ירושליים עיר שמיימית

סרט אודות העיר העתיקה והקדושה ירושלים, ומהפכות התחבורה המודרנית המעצבות אותה כחלק מהעיר הגלובאלית. 

חוף עין בוקק בים המלח

 

ירידה ברכבל מתחנת האוניברסיטה למרכזית המפרץ בחיפה

'חלון' התקשורת האלקטרונית על פי פול ויריליו

 

האויר הצח החודר דרך החלונות הפתוחים הוא אחד הגורמים החשובים ביותר בבריאות האדם. 'חלונות' הוא גם שם תוכנת הפעלת המחשב הנפוצה ביותר בעולם. פול ויריליו, בהכשרתו המוקדמת, לפני שפנה לאדריכלות אורבאנית, ולחקר המהירות במרחב האנושי, למד להיות אמן ויטראז'ים. במהלך חייו הוא ראה עצמו כאדם ויזואלי, המתעסק מקצועית בחזות העירונית והארכיטקטונית, ובמקביל גם בדימוי הקולנועי, אשר מרכיב מרכזי בו הוא המהירות. 

קיימים שלושה סוגי אור בסיסיים, המכונים גם 'חלונות' על ידי ויריליו: אור טבעי, אור החשמל ואור המרקע. כתוצאה מכך, קיימים כיום שני אופקים: אופק טבעי ואופק מלאכותי, שנוצר על ידי המרקע. המירקע יצר עידן חדש. אור המרקע הוא דינאמי. בעידן המרקע קו האופק אינו סטטי, אלא הוא זורם, ארוע מתמשך.  מירקע המחשב הוא חלון נייד, שצופה על העולם. אך הכל נראה דרכו באופן חלקי, דרך מסגרת. המבט החזיתי הפך כולו לסינמטי ומהיר. החלון הפך למרקע כבר בעקבות המצאת כלי התחבורה המכניים המהירים, הרכבת, המכונית והמטוס. זאת כי גם דרך החלונות בהם התמונה חולפת במהירות, כמו בסרט.  

המצאת התקשורת החזותית האלקטרונית ביטלה, לדבריו, את ההבדל והדיאלקטיקה בין 'פנים' ו'חוץ', שהיא כה משמעותית. על פי גסטון בשלרד, האדם מוגדר במרחב יותר מאשר בכל קטגוריה אחרת. ההבדל בין 'פה' ל'שם' שקול להבדל בין 'כן' ו'לא'.

קיצור המרחק נעשה כיום לא באמצעות כלי תחבורה מוטוריים, אלא באמצעות טכנולוגיות אודיו-ויזואליות. טכנולוגיות אלה מלוות אותנו, באמצעות הסמארטפונים, לכל מקום. מאמץ הטיול העיקרי שלנו כיום הוא באמצעות דפדוף דיגיטלי בהם, לחיצה על עכבר המחשב, או זיפזוף בשלט הרחוק של הטלוויזיה. תמונת הנוף החולף הפכה לבלתי משמעותית, לעומת התמונות המתחלפות על המרקע האישי. 

גבולות העולם החיצון התבטלו. הסמארטפונים האישיים שמלווים את האדם בכל דרך,  הפכו להיות עבורו השמים והארץ. הדימוי החזותי האלקטרוני מלווה את האדם לכל מקום, בבית ובחוץ. מלבד הסמארטפון, הדימוי החזותי משודר גם דרך מרקע הטלוויזיה הביתי, ולוחות החוצות בכרכים, אשר הפכו לגדולים ובולטים מאד לעין עקב מהירות התנועה הגוברת בדרכים. 

במרחב ה'חוץ', הרחוב המסורתי איבד את מקומו כמקור לאינטראקציה חברתית, גם כי מצלמות מכל הסוגים, אישיות וציבוריות, סורקות אותו בלי הרף. במרחב ה'פנים', אנשים רבים הפכו ל'כוכבי אינטרנט', המתעדים את חייהם האישיים באמצעות מצלמה קבועה שמלווה אותם לכל מקום. אצל האדם הפרטי, כמו אצל כוכבי הקולנוע, ואצל חלק מהפוליטיקאים, אין הבדל רב כיום בין החיים הפרטיים לבין החיים באמצעי התקשורת. 

ויריליו טוען שכמו שהעיר והאדם  שינו את פניהם, גם הצבא שינה את פניו. הצבא הוא בלתי ניתן לזיהוי כיום, הוא חשאי. הוא עטף עצמו במעטפת בטחון כללי. הוא בלתי מוגדר במקום, בזמן, ביעדים, ובאמצעים העומדים לרשותו. עידן המסדרים הצבאיים המפוארים חלף מן העולם. לוחמת הסייבר הפכה למרכזית. 

יכולת החמקנות הפכה לתכונה מוערכת ביותר בכל מטוסי הקרב המתקדמים. הכטבמ''ים, בפרט, הם עמומים מבחינת התודעה הציבורית. עמימות, היעלמות, וחמקנות, הם מושגים קרובים. הכטבמ''ים הם חמקנים פיזית, חמקנים בגלל השידורים החזותיים המהירים שלהם, וחמקנים בגלל החשאיות הנדרשת בהפעלתם במרחבי תבל. 

החמקנות מקבילה ליכולת ה''פייק ניוז''. ויריליו מביא כדוגמא את מלחמת קוסובו הקצרה בין יוגוסלביה לכוחות נאט''ו בשנת 1999. היה זה המקרה הראשון שבו הקומפלקס הצבאי-תעשיתי השתלט גם על כל אמצעי התקשורת והלוגיסטיקה של התפיסה.  המלחמה היתה מהפכנית בניהולה. היא נוהלה באמצעות הלווינים, ובוצעה מהאויר באמצעות  מוקדי שליטה אלקטרוניים ממוקמים בארה''ב. היתה זאת גם מלחמת הכטב''מים הראשונה. הופעלו בה באורח חשאי, עדיין לצרכי גילוי בלבד, דגמים מתקדמים שלהם.

