6.8.2017

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר III - חֶזְקָה, חֵלֶק ב' - הַעְפָּלָה, פֶּרֶק 84: בַּת גַּלִּים

בַּת גַּלִּים

הִפְלַגְנוּ כְּשִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת.
כְּבָר לֹא הֵבַנְתִּי הֵיכָן אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים.
לְפֶתַע הוֹדִיעוּ שֶׁרוֹאִים אֶת הַר הַכַּרְמֶל.
הִתְלַהַבְנוּ, אַךְ אָסוּר הָיָה לָנוּ לַעֲלוֹת לַסִּפּוּן.
חִכִּינוּ בְּסַבְלָנוּת לָרֶגַע שֶׁנַּגִּיעַ לַחוֹף, וְנוּכַל לָרֶדֶת.

בִּנְתִיבֵי הַמַּיִם הַבֵּינְלְאֻמִּיִּים הִפְלַגְנוּ בְּלִי הַפְרָעָה,
אֲבָל בִּתְחוּם הַמַּיִם הַטֶּרִיטוֹרְיָאלִיִּים שָׁלְטוּ הָאַנְגְּלִים.
סְפִינוֹת קְרָב בְּרִיטִיּוֹת, חֲדָשׁוֹת וּגְדוֹלוֹת, הִקִּיפוּ אוֹתָנוּ.
הָאַנְגְּלִים יָדְעוּ כָּל הַזְּמַן עַל הַהַפְלָגָה שֶׁל 'חַיִּים אַרְלוֹזוֹרוֹב'.
הֵם חִכּוּ לְרֶגַע בּוֹ יוּכְלוּ לַעֲצֹר אוֹתָהּ, וְלֶאֱסֹר אֶת כָּל נוֹסְעֶיהָ.

הַמְּפַקְּדִים שֶׁלָּנוּ גִּיְּסוּ קְבוּצַת מַעְפִּילִים, בֵּינֵיהֶן אֲנִי.
תַּפְקִידֵנוּ הָיָה לְהִתְנַגֵּד לַחַיָּלִים שֶׁיְּנַסּוּ לְהִשְׁתַּלֵּט עַל הָאֳנִיָּה.
קִוִּינוּ שֶׁנַּצְלִיחַ לַהֲדֹף אוֹתָם, בְּכוֹחוֹתֵינוּ הַדַּלִּים, עַד שֶׁנַּגִּיעַ לַחוֹף.
הוֹצֵאנוּ וְקָשַׁרְנוּ שְׁמוֹנָה קוֹרוֹת אֲרֻכּוֹת בְּנִּצָּב לַסִּיפוֹן, אַרְבָּעָה מִכָּל צַד.
הַסְּפִינָה הִפְלִיגָה, הַמַּשְׁחָתוֹת נִסּוּ לְהִצָּמֵד אֵלֶיהָ, אַךְ הַקּוֹרוֹת בָּלְמוּ אוֹתָן.

הִתְקַדַּמְנוּ כָּךְ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְחוֹפֵי חֵיפָה.
הָאַנְגְּלִים הִתְחִילוּ לִירוֹת עָלֵינוּ פְּצָצוֹת גָּז מַדְמִיעַ.
הַגָּז שָׂרַף בָּעֵינַיִם וְהֶחְנִיק. הִתְחַלְנוּ לְהִשְׁתַּעֵל בְּלִי הֶפְסֵק.
הָיְתָה לִי מֵימִיָּה עִם קָפֶה, הִרְטַבְתִּי בּוֹ אֶת פָּנַי, וְשָׁתִיתִי מְעַט.
הַגָּז הִפְסִיק לְהָצִיק וְנִשְׁאַרְתִּי עַל הַסִּפּוּן, יַחַד עִם לוֹחֲמִים נוֹסָפִים.

הָאַנְגְּלִים יָרוּ מַטָּח נוֹסָף שֶׁל פְּצָצוֹת גָּז.
נֶאֱלַצְנוּ לְהִסְתַּתֵּר מֵהֶן וְנִמְלַטְנוּ אֶל מִתַּחַת לַסִּפּוּן.
חַיָּלִים אַנְגְּלִים חוֹבְשֵׁי מַסֵּכוֹת הִתְחִילוּ לִזְחֹל עַל הַקּוֹרוֹת.
אֲחָדִים מֵאִתָּנוּ עָלוּ שׁוּב לַסִּפּוּן. עָלִיתִי גַּם אֲנִי, בַּחוּרָה יְחִידָה.
הָיוּ לִי לַהֲגָנָתִי סִיר בַּרְזֶל חָבוּשׁ עַל הָרֹאשׁ, וְלוּחַ פַּח קָשׁוּר עַל הֶחָזֶה.

כְּלִי הַנֶּשֶׁק שֶׁלָּנוּ הָיוּ בַּקְבּוּקִים וַאֲבָנִים.
הִתְחַלְנוּ לִזְרֹק מִכָּל הַבָּא לַיָּד עַל הָאַנְגְּלִים.
צָעַקְתִּי לְעֶבְרָם: ''פָשִׁיסְטִים בִּכְפָפוֹת לְבָנוֹת!''
הֵם קָרְאוּ בָּרַמְקוֹל בְּכַעַס: ''שֶׁהַבַּחוּרָה תֵּרֵד מֵהַסִּפּוּן!
שֶׁהִיא לֹא תִּהְיֶה עָלָיו. מָה שֶׁקּוֹרֶה אֵינוֹ מַתְאִים לַבַּחוּרוֹת!''

