28.8.2014

רחל ולאה הלכה למעשה

הסיפור בספר בראשית על המשולש הרומנטי יעקב - לאה - רחל הוא אולי המפורסם ביותר בעולם בקטגוריה זאת. הסיפור מתקבל בטבעיות על ידי כל קורא. דווקא טבעיות זאת מעוררת שאלות.
אין זה המוטיב של נישואין לשתי נשים, שהיה מקובל בזמנו, שהופך את הסיפור לטבעי. נישואין לשתי נשים הם סיפור פשוט בהרבה לעומת נישואים אלה.
אמנם אהבת יעקב לרחל היא מרתקת מאד, אך גם היא נתפשת כחלק מהסיפור ולא כמסר המרכזי שלו.
המסר המרכזי, שמפתיע מאד, הוא שגזירת הקב''ה, שלבן הרשע הוא שליחו, מתקבלת ללא ערעור על ידי כל גיבורי הסיפור וקהל הקוראים כאחד.
יעקב אהב את רחל בלבד. אהבתו המונוגמית היא ברוח האמונה באל אחד. כיצד כל הסבל שעבר למענה מתקבל כמובן מאליו?

התשובה, על פי מפת דמות האדם של ארץ הקודש, היא שלאה ורחל מסמלות שתי ישויות שנמצאות בכל אדם.
כדי להסביר את שתי הישויות מן הראוי להתחיל בהקבלה שיש לרעיון זה בתרבות אחרת, התרבות הרומית. בתרבות הרומית אל המלחמה הוא יאנוס, שעל שמו נקרא חודש ינואר. אליו היו מתפללים הרומאים לפני שיצאו למלחמה. ליאנוס היו שתי פנים, אחת שפונה לימין ואחת לשמאל. כך הוא מופיע בכל האיקונים. דמות יאנוס מסמלת, אם כן, את 'בתחבולות תעשה לך מלחמה'.
לאה ורחל הן 'דמות יאנוס' של היהדות. הן שתי נשים אחיות שהתחתנו, בסיפור עלילה פתלתל מאין כמוהו, עם יעקב אבינו.
בניגוד לדמות יאנוס הרומאית הגברית, ביהדות הדמות הכפולה היא: א. דמות אדם מלאה ב. דמות נשית.
הסיבות לכך הן: א. ביהדות יש חשיבות רבה לדמות המלאה, שמבטאת את המכלול המלא של האמונה באל אחד, לעומת הפנים שמייצגות את הפן החיצוני בלבד. ב. הבחירה בנשים במקום בגברים מלמדת על דרכה של האמונה היהודית בעולם, שהיא דרך רכה ומפייסת ולא תקיפה ומשתלטת.

לאה זכתה לשמונה בנים. כפול מאשר רחל שזכתה לארבעה בלבד. מדוע?
התשובה היא שלאה אימנו מסמלת את העולם כולו, ואילו רחל אימנו את ארץ ישראל. כאשר נזכרים בלאה חושבים על העולם ומלואו, על כל גודלו והמונו. כאשר מהרהרים ברחל, שמתה בלידת בנימין בבית לחם, חושבים על ארץ ישראל בלבד.
ארץ ישראל של התנ''ך כללה את עבר הירדן המזרחי. במפת דמות האדם של ארץ הקודש ציר האורך והאנרגיה המרכזי עובר בבקעת הירדן, וכמו כל ציר מרכזי הוא חייב להיות בעל פנים לכל עבר. עבר הירדן המזרחי הוא דמות לאה, ועבר הירדן המערבי הוא דמות רחל.
כאשר צופים בימים אלה במלחמות שמתרחשות מעבר לגבול, ממזרח ומערב, כדאי להיזכר גם בדמויות לאה ורחל, ולחשוב על המשמעויות האקטואליות שיש להן על פי פרשנות זאת.

21.8.2014

המילה 'שלום'

יש מילה נוספת בתורה שהיא נעלה עוד יותר מהמילה 'טוב' וזאת המילה 'שלום'. 

'שלום' בגימטריה הם 376: ש+ל+ו+ם   300+30+6+40=376.

אין בנמצא חישוב גימטריה או מתמטיקה שמסביר את המילה הזאת.

זאת למעט אפשרות אחת, שמחברת בין עשרת ימי תשובה ללוח השנה:

376 הם 365+10+1=376.
365 הם מנין ימי השנה.
10 הם עשרת ימי תשובה.
1 הוא ליחוד הקב''ה. 

12.8.2014

ט''ו באב ויום הכיפורים

'לא היו ימים טובים לישראל כט''ו באב ויום הכיפורים'. מה הקשר בין שני ימים אלה?

הרי על יום כיפור כתוב 'ועיניתם את נפשותיכם'. כיצד אם כן יכול יום זה להיות יום טוב.
התשובה היא בגימטריה של המילה 'טוב'. המילה בראשית מתחלקת להברות ברא-שית. הגימטריה של ההברה 'שית' היא 710. ש+י+ת הם 300+10+400=710. מכאן אפשר ללמוד שהעשירי לחודש השביעי, שהוא יום הכיפורים, הוא יום שנגזר מהבריאה ואין ספק לפיכך שהוא יום טוב. 

כתוב על יום הכיפורים: 'לא תעשה כל מלאכה'. אין אדם טורח ביום הכיפורים לענות את עצמו. העינוי ביום זה הוא עינוי סביל ולא פעיל. העינוי הסביל נועד להכשיר את הנפש לקבל את טוב הבריאה.

ט''ו באב יש לקרוא: טוב אב. זאת כי הוא נמצא בדיוק חצי שנה מט''ו בשבט, ראש השנה לאילנות על פירותיהם הטובים.
ט''ו באב הוא, על פי ההלכה, היום האחרון לנטיעות. נטיעה ביום לאחריו נחשבת של השנה הבאה.

17 הוא סכום הגימטריה של המילה טוב: ט+ו+ב 17=9+6+2.

יום הכיפורים הוא בעשירי לחודש השביעי. בגימטריה עשר+שבע הם: 10+7=17.

ט''ו באב הוא חג האהבה. הזוגיות והטוב הם מיקשה אחת על פי האמונה. כמו שנאמר: 'מצא אישה מצא טוב'. המילה 'טו' היא מקדמת דנא בשפות רבות ''שניים''. גם רש''י מציין זאת בפירוש למילה 'טוטפות' שבתפילין, שמקורה הוא במילה 'טו'. באנגלית 'שניים' הם TWO.

אין זאת אומרת שביום יום ט''ו באב יורד כל שפע הטוב משמיים. זהו יום תפנית. הוא היום שבו מתחילים לעלות במדרגות הטוב והנחמה, לאחר הירידה הנוראה לתחתיות של תשעה באב. העליה היא לאט לאט, מט''ו באב ועד יום הכיפורים, במהלך שבעת שבועות הנחמה. בתקופה זאת המחשבות החיוביות צפות ועולות מעצמן. מיום ט''ו באב אפשר לברך את הזולת בברכת 'כתיבה וחתימה טובה'.