8.2.2009

פרשת בשלח - קריעת ים סוף ותיבת נוח


חציית ים סוף מקבילה לסיפור המבול. עם ישראל העובר בין שני חצאי הים מקביל לתיבת נוח שנחה בהר אררט. משה מקביל לנוח מבחינת תפקידו, וניתן למצוא גם קוי דימיון רבים באישיותם.

אחת התאוריות הגיאוגרפיות טוענת כי המקום בו נמצאות כיום חולות סיני , בחלקו הצפוני מערבי של חצי האי, היה לפנים חלק מהדלתא המזרחית של הנילוס, שנשק לים התיכון בימת ברדוויל.

יתכן שהשם 'ים סוף' מתייחס לאזור זה, שהיו בו בעבר מים מתוקים, וצמחו בו בשפע קני הסוף שאינם צומחים במים מלוחים.

על פי תאוריה זאת יתכן וחציית ים סוף היתה ארוע שמעיד על התיבשות אותו אזור, שנתנה לחצי האי סיני את צורתו הנוכחית.

המילה 'אררט' מזכירה את המילה 'חרט' שהוא כלי העבודה ששימש לגילוף וכתיבה בזמן העתיק. מקני הסוף יצרו את הדפים שעליהם כתבו החרטומים. באמצעות ההקבלה בין שתי הפרשות יש לפנינו תיאור ותיחום מקוריים של עם ישראל בארץ ישראל.

ציור: פליקר

7.2.2009

איינשטיין והיטלר בשוחה אחת

עם קצת דימיון פרוע, ניתן לתאר את איינשטיין והיטלר בשוחה אחת במלחמת העולם הראשונה.
הם מאיישים כצמד עמדת זרקור לחיפוש מטוסים בחיל ההגנה האוירית שהוקם לא מכבר.
איינשטיין גויס לאחר שבטעות חצה את הגבול לגרמניה משווייץ במהלך המלחמה, בעת טיול בו הרהר בתורת היחסות, שטרם גובשה עדיין. היטלר גויס לחיל החדש לאחר שנפצע בחזית.
ניגודי האופי ביניהם הם רבים: איינשטיין מפוזר והיטלר ממושמע.
במהרה מתבצעת חלוקת התפקידים בין השניים: איינשטיין אחראי על הצד הטכני והיטלר על הצד התפעולי.
הלילות הארוכים בהם הם סורקים את השמיים מאפשרים לכל אחד לפתח את הגותו.
איינשטיין מהרהר על קרן האור הארוכה.
היטלר מהרהר על כלי הנשק.
הרעב מכריח אותם לחפש אחר מזון והם מנסים לצוד ארנבות בשדה סמוך. השפן של עליזה נמצא ביניהן.

צילום: פליקר