מלחמה זאת היתה התנסות גם במין האנושי, בהמצאת חווית מציאות חדשה. המהפכה הצבאית החדשה היא מהפכת מדע, תקשורת וטכנולוגיה משולבת. היא קומפלקס מדעי-צבאי יותר מאשר תעשיתי-צבאי. המדע הפך להיות חלק מהותי בה, גם כי המעורבות האנושית בשטח היא מזערית. השורשים למהפכה הצבאית החדשה הם עמוקים, ומקורם בעקרונות הפיזיקה המודרנית. מלחמת קוסובו הפכה להיות מלחמת קודש, שבה צלב המטרה החליף את הצלב הדתי.

הצבא בימינו, באמצעות יכולות השליטה החזותית-טכנולוגית שלו, הורס כל המערכות החברתיות שאינן כפופות למרותו, בעיקר המשפחה. במקביל, האינטראקטיביות האלקטרונית בין בני האדם היא צורה של רדיואקטיביות. זאת כי 'העולם בזמן אחד' אינו מציאות הגיונית. מגמות אלה הם מקור לתאונה אינטגרלית גלובאלית, בלתי נמנעת ומקיפה, המוצאת את ביטויה בהיעדר משילות וכאוס חברתי מתמשך.   

חופשה בדהב

 

צירי האנרגיה של ארץ ישראל

 

מסע מדרום לצפון לאורך מפרץ אילת, הערבה ובקעת הירדן, במהלך פסטיבל הצלילה בים האדום בחוף אלמוג באילת, בנובמבר 2021.

שחיה צלילה ושקיעה בבת גלים

 

איך הגלגל מסתובב - טיול ליער השחור

 

הגנים הבהאיים - סיפור דרך

כִּפּוֹת פָּארִיס - מַסָּע וּמַסָּה בַּסְּפֶרָה הַפָּארִיסָאִית

כִּפּוֹת פָּארִיס

נוֹלַדְנוּ וְגָדַלְנוּ בֶּעָרִים

בָּהֶן אָנוּ נוֹשְׁמִים וְנוֹסְעִים

אֵין דָּבָר בִּלְתִּי אֱנוֹשִׁי בָּעִיר 

מִלְּבַד שְׁנֵינוּ לְעִתִּים

בְּלֵב הָעִיר זוֹרֵם נְהַר הַסֵּין

כְּמוֹ נְחַשׁ כֶּסֶף מִתְפַּתֵּל וְצוֹנֵן

מִזּוּג שֶׁמִּתְקַיֵּם בְּכָל עִיר וָאֵם

בֵּין הָעִגּוּל הַשָּׁלֵם לַקַּו הַהוֹגֵן

מִתְקַיֶּמֶת בַּכְּרַךְ דִּיאָלֶקְטִיקָה 

בֵּין תַּחֲנָה לְדֶרֶךְ כְּמַעְגָּל לְשׁוּרָה

הַכִּכָּר וְהַכִּפָּה הֵן לִתְחוּשַׁת שַׁלְוָה

וּבַסִּמְטָה וּבַשְּׂדֵרָה נִפְרֶשֶׂת עֲלִילָה

תִּכְנוּן זֶה הוּא הַמַּפְתֵּחַ

לְכֹל מָה שֶׁקַּיָּם בַּכְּרַךְ

עִגּוּל אוֹ קַו שׁוֹלְטִים בַּמֶּרְחָב

בָּעִיר וּבַפַּרְק כְּמוֹ בְּאוֹתִיּוֹת הַכְּתָב

עִגּוּל עִירוֹנִי מֶרְכָּזִי הוּא הַכִּפָּה

שֶׁנִּבְנְתָה בְּבִנְיְנֵי צִבּוּר וּמְדִינָה

שְׁאֵלָה חֲשׁוּבָה לַתַּיָּר הִיא

בְּאֵיזוֹ כִּפָּה לְבַקֵּר תְּחִלָּה

לְצַד הַנָּהָר רוֹאִים כִּפּוֹת זְכוּכִית 

שֶׁל מִבְנֵה עֲנָק בְּמִסְגֶּרֶת מַתַּכְתִּית

וּבוֹ נֶעֱרָכוֹת תַּעֲרוּכוֹת חֲשׁוּבוֹת 

שֶׁל אָמָּנוּת, אָפְנָה, מְכוֹנִיּוֹת וְעוֹד

הַכִּפָּה הַבּוֹלֶטֶת יוֹתֵר מִכֻּלָּן

הִיא שֶׁל הַקָּתֶדְרָלָה בְּלָבָן

בְּרֹאשׁ מוֹנְמַארְטֵר הַר הָאָמָּן 

שֶׁאֵלָיו עוֹלִים לְצִיּוּרֵי דְּיוֹקַן

הַכִּפָּה נִרְאֵית מְרַחֶפֶת בָּרָקִיעַ

גָּבוֹהַּ מְאֹד מֵעַל הָעִיר הַגְּדוֹלָה

בְּתוֹכָהּ יֵשׁ צִיּוּר עֲנָק שֶׁל יֵשׁוּעַ 

שֶׁפּוֹרֵשׁ יָדָיו כְּמוֹ כַּנְפֵי תְּעוּפָה

הַכִּפָּה הַמְּעֻטֶּרֶת מַזְכִּירָה 

הַמְצָאָה מִלִּפְנֵי כְּמָאתַיִם שָׁנָה

שֶׁהֶעֱנִיקָה לְפָּרִיס אֶת הַבְּכוֹרָה

וְהַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ הוּא שְׁמָהּ

הַכִּפָּה מְבַטֵּאת הַשְׁקָפָה

שֶׁרֶקַע הַשָּׁמַיִם הוּא לִבָּהּ 

כְּהַשְׁרָאָה לֶאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ

בְּלִי קֶשֶׁר לַדָּת אוֹ מוֹצָא

כִּפָּה נוֹסֶפֶת מְפֹאֶרֶת וּגְדוֹלָה

הִיא זֹאת שֶׁל בִּנְיַן הָאוֹפֶּרָה 

אֲשֶׁר מְעֻטֶּרֶת בְּצִיּוּרֵי נְשָׁמָה

שֶׁל אֲנָשִׁים כְּמֵהִים לַחֶמְלָה

בַּחֲלַל בֵּית הַכֹּלְבּוֹ גַאלֵרִי לַאפַיֵיט

מִתְנוֹסֶסֶת כִּפָּה עֲנָקִית סַסְגּוֹנִית

שֶׁכְּמוֹ נִלְקְחָה מֵאַרְמוֹן אוֹ כְּנֵסִיָּה 

וּמַעֲנִיקָה לְבֵית הַמִּסְחָר הַשְׁרָאָה

כִּפַּת קִבְרוֹ שֶׁל נָפּוֹלֵאוֹן

מִתְנוֹסֶסֶת מֵעַל כֻּלָּן בַּגָּאוֹן 

וְהָפְכָה לְסֵמֶל מֶרְכָּזִי וְחַלּוֹן

לְצָרְפַת בַּמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן

בַּגָּדָה הַשְּׂמָאלִית שֶׁל נְהַר הַסֵּין

נִמְצָא הֵיכַל הַפַּנְתֵּאוֹן הַמַּרְשִׁים

עִם הַכִּפָּה וְהָעִטּוּרִים הַמֻּפְשָׁטִים

קֹדֶשׁ לְכָל עֲנָקֵי הָרוּחַ הַצָּרְפָתִיִּים

שַׁאטֵלֵאט הִיא תַּחֲנַת מֶטְרוֹ עֲצוּמָה

בַּעֲלַת תִּקְרַת זְכוּכִית שְׁקוּפָה

כַּמּוּת הָאֲנָשִׁים שֶׁעוֹבְרִים בָּהּ 

הִיא בִּלְתִּי נִתְפֶּסֶת בְּגָדְלָהּ

פָּארִיס כְּמוֹ כָּל מֶטְרוֹפּוֹלִין 

צוֹמַחַת עַל עוֹרְקֵי תַּחְבּוּרָה רָאשִׁיִּים

כָּךְ גַּם מְתֻכְנָנִים הַמּוּזֵאוֹנִים

לְסִיּוּרִים לְאֹרֶךְ מִסְדְּרוֹנוֹת אֲרֻכִּים

הַשְּׂדֵרוֹת הֵן אֲרֻכּוֹת 

אֶת כָּל הַכְּרַךְ הֵן מְפָאֲרוֹת

הַשַׁאנְז אֵלִיזֵה שָׁרָהּ בְּאָקוֹרְד

בֵּין שַׁעַר הַנִּצָּחוֹן לַקּוֹנְקוֹרְד 

לְיַד כִּכַּר הַבַּסְטִילְיָה הַהִיסְטוֹרִית

יֵשׁ אַקְוֶדוּקְט אָרֹךְ וְעַתִּיק 

שֶׁהָפַךְ לְטַיֶּלֶת יְרֻקָּה וְסִמְלִית

שֶׁל הַמַּהְפֵּכָה הַצָּרְפָתִית הַמּוֹדֶרְנִית

לְפָּארִיס מַגִּיעִים בְּמִנְהָרָה אֵינְסוֹפִית

הַמַּתְחִילָה בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה

וְכוֹלֶלֶת קְטָעִים אֲרֻכִּים

שֶׁל טֶרְמִינָלִים וּמַעַרְכוֹת הֶסֵּעִים

הַבִּנְיָן שֶׁמְּסַמֵּל אֶת הַמִּנְהָרוֹת 

הוּא הַסִּפְרִיָּה הָעִירוֹנִית עִם הַצִּנּוֹרוֹת 

בָּהֶן עוֹלִים בְּמַדְרֵגוֹת נָעוֹת

לְאוּלַמּוֹת הַקְּרִיאָה בְּכָל הַקּוֹמוֹת 

לְאַחַר שֶׁיּוֹצְאִים מִפֶּתַח מִנְהָרָה

פָּארִיס נִפְרֶשֶׂת בִּמְלוֹא הֲדָרָה

עִם יוֹשְׁבֵי בָּתֵּי הַקָּפֶה שֶׁבָּהּ

הַמְּמַלְּאִים כָּל מִדְרָכָה פְּנוּיָה

הַכִּכָּר הִיא כְּעוּגִיַּת מַקְרוֹן קְטַנָּה

קָשָׁה וּמְסֻבֶּכֶת מְאֹד לַהֲכָנָה

הַבָּגֶט הָאָרֹךְ הוּא כְּמוֹ הַשְּׂדֵרָה

לֶחֶם בְּגִרְסָה עֲמָמִית וּפְשׁוּטָה 

בְּפָּארִיס חַיִּים אַפְרִיקָאִים רַבִּים

אֲשֶׁר מְחַפְּשִׂים תְּכָנִים מְקוֹרִיִּים

בִּמְצִיאוּת שֶׁל חֲוָיָה עֲתִידָנִית

הַמִּתְבַּסֶּסֶת עַל טֶכְנוֹלוֹגְיָה דִּיגִיטָלִית

פָּארִיס צְמֵאָה לְהִתְחַדְּשׁוּת עִירוֹנִית

אֲשֶׁר תָּכִיל הִתְפַּשְּׁטוּת פַּרְבָרִית

בְּלִי זֹאת הִיא בְּמֶרְכַּז שׁוּלִית

וּבַשּׁוּלַיִם אֶנֶרְגְּיָה שְׁלִילִית

כְּמוֹ הַצִּלּוּם הָעִיר הַמּוֹדֶרְנִית אֵינָהּ 

מְבַטֵּאת מְצִיאוּת אֱנוֹשִׁית כַּהֲלָכָה

חָזוּת פּוֹפּוּלָרִית הִיא גִּישָׁה זוֹלָה 

הָעוֹלֶבֶת בַּחֲשִׁיבוּת הַהִיסְטוֹרְיָה

מִצְעַד הַגַּאֲוָה הַסַּסְגּוֹנִי הוּא דֻּגְמָא

לָרוּחַ הָאֱנוֹשִׁית שֶׁהָעִיר מְנִיעָה

מֵאוֹת אֲלָפִים מִשְׁתַּתְּפִים בַּחֲגִיגָה

וּמוֹסִיפִים לַקִּרְיָה נוֹכְחוּת מַעֲשִׁירָה

פָּארִיס שׁוֹמֶרֶת עַל יִחוּדָהּ

עִם נִקּוּד מָלֵא בְּכָל פִּנָּה

מִתְאַמְּצִים לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ

הִיא תִּשְׁמֹר עַל מַעֲמָדָהּ

מֵרֵאשִׁית קִיּוּמָהּ הָעִיר הִיא הַאֲנָשָׁה

שִׁתּוּף פְּעֻלָּה בֵּין תִּכְנוּן לָרְפוּאָה

שֶׁנּוֹצַר לְטוֹבַת הַסְּבִיבָה הַבְּרִיאָה

וּמְאַחֵד בֵּין מַרְאוֹת וּמֵידַע

אָמָּנוּת צִיּוּרֵי הָרְחוֹב הַמְּקוֹמִית

הִיא מִסְגֶּרֶת מְעֻלָּה לִיצִירָה עִירוֹנִית

וּבִטּוּיֵי הָאֶזְרָחִים עַל קִירוֹת הַחוּצוֹת 

הֵם מַפּוֹת מַטְמוֹן דִּמְיוֹנִיּוֹת

יַעַד רִאשׁוֹן שֶׁל הַתַּיָּרִים

הוּא הַמּוּזֵאוֹנִים הַגְּדוֹלִים 

בָּהֶם קִירוֹת רַבִּים מְכֻסִּים

בְּצִיּוּרִים אִימְפְּרֶסְיוֹנִיסְטִיִּים 

הָעִיר הִיא נוֹשֵׂא רְחַב יְרִיעָה

בָּסִיס לְקִרְבָה חֶבְרָתִית וִיצִירָה

אַךְ כַּיּוֹם הִיא נֶחְוֵית כִּתְמוּנָה

הִיא הִתְמַכְּרָה לִשְׁלַל אוֹרוֹתֶיהָ

הָאָדָם חַי בְּמֶרְחָבוֹ בָּעוֹלָם

הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּזְּמַן 

חוּץ וּפְנִים הֵם כְּלֹא וְכֵן

מְקוֹר כֹּל מָה שֶׁקַּיָּם

ירח זורח מעל מפרץ חיפה

ירח זורח מעל מפרץ חיפה

טיול של 10 ימים בסין במאי 2014

חיפה היחפה

סרט דרך - מחיפה לירושלים

קליפ - Breathe in the Light

חיפה היחפה

המילים ''חיפה'' ו''יחפה'' הן בעלות אותן האותיות, בסדר הפוך מעט. 

''חיפה'' היא שמו של מטרופולין נמל ותעשיה, עתיר בעיות ואתגרים מורכבים. מקור השם הוא בשורש חפ"י שפירושו בעברית לכסות, להסתיר - אולי במשמעות של הר הכרמל שמכסה על העיר. פרשנות אחרת קושרת את השם חיפה עם המילה ''חוף'' או "חוף יפה". פרשנות נוספת מציינת את מקור השם במילה הארמית ''כיפא'' שמשמעותה סלע.

התואר ''יחפה'' מציין פשטות, דלות, ואינטימיות. המצב הכלכלי הגרוע של העיר מתאים להקשרים אלה. לתואר ''יחפה'' יש גם הקשרים נוספים לעיר חיפה, בנגזרות שלו: אוכף, חוף, חופה, חופי, חפה, כף.

צורתו הגיאוגרפית של מפרץ חיפה מזכירה צורה של כף רגל, שבה העקב הוא  בחוף עכו והאצבעות הן למרגלות הכרמל.

אחת הפעילויות האהובות בחיפה היא להלך בה יחפים לאורך החופים היפים. לפיכך, ''חיפה היחפה'' עשוי להיות שם מותג, שמאפיין את העיר כמכלול של נופים ואנשים.

להלן שיר משולש שנכתב ברוח זאת:

שחף חף חלף

מעל חופי חיפה
מחפף כנפיו ביפעה

חנה בשמים כחופה
כמי שמשליך חכה
לארוחת חיך נאה

יחף בחוף הלכתי
מכף חפותו חויתי
ואל הים חייכתי

מהפכות טכנולוגיות משבשות ואמנות ציורי הרחוב

יש מהפכות טכנולוגיות רבות אשר שינו את המציאות החברתית-כלכלית בעולמנו באופן מואץ. הוגי הדעות המודרניים מצאו שם מיוחד למהפכות אלה: משבשות - DISRUPTIVE. 

