25.5.2013

מכונת מזל בצורת פני אדם

מכונת מזל בצורת פני אדם

  • המצח הוא כותרת המכונה הזוהרת, ש'אין הנחתום מעיד על עיסתו'.
  • העיניים הם גלגלי מספרי המזל, ובמרכז נמצאת 'העין השלישית'.
  • האף הוא בליטת כפתורי הבחירה, כי 'על טעם וריח אין להתווכח' .
  • הפה הוא פתח יציאת המטבעות, שלרוב שותק ולפעמים 'מפיק מרגליות'. 
  • האוזניים הם ידית ההפעלה וחריץ הכנסת המטבעות, כי יש 'אוזניים לכותל'. 

22.5.2013

החיבור בין חיפה לים


אפשר לעסוק בלי סוף בשאלת החיבור בין חיפה לים, אך כשעושים זאת חייבים להבהיר כי לאורך החוף הארוך, שמשתרע מקרית חיים ועד טירת הכרמל, קיימים איזורים אחדים בעלי מאפיינים ששונים זה מזה, וקיימות לפיכך סוגיות נפרדות אחדות שכל אחת מהן דורשת פיתרון שונה, כמו שיתואר להלן:

אזורי החיבור השונים שבין חיפה לים
א. פארק הקישון 
הבעיה: הפארק הוא נדבך מרכזי בקשר בין העיר לים כיוון ששפך הנחל תופש קטע ארוך בחוף מפרץ חיפה. נחל הקישון נמצא בתהליך טיהור ממושך, והפארק משתרע עדיין על שטח מצומצם סמוך לנמל הקישון. ברחבי שפך הקישון שימוש הקרקע הנירחב הוא של מגרשי מכולות. 
הפיתרון: יש הפוך את פארק נחל הקישון למוקד פעילות מרכזי לכלל האוכלוסיה בזכות מיקומו הגיאוגרפי, ולהקים בו את איצטדיון הכדורגל של מטרופולין חיפה, שישתלב במראה הנוף של מפרץ חיפה אשר דומה לאיצטדיון טבעי. הקירבה הרבה לטרמינל מרכזית המפרץ עושה את המקום לאטרקטיבי במיוחד, וסביב האיצטדיון יש להקים מתקני ספורט ונופש רבים נוספים, ובין היתר טיילת שתחבר בין העיר התחתית לקריות.
ב. המרכז המסחרי בעיר התחתית
הבעיה: המעבר בין העיר התחתית לחוף הים נחסם לאחר הקמת הנמל ומסילת הברזל בשנות ה-1930. המרכז המסחרי המנדטורי שהוקם במקביל לאורך שדרות העצמאות הוא כיום שמם ברובו. העיריה משקיעה מאמצים רבים להחיות את האזור, בין היתר באמצעות קמפוס סטודנטים. 
הפיתרון: לאורך הקילומטר הבודד שלאורכו עוברת מסילת הברזל בעיר התחתית אפשר להקים טרמינל ענק, שבו ישולבו אמצעי תחבורה ומעבר מגוונים. בטרמינל זה יהיו בניינים רבים ושונים שבהם יתקיימו מסחר, מגורים, משרדים ועוד, והוא יהיה מרכז עסקים מהגדולים באזור הים התיכון. 

ג. חזית הים העירונית במושבה הגרמנית 

הבעיה: חזית הים העירונית היא תוכנית ארצית, שבמסגרתה מופקע הנמל המערבי המיושן למען פיתוח טיילת ומרכז מסחרי. המאמץ כיום מתרכז בפתיחת ציר ראשון בצומת שדרות העצמאות - בן גוריון, שיחצה את מסילת הברזל ושיתחבר עם טיילת בת גלים. נמל חיפה מתנגד להפקעת שטחי נמל, ויש גם מחלוקת תכנונית בנוגע לגשרים מסורבלים מעל למסילה. 
הפיתרון: את המחלוקת עם הנמל אפשר לפתור באמצעות שימוש, בשלב ראשון, בכביש מעבר בלבד שיוביל לטיילת בת גלים. לצורך חציית המסילה יש להשקיע מעט את הרחבה שצמודה למסילת הרכבת, להגביה במקביל במעט את המסילה, ולהקים גשר מסילות בסגנון תואם למושבה הגרמנית, שמתחתיו תתנהל התנועה המוטורית והרגלית.
ד. טיילת בת גלים
הבעיה: כיום חסומים קטעים בטיילת על ידי בסיס חיל הים ובית החולים רמב''ם. בימים אלה נסלל כביש עוטף רמב''ם, אך עתיד הטיילת ישאר בסימן שאלה עד שלא תיפתר סוגית מיקום המרינה.
הפיתרון:  יש להקים מרינה גדולה בקטע הצפון-מזרחי של השכונה שפונה למפרץ חיפה, בצמוד לשובר הגלים החדש שנבנה כיום לטובת מעגן חיל הים. מרינה כזאת תנצל היטב את מי המפרץ השקטים, לעומת מרינה בחוף המערבי שמופיעה בתוכניות קודמות.

