2.11.2010

הצפלין והתרוממות הרוח

ההתלהבות מכיבוש האוויר, שהתחילה ב'שיגעון הכדורים הפורחים' בתקופת ההשכלה וההארה [ENLIGHTENMENT], דעכה בהדרגה במהלך המאה התשע-עשרה, גם כיוזמה טכנית-מדעית וגם כאמצעי לבידור הציבור.

פיתוחים שונים בתחום הכדור הפורח היו מקור השראה ל'נבואות' אודות ספינות-אויר ברות ניהוג, ולפנטזיות אודות טירות באויר, אשר עודדו ממציאים רבים לנסות את מזלם וכישרונם בפיתרון החידות של השליטה בתנועה באויר. מסלול ההצלחה הטכנולוגית לא היה ישר, אך גם הכשלונות הרגילו את הציבור לחשוב כי הטיסה האנושית, למרות שעדיין אינה מציאות קיימת, עשויה בהחלט להתגשם. המודעות הרבה לנושא סייעה להטות את דעת הקהל הגרמנית לטובת הגראף צפלין כאשר זה נכנס לזירה.

החל משנת 1900, כאשר הגראף צפלין הטיס לראשונה את ספינת האויר, וכלה בערב פרוץ מלחמת העולם השניה, התפתחה התעופה לאורך שני צירים נפרדים, זה של המטוס וזה של ספינת האויר. בתחילת הדרך נראתה ספינת-האויר, שהתפתחה בעיקביות החל מסוף המאה התשע-עשרה, כמכונת התעופה המבטיחה יותר. בתחילת מלחמת העולם השניה היה כבר המטוס עדיף עליה כמעט בכל אמת מידה, והביא בכך לסיום עידן הזהב של ספינות-האויר.

סיפרו של ג'וליאם דה סיון מראה בברור כי ספינת-האויר הותירה את אחד הרשמים החזקים ביותר של מכונה כל שהיא על הזיכרון האירופאי הקולקטיבי, במיוחד בגרמניה של טרום מלחמת העולם השניה, שבה נהנו הצפלין וממציאו ממידה יוצאת דופן של פופולאריות.

119 ספינות אויר בלבד ניבנו בין 1900 ל-1939, אולם הגרמנים חבקו אותן באינספור באינספור מזכרות קיטש ושמאלץ שיוצרו בייצור המוני, אשר היקפו הרב ציין את אחיזת הנושא בתודעת הציבור.

למרות שאנשים מעטים יחסית טסו ב'סיגרים המעופפים', ההמונים אימצו אותם לחיקם. הצפלינים הטיסו אלפים, אך הם הלהיבו מיליונים. השימושים הסימבוליים של ספינות-האוויר עלו על תפקידן המעשי. הם היו כאותם חידושים טכנולוגיים המשפיעים עמוקות על חיי היומיום, כדוגמת האופניים.

האזרח הממוצע בחברה התעשייתית המודרנית נוטה להתלהב, עד כדי התרוממות הרוח, מכל מה שהוא גדול יתר על המידה, בפרט כשהדבר כרוך בחדשנות טכנולוגית.
למרות שה'ענק' הוא גדול יותר בנפח הוא בכל זאת הומוגני, ובדרך וזאת יוצר השפעה מרגיעה על הנפש.
הצפלין לא זאת בלבד שהיה ענק, אלא שהיה גם קשור ישירות לתופעת התפשטות הגאזים.
הוא היה בבחינת שילוב מהפנט בין שתי תופעות אלה.

בקרב האליטה הפרוסית האינטלקטואלית שררה אי נחת מכך שחייל מזדקן, שאינו מהנדס או איש עט, הפך להיות מייצג המהות הגרמנית. ייתכן והיתה רדידות מסוימת בדמותו של הגראף, אך מי שהתעלם ממנו התעלם גם מכך שהזקן ומכונותיו היו שייכים למעשה לכל הגרמנים מהמבורג ועד מינכן, וברלין לא יכלה לעשות מאומה בנדון.
קריקטורה אחת המחישה זאת: במקום לת כבוד לקיסר, ספינת-האוויר המסיירת בברלין סבה לאחור ומפנה לו את אחוריו.

כגיבור בעל אלף פנים, איחד הגראף צפלין מחדש חברה אסירת תודה. ההתלהבות הלאומית ערמה עליו תילי חגיגות ופירסומים לרגל יום הולדתו ה-75, בהדגישה את דבקותו במטרה. ההערצה גבלה בהיסטריה. זיגפריד הגיבור מהמיתולוגיה הגרמנית חיסל את הדרקון, וצפלין ריסן את מרכבת השמש הדוהרת של אפולו.