מהפכה טכנולוגית משבשת מתאפיינת בכך שהמצאה טכנולוגית מהפכנית משנה את הסדר הכלכלי לחלוטין בתוך כעשר שנים. 
זאת כאשר תחילתה של המהפכה הוא באינספור סטרטאפים כושלים לאורך שנים רבות, אשר במהלכן הציפיות לגביה משתנות בלי הרף, מנבואות מזהירות לתחזיות קודרות. 
ההמצאה כובשת את כל השוק, ועושה זאת בצורה מטאורית, לאחר דורות שבהם בני האדם התרגלו לקיומה של טכנולוגיה מיושנת יותר. 

הגרף המאפיין את המהפכה המשבשת הוא כמעט אנכי, לאחר התחלה אופקית ורדודה מאד. כאשר הטכנולוגיה המשבשת החדישה תופשת נתח שוק מסוים, בסביבות חמישה אחוזים, קיימת וודאות שהיא תשתלט על 95 אחוזים מהשוק בתוך שנים אחדות.

חמישה אחוזים הם מספר גדול דיו, עבור מקבלי ההחלטות הגדולים בשוק, על מנת לקבוע שהמוצר הטכנולוגי החדיש בשל ויציב דיו, ואפשר לרכוש אותו בכמויות ענקיות, כך שיחליף את המוצר המתיישן שנמצא ברשותם, בטרם יעשו כך המתחרים. מקבלי ההחלטות הגדולים הם ציבוריים ברובם, ובראשם הצבא ורשויות ממשלתיות ועירוניות, ותאגידים ענקיים.

הדוגמא שמביאים ההוגים היא המכונית. בשנת 1905 כמעט ולא היו מכוניות ברחובות, ורחוב התחבורה התנהלה באמצעות סוסים ועגלות. בשנת 1915 כמעט לא נותרו עגלות עם סוסים, והמכוניות הפכו לכמעט מאה אחוז של אמצעי התחבורה.

בין השנים 1910 ל-1920 בערך התרחשה מהפכת המטוס.

בין 1920 ל-1930 בערך התרחשה מהפכת הרדיו.

בין השנים 1930 ל-1940 בערך שרר בעולם שפל כלכלי, כתוצאה ממהפכות טכנולוגיות משבשות אשר התרחשו ושינו סדרי עולם, או שהיו צפויות להתרחש. לשפל הכלכלי התלוו מהפכות חברתיות, ובראשן הקומוניזם, הנאציזם, ומלחמת האזרחים בסין.  

בין השנים 1940 ל-1950 בערך התרחשה מהפכת האנרגיה האטומית.

בין 1950 ל-1960, בערך, התרחשה מהפכת מנועי הסילון למטוסים, שבמסגרתה הפכה  לאפשרית לכל נפש הטיסה במטוסי נוסעים גדולים ברחבי תבל. 

מהפכת כיבוש החלל התרחשה בערך בעשור 1960 עד 1970. בתחילתה לא היו כלל לווינים בחלל, ובסופה האדם התישב זמנית על הירח, כדור הארץ הפך מוקף בלווינים, ותמונת העולם השתנתה לחלוטין. 

מהפכת המכולות הימיות התרחשה בערך בין 1970 ל-1980. לפניה היו הנמלים והספינות עתירי כוח אדם, וערי הנמל היו מוקדי הפעילות המרכזיים. בסופה הפכו הרציפים ההומים למגרשי מכולות ענקיים, ריקים כמעט מאדם. 

מהפכת המיחשוב התרחשה בערך בשנים 1980 עד 1990.  המהפכה היתה עצומה, והביאה ומביאה לחיסול ענפים שהיו מעמודי התווך של הכלכלה, כמו הדפוס.

מהפכת האינטרנט התרחשה בערך בין השנים 1990 ל-2000, והשתלבה במהפכת המחשוב. כיום כל אדם מחזיק בסמארטפון, שעימו הוא מסוגל לבצע את כל פעולות המחשב והתקשורת מכל מקום ברחבי תבל. אמצעי התיקשורת, והמסחר הקימעונאי, הם ענפים כלכליים מרכזיים שגוועים עקב זאת.

העשור הראשון של המאה ה-21 לא התאפיין במהפכה טכנולוגית משבשת. אך היו בו מספר מאפיינים שנועדו להטמיע מהפכות קודמות, ולהכשיר את הקרקע למהפכות נוספות: התחזקות הגלובליזציה, הטרור הפונדמנטליסטי, ואיכות הסביבה בראש סדר היום העולמי. 

מהפכה טכנולוגית משבשת חדשה התחילה לפני שנים ספורות, בשנת 2010 בערך, ותסתיים, על פי מודל המהפכות המשבשות, בערך בשנת 2020. זאת היא מהפכת האנרגיה, שבמסגרתה עובר העולם, במהירות מפתיעה, לשימוש במקורות אנרגיה ידידותיים לסביבה, ובראשם שמש, רוח, וגז. אינספור הידיעות משנים קודמות אודות אפשרות השימוש במקורות תחליפיים, עם סימני שאלה גדולים, מתחלפות כיום בידיעות אודות עשרות רבות של מדינות שבהן רוב האנרגיה מגיעה ממקורות כאלה. מהפכת האנרגיה היא מסורבלת ואיטית יחסית למהפכות אחרות, בגלל התשתיות העצומות, אך היא דומה מאד אליהן  במתאם הכללי.

למהפכת האנרגיה התחליפית מתחברת טכנולוגיה משבשת נוספת, שנמצאת עדיין בראשית דרכה בימים אלה, אך צפויה להתרחש בין השנים 2020 עד 2030 לערך, וזאת מהפכת ההנעה החשמלית. חברת טסלה הודיעה לפני ימים אחדים על הקמת מפעל מכוניות חשמליות בסין, ובכך נסללה הדרך לכיבוש נתח השוק המשמעותי, שאחריו תבוא פריצת הדרך המטאורית. במקביל, עשרות חברות מובילות בעולם עוסקות בפיתוח סוללות נטענות יעילות יותר. בתוך עשור ישתלטו כלי הרכב החשמליים על כל דרכי התחבורה, אופניים, מכוניות, ומטוסים.

