המצאות הטכנולוגיות של המאה ה-20 של הרדיו והקולנוע, חוללו מהפכה באופן שבו בני אדם צורכים מידע, מתקשרים זה עם זה ומפתחים מיומנויות אורייניות. ניתן לטעון שההשפעה הייתה רב-שכבתית וכללה הן את היכולות האוראליות (דיבור והאזנה) והן את יכולות הקריאה.
הרדיו, ככלי תקשורת המבוסס על קול, תרם רבות לפיתוח המיומנויות האוראליות. הוא יצר "עושר אודיטורי" בכך שחשף את הקהל הרחב למגוון רחב של קולות, מבטאים וסגנונות דיבור. קריינים, שחקנים, פוליטיקאים ופרשנים הפכו למודלים לחיקוי, והאזנה לשידורי רדיו הפכה לבילוי פופולרי שתרם בעקיפין לשיפור יכולת ההבעה בעל פה. אנשים יכלו ללמוד מילים חדשות, לשפר את הדיקציה ולהיחשף לרטוריקה משכנעת, כל זאת מבלי לקרוא טקסט כתוב. הרדיו, לפיכך, שימש כמקור השראה אוראלית לאנושות כולה, והנגיש ידע ובידור באופן שווה לכל, ללא קשר ליכולת הקריאה.
עם כניסת הקולנוע המדבר, ההשפעה על המיומנויות האוראליות התעצמה. הצופים לא רק האזינו לדמויות, אלא גם צפו בהן, קלטו את שפת הגוף, הבעות הפנים והאינטונציות, מה שהעשיר את החוויה האודיטורית והפך את מודל החיקוי למורכב ומשכנע יותר. הקולנוע המדבר יצר כוכבים שהפכו לאייקונים תרבותיים, והאופן בו דיברו, התנהגו והתלבשו השפיע רבות על הקהל, ותרם אף הוא להתפתחות השפה והתקשורת הבין-אישית.
תרומתו של הקולנוע להתפתחות האוריינות לא נעצרה רק בפיתוח המיומנויות האוראליות, אלא התרחבה גם ליכולות הקריאה. עוד בתקופת הסרט האילם, הכתוביות ששולבו בין סצינות מילאו תפקיד חשוב בהבנת העלילה. הן אילצו את הצופים לקרוא, ובכך תרמו לשיפור מיומנויות הקריאה, גם אם באופן בסיסי. כניסת הקולנוע המדבר לא ביטלה את חשיבותן של הכתוביות, אלא העצימה אותן. כתוביות התרגום, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהחוויה הקולנועית, אפשרו לצופים לחבר בין הצליל לבין המילה הכתובה, ובכך תרמו לחיזוק הקשר בין השפה הדבורה לשפה הכתובה.
בעידן המודרני, ניתן לטעון כי הכתוביות בסרטים ובסדרות טלוויזיה הפכו במידה מסוימת לתחליף לקריאה מסורתית. הכוח החזותי של הקולנוע מאפשר לו לחסוך בתיאורים מילוליים ארוכים, ולהעביר מידע רב באמצעות תמונה, סאונד וקצב. הכתוביות, במקרה זה, משלימות את החוויה הוויזואלית ומספקות את המידע ההכרחי להבנת העלילה והדיאלוגים. עבור צופים רבים, ובמיוחד עבור צעירים, קריאת כתוביות הפכה לדרך המועדפת לצרוך תוכן נרטיבי, כיוון שהיא משלבת בין גירוי חזותי ושמיעתי לבין קריאה, ובכך הופכת את החוויה לדינמית ומרתקת יותר.
המצאות הרדיו והקולנוע תרמו רבות להתפתחות מיומנויות אורייניות, הן אוראליות והן בכתב. הן יצרו מודלים לחיקוי, הנגישו ידע ותרבות, וסיפקו פלטפורמה חדשה ללמידה ולפיתוח השפה. בעידן הדיגיטלי, שבו אנו מוצפים בתוכן ויזואלי, חשיבותן של הכתוביות רק הולכת וגוברת, והן עשויות להפוך לאחד הכלים המרכזיים לשימור ולפיתוח יכולות הקריאה בדורות הבאים.