מִכָּל הַלּוֹחֲמִים שֶׁעָלוּ לַהֲדֹף אֶת הָאַנְגְּלִים נוֹתְרוּ מְעַטִּים.
הָיִיתִי בֵּין הַבּוֹדְדִים שֶׁלֹּא וִתְּרוּ, וְהִמְשִׁיכוּ לְהִלָּחֵם בָּהֶם.
רָאִיתִי אֶת אַחַד הַחַיָּלִים הָאַנְגְּלִים עוֹלֶה אֵלֵינוּ לְיָדִי.
הָיִיתִי קְרוֹבָה אֵלָיו, וְהִשְׁלַכְתִּי אוֹתוֹ בְּכּוֹחַ לַיָּם.
הָאַנְגְּלִים צָעֲקוּ בְּכַעַס: ''אֲנַחְנוּ נַהֲרֹג אוֹתָךְ''!

עוֹד חַיָּלִים עָלוּ עַל הַסְּפִינָה, וְהִשְׁתַּלְּטוּ עַל הַסִּפּוּן.
הַחַיָּלִים תָּפְשׂוּ אֶת כֻּלָּנוּ, וּשְׁנַיִם מֵהֶם אָחֲזוּ בִּי.
הֵם הִפִּילוּ וְהִכּוּ אוֹתִי, מַכּוֹת לֹא חֲזָקוֹת מִדַּי.
הֵם אָמְרוּ בַּזַּעַם: ''מַגִּיעַ לָךְ הֲכִי הַרְבֵּה!
הָיִית רָעָה. זָרַקְתְּ חָבֵר שֶׁלָּנוּ לַיָּם!''

אַחַר כָּךְ הֵם שָׂמוּ לִי מַשֶּׁהוּ בַּפֶּה.
רֹאשִׁי הִתְחִיל לְהִסְתַּחְרֵר, וְנֶחְלַשְׁתִּי.
הִתְחַלְתִּי לְהִשְׁתַּעֵל בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת.
מְאֻחָר יוֹתֵר הִסְבִּירוּ לִי שֶׁזֹּאת הָיְתָה אַבְקָה,
שֶׁנּוֹעֲדָה לִגְרֹם לִי לְאַבֵּד זְמַנִּית אֶת יְכֹלֶת הַתִּפְקוּד.

כְּשֶׁהָאַנְגְּלִים הִשְׁתַּלְּטוּ הָיִינוּ קְרוֹבִים לַיַּבָּשָׁה,
בְּחוֹף שִׁקְמוֹנָה בְּבַת גַּלִּים, לְמַרְגְּלוֹת הַר הַכַּרְמֶל.
רַב הַחוֹבֵל נָתַן לְכֻלָּנוּ עֵצָהּ: ''מִי שֶׁיָּכֹל, שֶׁיִּקְפֹּץ לַיָּם''!
מִי שֶׁיָּכְלוּ, קָפְצוּ וְשָׂחוּ. מְעַטִּים הִצְלִיחוּ גַּם לְהַגִּיעַ אֶל הַחוֹף.
מִתְנַדְּבִים מֵהַיָּשׁוּב הִמְתִּינוּ לָהֶם, וְלָקְחוּ אוֹתָם לִמְקוֹם מִבְטַחִים.

הָאַנְגְּלִים הֵבִיאוּ סְפִינַת-כֶּלֶא מְיֻחֶדֶת, עִם סִּפּוּן מְגֻדָּר.
הֵם פָּקְדוּ עָלֵינוּ: ''תַּעַבְרוּ מִיָּד לַסְּפִינָה הַזֹּאת!''
בָּכִינוּ, צָעַקְנוּ, אַךְ הַכֹּל הָיָה לַשָּׁוְא.
מְפַקְּדֵנוּ אָמַר שֶׁאֵין לָנוּ בְּרֵרָה.
לוֹקְחִים אוֹתָנוּ לְקַפְרִיסִין.

אַחַד הַמְּפַקְּדִים ב'חַיִּים אַרְלוֹזוֹרוֹב' הָיָה גֶּבֶר צָעִיר מֵאָמֶרִיקָה.
הוּא בִּקֵּשׁ שֶׁאֶעֱזֹר לוֹ לַעֲבֹר אֶת הַבִּקֹּרֶת כְּשֶׁנֵּרֵד בְּקַפְרִיסִין.
הוּא נָתַן לִי לְהַחְזִיק חֲבִילָה קְטַנָּה, שֶׁהָיָה בָּהּ אֶקְדָּח.
הִתְנַהַגְנוּ כְּמוֹ בְּנֵי זוּג בְּעֵת הַיְּרִידָה מֵהַסְּפִינָה,
וְכָךְ הָאַנְגְּלִים לֹא חָשְׁדוּ בָּנוּ.

הָפַכְנוּ לְחֵלֶק חִיּוּנִי בַּמַּאֲבָק לַהֲקָמַת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל.
'חַיִּים אַרְלוֹזוֹרוֹב' נוֹתְרָה תְּקוּעָה בַּחוֹף שֶׁל בַּת-גַּלִּים.
דַּיָּגִים מְקוֹמִיִּים בָּזְזוּ אֶת כָּל הַמִּטְעָן שֶׁלָּנוּ שֶׁהָיָה עָלֶיהָ.
לֹא הָיוּ לָנוּ מֵרֹאשׁ סִכּוּיִים לְהַגִּיעַ בְּשָׁלוֹם לְחוֹף מִבְטַחִים.
אַף עַל פִּי כֵּן לֹא הִתְחָרַטְתִּי עַל הַמַּסָּע שֶׁהֵבִיא אוֹתִי לְכָאן.

אין תגובות: