ההצבעה במועצת הביטחון נגד ההתנחלויות מנקודת המבט של האזרח בישראל

דן מרגלית, בתכנית הבוקר בערוץ 2, אמר שני דברים חכמים:

א. לא משנה עד כמה ההחלטה באו''ם היתה גרועה לישראל, מי שאשם בה הוא בנימין נתניהו, והמהלכים שהוביל בעמונה וחוק ההסדרה הם שגרמו לה.

ב. הטעות הקשה עוד יותר של נתניהו היא שהוא פצח במדיניות חרמות בעקבות ההחלטה, נגד כל העולם. חרם זה משהו שאנחנו מכירים נגדנו.

אני מבקש להוסיף היבט נוסף, שלדעתי התקשורת ובעלי הדעה יתעלמו ממנו בלהט הויכוח, והוא ההשפעה של ההחלטה בגנות ההתנחלויות על הפוליטיקה הפנימית במדינת ישראל, ועל כל אזרח באשר הוא.

ההחלטה על גינוי ההתנחלויות נוגעת בעיצבי הויכוח הפנימי במדינת ישראל אודות הקצאת משאבים לתכנון אזורי. ההתנחלויות זכו למשאבים מוגברים על חשבון יתר אזורי הארץ, ומזה שנים רבות שחלקים נרחבים בציבור מתנגד לכך. יותר מכך, מדיניות ההתנחלויות הבלתי מבוקרת תרמה רבות לכיאוס הכללי בחחום זה.

כאשר התקבלה באו''ם החלטה דומה, בראשית שנות ה-1980, היתה בארץ תחושה של התגיסות כללית למען שמירת הזכויות של מדינת ישראל ביהודה ושומרון. החל ממלחמת לבנון, ועד לימים אלה, אפשר להבין את כל הדינמיקה הפוליטית במדינה על רקע הרצון לשמור על איזון סביר בין זכותנו להתישב בשטחים, לבין הרצון שזכות זאת לא תבוא על חשבון פיתוח יתר אזורי הארץ.

ממשלות הליכוד נקטו, כמו שהלך והתבהר במהלך השנים, במדיניות הפוכה לרצון הציבור. כל חלקי הארץ הפכו לאבן שואבת עבור חיזוק השטחים. תושבי הישובים מלפני שנת 1967 חשים שהם אלה שצריכים לספק את המשאבים החומריים והנפשיים לממשלת ישראל ולתושבי השטחים, למרות גחמותיהם.

בפרט בולט הדבר במטרופולין חיפה, שנפל קורבן למדיניות תכנון הזויה שמקדשת רגולציה של תעשיה פטרוכימית ונמל מפרץ מיותרים לחלוטין שיביאו לדעיכת האזור.

למה מצפה ממשלת ישראל? שתושבי מטרופולין חיפה יסכימו לכך שהם יגיעו למצב של ''אין ברירה'', שיראו שהממשלה מוליכה אותם לעתיד שחור ובאותה עת הם יתמכו בה על מדיניותה בשטחים?

הממשלה נאחזה כל השנים בדיבורים גבוהים על ההצלחה שלה בתחום מדיניות החוץ של מדינת ישראל כדי לטייח על הכישלונות בתחום מדיניות הפנים. הפוליטיקה הגבוהה חזרה כעת כבומרנג, ומרעידה את אמות הסיפים בכל בית בישראל.

אין על מה להתפלא מהצבעת ההימנעות של ארה''ב. לאור הירידה במחירי הנפט, ובפרט לאור פתיחתה לאחרונה של תעלת פנמה המורחבת ששואבת את תנועת הספנות מתעלת סואץ, איבדה ישראל את חשיבותה כבעלת ברית אסטרטגית.

ביטויי יחס הזהב בציור ''בריאת האדם'' של מיכלאנג'לו בקפלה הסיסטינית

ביטויי יחס הזהב בציור ''בריאת האדם'' של מיכלאנג'לו בקפלה הסיסטינית

מאת אבינועם עמיזן, דצמבר 2017

יחס הזהב שימש מקור השראה עבור מיכלאנג'לו בשעה שתכנן את ציורי תקרת הקפלה הסיסטינית, עם ציור ''בריאת האדם'' במרכזו , ציור שהוא המפורסם ביותר בעולם. חוקרים מצאו כי האמן תיחם את מסגרות ציורי התיקרה על פי מידות יחס הזהב. ו''בריאת האדם'' ממורכז בהתאם.

