ספרים מקוריים

29.11.2008

פרשת תולדות - שני גויים בבטנך


עוד כשהיו ברחם אימם אמר ה' לרבקה: 'ולאום מלאום יאמץ, ורב יעבוד צעיר'.

אומר רש''י: 'לא ישוו בגדולה, כשזה קם זה נופל'.

ובגמרא: 'קיסרי וירושלים, אם יאמר לך אדם: חרבו שתיהן, אל תאמין. ישבו שתיהן - אל תאמין. חרבה קיסרי וישבה ירושלים, חרבה ירושלים וישבה קיסרי - תאמין.'

לא יתכן ששניהם, יעקוב ועשיו, ישלטו. אלא או זה או זה. בדיוק על פי עיקרון המאזניים.

22.11.2008

פרשת חיי שרה - יצחק הוא 'עץ חיים קדוש'


שמו של יצחק דומה לשם 'עץ חי'.

שרה אינה אלה 'שדה', שהוא השדה עליו צמח יצחק.

מערת המכפלה שבה נקברו האבות היא משל לזרע הנטמן בשדה והופך למאה שיבולים.

זה פשר כפל הסיפור של אליעזר את שליחותו בפני משפחת רבקה.

כפל הסיפור, המקביל לכפל שבשם 'מערת המכפלה', אינו אלא ביטוי ספרותי מורכב ומעודן של יסוד הצמיחה, המתגלם בעץ החיים הקוסמי.

עץ החיים הקוסמוגני המיתולוגי, בעל הגזע והצמרת העצומים ומורכבי הצורה, הונצח בתרבויות הפגניות, כמי שממנו צומחים החיים על כל צורותיהם, ובו הם שוכנים.

זה גם פשר נפילת רבקה מהגמל בראותה את יצחק.

זאת גם משמעות שם המקום 'באר לחי רואי', בו התגורר יצחק בעת שליחות אליעזר.


15.11.2008

פרשת וירא - הצדק הוא עיוור


פרשה זאת היא אחת הפרשיות המרכזיות בתורה, בתפילה ובתולדות עם ישראל, ובמרכזה סיפור עקידת יצחק.

צילום: פליקר

סוריה הפכה לאימפריית הלבשה תחתונה


דווקא סוריה חמורת הסבר הפכה בעשורים האחרונים לאימפריית הלבשה תחתונה ונועזת, שמיועדת לכלות טריות ולנשים נשואות. תחתונים מזמרים, אכילים, עם אורות מהבהבים ואפילו חוטיני עם טלפון סלולרי - בחוץ שומרים על הצניעות, בבית מותר לחגוג. מחקר חדש חושף את האמת במערומיה.

לכתבה המלאה באתר הארץ

3.11.2008

פרשת לך לך - ברית בין הבתרים

בראשית ט''ו:
וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ וְתֹר וְגוֹזָל. וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּתֵּן אִישׁ בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ וְאֶת הַצִּפֹּר לֹא בָתָר.

הר הבתרים ממוקם באזור המפגש בין שני רכסי הרי הלבנון, שצורתם יחד דומה למשולש הפוך על קודקודו, והם מצוירים כקרני מלאך במפת דמות האדם של ארץ הקודש.




1.11.2008

פרשת נוח - פרדוקס המאזניים


מסיפור קין והבל אנו לומדים את הרקע לפרשת נוח והמבול.
לאחר שאלוהים בונה את הצמדים ביקום, כמו השמש והירח ואדם וחוה, מתברר שהמאזניים עולות לצד אחד, ויורדות באותה המידה בצד השני.
אלוהים יכול היה לאהוב את מנחת הבל מעט יותר מאשר את מנחת קין, ובדרך זאת לא היה מעורר את חמתו. אלא שבאותה מידה שאלוהים קיבל את מנחת הבל - הוא דחה את מנחת קין.
זה פרדוקס המאזניים.

זאת גם הפתיחה לפרשת נוח, שמתארת את החמס כגורם המרכזי להחלטה להביא את המבול על האנושות.
החמס, או הגזל, הוא לקיחה של דבר ממישהו. האחד יוצא מורווח והשני מופסד. זאת כמו שהמאזניים עולות בצד אחד ויורדות בצד השני.

נוח, כשמו כן הוא, מייצג את דמות האדם המאוזן. הוא מי שפיו וליבו שווים, ואינו מפלה בין הבריות.

נוח הוא במרכז השושלת שבין אדם הראשון לאברהם אבינו: עשרה דורות בין אדם לנוח, ועשרה דורות בין נוח לאברהם.

המים הפועלים על פי חוק הכלים השלובים, שניקווים ויוצרים את המישור השטוח כפלס, הם האמצעי בו משתמש האלוהים להביא כליה על האנושות.

אלוהים מצווה לבנות את התיבה כ'קינים', כלומר מחולקת מבפנים לתאים ומחיצות שתי וערב, כדוגמת גן העדן.

נוח בונה את התיבה, שהיא היצירה ההנדסית הגדולה מכל, מקורות שיש לחברן בדייקנות. הוא חייב להשתמש בכלי מלאכה משוכללים ומכויילים היטב.
כל כלי המלאכה הם תולדה של המאזניים, שבהן בא לידי ביטוי עיקרון הישר ההנדסי, באותה מידה שהן מסמלות את עיקרון היושר המוסרי.
מדרש תנחומא מרחיב בתרומתו זאת של נוח לעולם: עד שלא נולד נוח, עושים מלאכה בידיהם. משנולד נוח התקין להם מחרשות ומגלות וקרדומות וכל כלי מלאכה'.

כאשר מסתיימים ימי המבול, רוצה נוח לדעת אם קלו המים. 'קלו' - מלשון מישקל, ולא 'שקעו' או 'ירדו'.

נוח שולח את העורב והיונה. בעלי הכנף, מכל בעלי החיים, מזכירים במעופם את צורת המאזניים, כאשר כנפיהם פרושות.

סיפור מגדל בבל, שבא לאחר סיפור המבול, הוא תיאור ניסיונם הכושל של בני האדם ליצור יחידת מאזניים אחת בלבד, אשר תשמש את האנושות כולה. הדבר אינו מצליח, כיוון שכל אדם חייב למצוא בכוחות עצמו את המאזניים הפנימיות שלו.

פרשת נוח מסתיימת בתחילת תיאור קורותיו של אברהם אבינו. הפרשה הבאה נקראת 'לך לך'. ההליכה היא ביטוי מובהק של האיזון הטיבעי.

'אל הארץ אשר אראך' - זאת דמות האדם של הארץ הקודש. יש ארץ אשר היא לבדה מסוגל להנחיל את תחושת האיזון הטיבעי.