הגראף התחרה בקאנצלר ביסמארק בפופולאריות הבינלאומית שלו. גם הציבור הדתי בגרמניה אימץ אותו אל חיקו. כפרוטסטנט שמוצאו מהדרום הקתולי, הוא קרא תגר על המימסד הפרוסי ברמה שהתקרבה לזאת של מרטין לותר, שאת דמותו ורוחו הוא נתפש כמייצג.

בין השנים 1900-1939 היה הממשל הגרמני, לחילופין, אוטוריטרי, דמוקרטי, ופאשיסטי.
בכל שלושת השיטות נותרה אחיזת הצפלין איתנה בדימיון הפופולארי.
התרוממות הרוח הטכנולוגית כמרכיב בתרבות המודרנית היא חלק מהפוליטיקה המודרנית בכלל.
הצפלין שירת הגדרות מתחרות של ה'גרמניות', אך במדינה הצעירה שנאבקה על הגדרת גבולותיה וזהותה, הוא גרם בכל אחת משיטות הממשל להקצנה לאומנית.

יש הוגי דעות חשובים שקובעים כי הצפלין מהווה חלק נכבד מהזהות הגרמנית גם בימינו.

גם אדולף היטלר בא מדרום-גרמניה והציג אלטרנטיבה לממשל הפרוסי בברלין, פחות מעשרים שנה לאחר שעשה זאת הגראף צפלין.

מכיוון שבדיקטטורה הנאצית היה היטלר כל יכול וכל חבר באס.אס. נשבע לו שבועת נאמנות וצייתנות מוחלטת, ניתן לתאר את כל תקופת שילטונו באורח תמציתי וקולע דרך תיקו הרפואי. במסגרת זאת יתפוש נושא בעיות הגאזים שלו על כל היבטיו מקום מרכזי.

היו לו שתי בעיות רפואיות מרכזיות שקשורות לגאזים. האחת היא העיוורון שממנו החלים בעקבות התקפת גזים על יחידתו במלחמת העולם הראשונה, עיוורון שיצר מפנה באישיותו וגרם לו לבחור בקריירה פוליטית. בעיית הגזים השנייה היתה כרוכה במערכת העיכול. היא התחילה אצלו מגיל צעיר וגרמה לו לנפיחות גזים עזות ובלתי נשלטות במשך כל ימי חייו. הוא ניסה להתמודד עימן בדרכים שונות אך ללא הצלחה. בעיה זאת תוארה בהרחבה על ידי הסובבים אותו וזכתה לבדיחות רבות. היטלר הוא האדם עם בעיית העיכול המפורסמת ביותר בהיסטוריה.

ניתן יהיה להכתיר את המחקר הזה בכותרת: מספינת-האויר ועד לפיתרון הסופי דרך תיסמונת הגזים של היטלר.

במדינת ישראל יוצאי אירופה סובלים יחסית יותר ממחלות מעיים ויתכן שהסיבה לכך אינה גנטית ושמקורה הוא בטראומה שנגרמה להם מידי הנאצים.


מקור:
Zeppelin! – Germany and the Airship, 1900-1939. author: Guillaume de Syon

12.10.2010

ישראל מרכז עולמי לסחר באיברים


10.10.10 ודמות האדם של ארץ הקודש

האבולוציה של המיספר 10


יום אחד, מבלי משים, התחלתי לצייר את המיספר 10 במשיכת קו אחת.

ציירתי 10 פעמיים רצופות בקו אחד.

לאחר שסיימתי, ראיתי שמתקבל ציור הדומה לנהר הירדן, ים כינרת וים המלח.

אך השרטוט דמה גם לחלק מפרופיל פני האדם: זיהיתי קו מצח, עין, קו רקה ואוזן.

אגם כינרת מקביל לעין וים המלח לאוזן! זה נראה היה מעניין מאד.

הסקרנות הניעה אותי לחפש חבלי ארץ נוספים בארץ ישראל הניתנים להאנשה בזכות צורתם, מיקומם ותולדותיהם.

הכרמל הפך לאף, ירושליים הפכה לפה, שומרון ויהודה ללחיים, הרי הגליל למצח, הר הנגב לצוואר, וכך הלאה.

המשכתי מהרי אילת דרומה, וקבעתי את קו מפרץ אילת לקו הגב. הרי סיני הפכו למערכת המעיים, רמת א-תיה למערכת הכבד-קיבה, ואגן נחל אל-עריש למערכת הלב-ריאות.

כך נוצרה מפת דמות האדם של ארץ הקודש.