כך גם ממורכזת הקומפוזיציה בתוך הציור. מסגרת הציור היא מלבן שקרוי ''מלבן זהב'', על שם מידותיו, שהן שני איברים עוקבים ביחס זה. חלוקת משנה בתוך הציור, נקודת המוקד שלו, שהיא המפגש של אצבע האלוהים עם אצבע האדם ממוקמת גם היא על פי היחס.

מי שבקיא מעט בנושא, מבין גם כי מרכז היצירה, שהוא האצבעות האנושיות, אינו מרכז גיאומטרי בלבד, אלא מכיל בתוכו גם את אחד הביטויים המרכזיים של יחס הזהב בגוף האדם, שהוא יחס חלוקת פרקי האצבעות.

אך האמן לא הסתפק בביטויים אלה בלבד. חוקרים גילו כי הענן הכהה שאופף את דמות האלוהים מצויר בתבנית מוח האדם, עם שרטוט קווי המתאר החיצוניים והפנימיים שלו, כמו שהיו מוכרים בתקופת הרנסאס.

מיכלנאג'לו ביקש, לפיכך לכוון אותנו לאמת עמוקה עוד יותר. מה היא אמת זאת?

על דמות האדם בציור אפשר לצייר את ספירלת הזהב. הדמות מכונסת מעט, והראש הוא לב הספירלה, אשר הולכת ונפתחת לעבר הרגל המושטת. ספירלת הזהב היא ביטוי גיאומטרי במלבן הזהב, של קשתות הנמתחות בין קודקודים של ריבועי משנה בתוך המלבן, בצורה שדומה לקונכיה.

מי שבוחן היטב את דמויות האדם והאל מוצא כי הן זהות כמעט בגודלן ובתוויהן. אפשר להניח את אברי הגוף השונים של שתי הדמויות: הראש,  היד המושטות, הטורסו והרגל , ולראות כי הן למעשה זהות. מה שבולט לעין, כהבדל היחיד כמעט בין שתי הדמויות, הוא שראש האל פונה כלפי חוץ מהראש, בניגוד לדמות האדם המכונסת, שבה הראש פונה לעבר הגוף.

דמות האל בהקבלה לדמות האדם, שלב א' - דמות האדם מונחת על דמות האל ואפשר לראות שהרגל של שתי הדמויות היא בעלת גודל, תנוחה ועיצוב זהים לחלוטין.

דמות האל בהקבלה לדמות האדם,  שלב ב' - ראש האדם ומחצית גופו העליונה מןפנים שמאלה במקום ימינה. אפשר לראות שהראש, הגוף והיד של שתי הדמויות הן בעלות גודל, תנוחה ועיצוב זהים כמעט לחלוטין לאלה של דמות האל.

באתר דמות האדם של ארץ הקודש מופיעה פרשנות מקורית של יחס הזהב, בשם ''גל הזהב''. גל הזהב הוא ספירלת זהב, אשר בנקודה כלשהיא במרכזה היא נמתפכת החוצה והופכת לבעלת צורה שדומה לגל, במקום צורת הקונכיה המקורית.

צורת גל הזהב היתה מוכרת היטב ברנסאנס. ליאונרדו שרטט אותה בציור קסדת הלוחם שלו. סמל החבצלת של מלכי צרפת הוא בעל צורה זאת.

צורה זאת מופיעה במקומות רבים מספור. אך ספק אם מישהו חשב על המקור הגיאומטרי שלה.

מיכלאנג'לו יוצר את גל הזהב בציורו באמצעות היפוך כיוון הראש והחזה של דמות האל לעומת דמות האדם. גל הזהב הוא בבחינת תדר קוסמי. ניתן לתאר באמצעותו תופעות רבות ושונות, והוא מתאים מאד לצורך התפתחות פנימית.  

ים כינרת הוא בצורת הלב האנושי

ים כינרת הוא בצורת הלב האנושי.

צורת הלב של ים כינרת