה אלברשטיין



מילים: לאה גולדברג
לחן: דפנה אילת

מכורה שלי, ארץ נוי אביונה -
למלכה אין בית, למלך אין כתר.
ושבעה ימים אביב בשנה
וסגריר וגשמים כל היתר.

אך שבעה ימים הורדים פורחים,
ושבעה ימים הטללים זורחים,
ושבעה ימים חלונות פתוחים,
וכל קבצנייך עומדים ברחוב
ונושאים חיוורונם אל האור הטוב,
וכל קבצנייך שמחים.

מכורה שלי, ארץ נוי אביונה,
למלכה אין בית למלך אין כתר.
רק שבעה ימים חגים בשנה
ועמל ורעב כל היתר.

אך שבעה ימים הנרות ברוכים
ושבעה ימים שולחנות ערוכים,
ושבעה ימים הלבבות פתוחים,
וכל קבצנייך עומדים בתפילה,
ובנייך בנותייך חתן כלה,
וכל קבצנייך אחים.

עלובה שלי, אביונה ומרה,
למלך אין בית, למלכה אין כתר -
רק אחת בעולם את שבחך אמרה
וגנותך חרפתך כל היתר.

ועל כן אלך לכל רחוב ופינה,
לכל שוק וחצר וסמטה וגינה,
מחורבן חומתייך כל אבן קטנה -
אלקט ואשמור למזכרת.

ומעיר לעיר, ממדינה למדינה
אנודה עם שיר ותיבת נגינה
לתנות דלותך הזוהרת.

גידי גוב - שלל שרב



מילים: מאיר אריאל
לחן: יהודה פוליקר

תם השרב הגדול
השמש רד לים הכחול
ורוח חרישית מרגיעה
פנים וצוואר נחיריים ודם.

שני ציירים על החוף
רואים לאור היום את הסוף
ולהקת שחפים כמראה
שביס אפרפר כלטיפה על הים.

היא לא יודעת כמה תוכל למשוך
היא לא יודעת כמה תוכל לנשוך
וכבר חשבה לברוח מכאן
זה לא עניין רק שאין לה לאן.

והיא נרדמת בהקיץ
עם הגב לים עם הראש לשם
ולא אכפת שכבר יבוא
כך עליה יעבור עם הגב לים
עם הראש לשם.

אור החשמל מדגדג
ואת החושך זה מענג
ואנשים יוצאים לחפש
מקרה שיקרה
אם אפשר במקרה.

שני ציירים על הבר
עוד לא מאמינים שנגמר
ושביס הרקדנית מרחף
על בטן גליה ולא במקרה.

ובשדרות הרעד עובר גובר
בחצרות הפחד נובר צובר
פתאום היא מתרגשת נורא
סף מאורע זה יקרה זה קרה.

העיר נפתחת לפניו
עם הגב לים עם הראש לשם
לא נלחמת לעצור
לא אכפת לה כבר לגמור
עם הגב לים עם הראש לשם.

והיא נפתחת לפניו
עם הגב לים עם הראש לשם
יאהבוה צעירים
יציירוה שיכורים
עם הגב לים עם הראש לשם.

תם השרב הגדול
השמש רד לים הכחול
ורוח חרישית מרגיעה
פנים וצוואר נחיריים ודם.