סביר מאד שהטכנולוגיה המשבשת שתבוא לאחר מהפכת המנוע החשמלי תהיה מהפכת האוטונומיות. אמצעי המיחשוב ישתכללו עד כדי כך שכל נסיעה תתבצע בלחיצת כפתור ללא צורך בנהג, בים, באוויר, וביבשה. כל נושא הלוגיסטיקה יהפוך בדרך זאת לאוטומטי לחלוטין. 

מהפכה טכנולוגית משבשת חשובה, שנשארת ממתינה להתרחש, ככל הנראה, בעוד כשלושים שנה, היא מהפכת ההתחדשות העירונית. במהלך השנים מאז תחילת מהפכת העיור, במאה התשע עשרה, לא השתנה הדפוס של כיבוש קרקע פנויה ובניה עליה, תוך סלילת דרכים באופן שלמעשה חבלי ארץ עצומים בגודלם, בעיקר לאורך חופי הימים, הפכו לערים ענקיות ומבוזרות, עד שלא נותר אף שעל אדמה פנוי. חוסר האפשרות בימינו להמשיך ולהתרחב בקלות גרם לכך שהערים החלו להתנוון, ובמקביל נוצרה תופעה של בניה בלתי חוקית נרחבת בשוליהן. 
על המין האנושי מוטל להתמודד עם התקופה שנדרשת לגישור עד שתגיע המהפכה, שתהיה בדמות בניה באמצעות רובוטים ומדפסות תלת מימד ענקים ומהירים, וחומרי בניה חדשניים. 
המין האנושי נדרש למלוא כושר האילתור לצורך תקופת גישור זאת. בינתיים המחסור בדיור הולך ומחריף. הצעירים נידונים לחיות בידיעה שהם לא יזכו לדירת מגורים משלהם. הדבר משפיע גם על דרך התנהלותם והתבטאותם האמנותית.

אחת המסגרות הטובות ביותר להתבטאות אמנותית של הצעירים היא אמנות ציורי הרחוב. יש מומחי אמנות שרואים בקיר סוג של קנבס, שעליו מציירים כל נושא שבעולם. למעשה, מעצם היות הקיר שייך למקום מסוים, והציור עליו נעשה בטכניקה ישירה, הוא הופך גם למסר. הקיר הוא המשך של מאוויי הצייר לעולם טוב יותר, עיר טובה יותר, ומקום טוב יותר לעצמו.

הקיר המצויר הוא במידה רבה מפה דימיונית, שעליה מצייר האמן את מפת הדרכים שלו. מפה זאת היא המשך ישיר של מפת פני השטח, ואולי יותר מכך המשך של המפה התת קרקעית של קווי ותחנות הרכבת התחתית, שהפכו זה מכבר לחלק מתמונת עולמו המופשטת של כל תושב בכרך הגדול.

מי שמתבונן מהצד בציורי הקיר העירוניים, שואף להכיל אותם בהקשר אמנותי רחב יותר מתחום הכרטוגרפיה. ההקשר המתבקש מאליו הוא של המפות האנתרופומורפיות, שעל פיהן מצוירים מקומות שונים בהשראת פנים אנושיות, הגוף האנושי, בעלי חיים וחפצים מוכרים. העין מופעלת באמצעות רמזים. פיקסלים קטנים, חסרי משמעות כשלעצמן, נתפשים ברטינה. המוח, אשר עיבוד המידע מהעין הוא תיפקודו המרכזי, מזדרז לחבר אותם לצורות בעלות משמעות, ובראשן פנים אנושיות.

למוח יש נטיה להעדיף לשייך צורות בלתי וודאיות למציאות האנושית. זאת יכולה להיות צורה ידועה מכל תחום שהוא, אך הפנים הם הבחירה המועדפת. תחום זיהוי הפנים הוא אחד החלקים המורכבים והמתקדמים ביותר במוח.

אינספור הפנים האנושיות שהאדם רואה יוצרות, במוח שמפענח אותן, סוג של מהפכה משבשת. במקביל, המהפכות הטכנולוגיות המשבשות שטרם התממשו מחפשות את ביטוין במציאות. החיבור הוא במקום שבו נראות הפנים הרבות ביותר, והוא הרחוב העירוני. חיבור זה נעשה באמצעות ציור הקיר, שהפך במאה ה-21 לז'אנר האמנותי החשוב ביותר.

תיפרושת הבניה בישובי המגזר הערבי בישראל

תפרושת הבניה בישובי המגזר הערבי - תקציר להרצאה במסגרת הכנס השנתי של איגוד המתכננים בישראל בירושלים במרץ 2018

תפרושת הבניה בישובי המגזר הערבי

שם המחבר: אבינועם עמיזן

פעיל סביבה - גיאוגרף. בלוגים: דמות האדם של ארץ הקודש, החצר האחורית של חיפה, avira111@gmail.com

קיימת אנרכיה בתחום התכנון האזורי במדינת ישראל. האנרכיה מתבטאת בהתפשטות בלתי מבוקרת של ישובי המיעוטים, אשר תופשים שטחים טבעיים עצומים. מדינת ישראל מכוסה בכל מקום אפשרי כמעט בישובי מיעוטים בצפיפות. באמצעות תקריבים במפות גוגל אפשר למצוא את שמות הישובים, ואת תפרושת השכונות והבנינים, עד לצורתו של כל בנין. המאפיין המרכזי של הבניה בישובי המיעוטים הוא של בניני מגורים משפחתיים נמוכים, באיכות בניה טובה, שמתפרשים על שטח נרחב, בהתאם לטופוגרפיה, בלי תכנון מוקדם. הם נעדרים לפיכך תשתיות מסודרות, בניה לגובה, אזורי תעשיה, שטחים ירוקים וכדומה. לדוגמא, שטח העיר חיפה לעומת שטח עוספיה ודלית אל כרמל. הישובים הדרוזיים זהים כמעט בשטחם לשטח העיר חיפה. זאת למרות שמספר התושבים בהם הוא כעשירית בלבד מזה של חיפה.

אין מפות רשמיות שבהן מופיעה תפרושת הישובים המלאה במדינת ישראל. תמונת השטח המעורפלת מאפשרת לקבל החלטות בנושא הרחבות בניה על פי ראות העיניים. 

התהליכים בגליל מתרחשים ביתר שאת במרכז, מזרח ודרום הארץ. התנועה הציבורית הרחבה להתחדשות עירונית שקיימת במגזר היהודי, וקוראת לעיבוי השטחים העירוניים באמצעות תכנון ובניה מחודשים, חייבת להתעורר גם בישובי מגזרי המיעוטים. היוזמה צריכה לבוא מתושבי ישובים אלה. הם מי שמסוגלים לטפל בנושא, בזכות כישוריהם והכרתם את מקום מגוריהם. בדרך זאת בלבד הם יוכלו להבטיח את עתידם ואת עתיד המדינה שבה הם חיים. 

במסגרת תנועה כזאת יאוחדו גושי ישובים שמקיימים רצף אורבאני ליחידה אחת, ויוקמו בהם שכונות חדשות על גבי הישנות כחלק מתוכניות התחדשות עירונית, עם אפשרות מגורים לכל מגזרי האוכלוסיה במדינת ישראל. כיום מחיר הקרקע לבניה משפחתית צמודת קרקע במגזר הערבי הוא עדיין נמוך מאד. אין תמריץ לאוכלוסיה להשקיע בהן. בנוסף, הפיקוח על הפרות הבניה הוא רופף ומאפשר בניה גם בשטחים ירוקים.

קיימת, לפיכך, נוסחא בעלת שני עקרונות בלבד לפיתרון נושא הבניה הבלתי מבוקרת בישובי המגזר הערבי: 1. יש לאכוף את חוקי הפיקוח על הבניה, באמצעות בלימת הבניה בשטחים בלתי חוקיים, על מנת שמחירי הקרקע יעלו. 2. במקביל יש להעלות את רמת המודעות של האוכלוסיה ליתרונות תוכניות הפינוי-בינוי, כפיתרון חיוני לבעיות הדיור.

בוועידות ''מוני אקספו'', האירוע הגדול של מרכז השלטון המקומי במרכז הירידים, שנערך בינואר 2017, בלטה בהיעדרה ההתיחסות למגזר הערבי. הפאנל של עמותת "אדם טבע ודין'' בנושא ''תכנון עירוני'' בכנס ''סביבה 2050'' בפברואר 2017 הנחיל אכזבה קשה עוד יותר. גם בכנס זה לא נשמעה אפילו מילה אחת לגבי השתלבויות המגזר הערבי בניסוי החברתי-תכנוני של התמ''א ופינוי-בינוי. באתר ויקיפדיה יש ערך על תופעת הפירבור בישראל. בערך מופיעה רשימת הישובים היהודים שמזוהים עם התופעה, אך אין כלל איזכור לישובי המיעוטים. זאת למרות שישובי המיעוטים הם חלק נכבד מאד מכלל הישובים הפרבריים במדינת ישראל, שהפכה כולה זה מכבר למטרופולין אחד. מלכתחילה נבנו הבנינים במגזרי המיעוטים בקומה אחת, על ידי אבי המשפחה, ובהמשך נוספו קומות, אגפים, ובנינים סמוכים לבני דורות ההמשך. כיוון שלא היה בשעתו תכנון הנדסי ראוי, הוגבלו הבנינים מבחינה הנדסית ל-2-3 קומות בלבד. כיום יש מגמה של בניה חזקה יותר, שאפשר להגיע באמצעותה עד ל 5-6 קומות. 

המשפחה הערבית המודרנית מתגוררת בדירה ברב קומות, ולהמחשה רבי הקומות של קהיר, ביירות או דובאי. נראה כי במגזר הערבי מודעים לחומר הנפץ החברתי שיש בתוכניות ההתחדשות העירונית. הם מבינים שכרוכה בהן גם אכיפה של חוקי התכנון והבניה, אשר במרכזם הריסת בנינים שנבנו שלא כחוק. ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות נערכים למאבק בצווי ההריסה שהוצאו לבתים במגזר. כ-80% מהבניה בכפרים הדרוזיים נעשתה ללא היתרי בניה.

אלה השואפים לדחוס עוד ועוד מבנים באזורי המגורים העירוניים בישראל, או מתנגדים לפיתוח פארק מטרופוליטני, סבורים כנראה כי עירם מוקפת אזורים ירוקים, וכל החפץ בכך יוכל למצוא שטחים טבעיים בשפע במרחק דקות אחדות של נסיעה מביתו. את הארץ השוממה ובעלת המראה הטבעי שאליה הגיעו חלוצי הציונות כיסינו בחלקה הגדול בשכבת בטון ואספלט, בין היתר מתוך הרצון להגיע להישגים טריטוריאלים. בני דודינו, אלה המתגוררים במדינת ישראל וברשות הפלשתינאית, החרו החזיקו אחרינו וכבשו גם הם את הארץ באותה מתכונת של ישובים הפולשים עד בלי די אל שטחים טבעיים. התוצאה היא התנגשות בין שתי מסות שהגיעו זה מכבר לרמתן הקריטית. את השלום לארץ לא יביאו הפוליטיקאים, וגם לא השקעה בנושאי שיתוף פעולה למיניהם. את השלום יכולים להביא הגיאוגרפים ומתכנני העיר והאזור בלבד, אשר ישבו וישרטטו ויתוו את מפת ישובי הארץ ושטחיה הטבעיים על פי הרצוי והראוי ביותר.

מדוע לא יוקמו נמלי תעופה משלימי נתב''ג ברמת דויד או בנבטים

המועצה הארצית לתכנון ובניה קבעה, בדיון שנערך בתאריך 7.11.2017, כי היא תשוב ותבחן את החלופות להקמת שדה תעופה משלים לנתב''ג, לאחר שיוכן תסקיר השפעה על הסביבה. 

בדו"ח שהוגש למועצה במסגרת הדיון נקבע כי העדיפות הראשונה להקמת נמל תעופה בינלאומי נוסף היא ברמת דויד, והעדיפות השנייה היא בנבטים. בשני המקומות נמצאים כיום בסיסים של חיל האוויר. 

‏‎תושבי עמק יזרעאל שמתנגדים להקמת השדה ברמת דויד אמרו, כי המקום המתאים הוא נבטים. נציג משרד הביטחון טען כי בנבטים צה"ל יידרש להזיז תשתיות רבות, בהן הושקעו מיליארדים רק לאחרונה.

אין סיכוי שיוקמו נמלי תעופה משלימי נתב''ג לא ברמת דויד ולא בנבטים. הסיבה האמיתית לחוסר האפשרות להקמת השדות הבינלאומיים בשני מקומות אלה נסתרת מהציבור, וכנראה גם מהמועצה הארצית לתכנון ובניה והרשות לתעופה אזרחית:

מדוע לא יוקם נמל תעופה אזרחי ברמת דויד?

רמת דויד סמוכה לצומת הדרכים שחוצות את ארץ ישראל בין צפון-דרום ומזרח-מערב, אזור שקרוי 'מגידו' על שם הישוב שחלש עליו בעת העתיקה. באזור זה התרחשו, משחר ההיסטוריה ועד ימינו, קרבות אסטרטגיים שקבעו מי ישלוט בארץ ישראל. מגידו נקראת בכתבי הנצרות בשם 'ארמגדון', והיא מתוארת בהם כמקום שבו יתרחש באחרית הימים הקרב המכריע בין גוג ומגוג. קיים מכשול פסיכולוגי בפני הפיכת המקום שמזוהה עם המלחמות לקומפלקס אזרחי עצום. השדה מיועד גם לתיירות נוצרית, וקשה להניח כי תיירים נוצרים ירצו לטוס לארמגדון.

מדוע לא יוקם נמל תעופה אזרחי בנבטים?

בשדה התעופה הצבאי בנבטים פועלת טייסת מטוסי F-35, ומספר המטוסים מסוג זה ילך ויגדל בשנים הבאות, כי מטוס חדיש זה מתוכנן לפעול למשך עשרות שנים רבות. הרעש של מנוע מטוס F-35 הוא עד פי ארבעה חזק יותר מאשר של מנוע מטוס F-16, שגם העוצמה שלו היא חזקה מאד. קיימים מאמרים רבים בנושא זה. חלק משמעותי של פעילות השיגרה של מטוסי קרב היא מעל השדה שבו הם חונים. הרעש שמפיקים מטוסי F-35 הוא כה חזק, עד שלא מתאפשרת כלל פעילות אזרחית בטווח של קילומטרים אחדים ממנו.

בשני שדות תעופה צבאיים אלה קיימים מכשולים משמעותיים נוספים שמונעים הקמת נמל תעופה אזרחי. 
חיפה היא, לפיכך, החלופה האפשרית היחידה לשמש כמשלים נתב''ג, לאו דווקא תחת התכנון המוצהר, אלא מתוך חוסר ברירה. 
זאת גם לאור העובדה שהשדה המשלים לנתב''ג יצטרך, על פי התוכניות המעודכנות, לשמש למטוסים צרי גוף בלבד, בעלי טווח נסיעה של עד 6 שעות, אשר הם כ-90 אחוזים מנפח התעבורה האוירית בנתב''ג כיום. מטוסים אלה דורשים מסלולי המראה ונחיתה באורך של כ-2000 עד 2500 מטרים בלבד, ובחיפה ניתן בקלות להאריך את המסלולים עבורם.

בואינג 737 בצבעים ססגוניים מתקרב לנחיתה במסלול ליד הים

תרשים סכימתי לסינרגיה בין נמל אוירי לנמל ימי

אין מפות רשמיות שבהן מופיעה תפרושת הישובים המלאה במדינת ישראל, ואין זה סוד כי קיימת אנרכיה בתחום התכנון האזורי. המדינה מכוסה בכל מקום בישובים עירוניים ועירוניים למחצה, והיא הפכה זה מכבר למטרופולין אחד גדול, שבו קיימת התנגשות בין מסות אורבאניות. תמונת השטח המעורפלת מאפשרת לקבל החלטות בנושא תכנון, כולל החלטות מופשטות, מתוך הנחה כלשהיא שהם יתקבלו על רקע זה. התכנון האזורי הלקוי, בשילוב אינספור הפרות הבניה, הוא האיום האסטרטגי הגדול ביותר על מדינת ישראל. האמפיתאטרון הטבעי של מפרץ חיפה קורא לאתגר של עיצוב מופתי של פני הנוף, בראיה המרחבית הכללית, שבמרכזה הצורך בנמל תעופה בינלאומי במפרץ, אשר ישמש גם כמנוף מרכזי לתכנון אורבאני של כל צפון הארץ.