ה. החוף הארוך בכניסה הדרומית לעיר
הבעיה: בין טיילת דדו לטיילת בת גלים יש חוף ים סלעי באורך קילומטרים אחדים שהוא שמורת טבע. בחלק קטן לאורכו נבנה בשנים האחרונות פארק הכט. מסילת הרכבת עוברת במרחק עשרות מטרים מחוף הים. כיום הגישה לחוף היא בעיקר אמצעות מנהרות אחדות מתחת למסילה, חלקן בעלות אופי מאולתר.  לאחרונה אושרה תוכנית להשקעת המסילה בקטע קצר באזור הפארק, בעלות של כחצי מיליארד שקל. מדובר בתוכנית בלתי מעשית בעליל, שכן אינה פותרת את בעיית הגישה לים ביתר חלקי העיר. בנוסף, שיקוע יצור מחסום בלתי עביר למים הרבים הזורמים באקוויפר החוף מהכרמל אל הים.
הפיתרון: להמשיך ולפתח את המנהרות הקטנות שקיימות מתחת למסילה באזור זה ולהוסיף עליהן על פי הצורך, במקביל להמשך פיתוח הטיילת להולכי רגל לאורך החוף.


סוגית חישמול הרכבת
הבעיה: חישמול הרכבת הוא סוגיה כלל ארצית. החישמול יביא לחיסכון כספי, ירידה בזיהום האויר, והגברת מהירות הרכבות ויעילותן. אך עמודי החשמל משני צידי המסילה הם מכוערים בצורה שאינה מתאימה לארץ תיירותית חשובה כמו ארץ הקודש, ובנוסף לכך גורמים לקרינת יתר. החישמול עלול לחסום סופית את הקשר בין חיפה לים.
הפיתרון: מן הראוי, במדינה כולה ולא חיפה בלבד, להשתמש בפס שלישי מהדור החדש. פס שלישי הוא קו מתח שעובר על הקרקע בין הפסים, שמשתמשים בו בעולם בעיקר בקווים עירוניים ופרבריים, ברכבות שנוסעות במהירות עד כ-150 קמ''ש. משמעות המונח 'דור חדש' היא שהקו אינו מעביר חשמל אלא במקומות בהן נוגעת בו הרכבת, וסכנתו מינימלית. המדינה ברובה היא עיר אחת גדולה ואין בה רכבת סופר מהירה, לכן מומלץ להשתמש בשיטה זאת.

2.5.2013

פרצוף הדלעת של אירופה


פרצוף הדלעת של אירופה הוא ציור של צורת פני דלעת בסגנון ההלואין, במתאם עם קווי המפה המסובכים של אירופה.

יש מסורת ארוכת שנים של קריקטורות פוליטיות שמציגות את המפה הגיאוגרפית במראה אנושי, לצורך אמירה פוליטית כלשהיא.

מדינות אירופה היו נושא של הז'אנר הזה במשך שנים רבות, אבל הרעיון חדש עבור היבשת כולה, ואיור מקורי זה נעשה בעקבות הקמת האיחוד האירופי.

המאפיינים העיקריים של פני הדלעת יכולים לרמוז על מאפייניו הפוליטיים של האיחוד האירופי, וגם על מצב המדינות השכנות שאינן חברות באיחוד.

מדינת ישראל אינה יותר מאשר קיסם שיניים מול הענק המתעורר הזה.

1.5.2013

יצירת האמנות שהשפיעה עלי יותר מכל - דיוקן קלאסי של ראש אישה משיש

אני שייך לדור שהושפע מאמנות שנות ה-60, שסלבאדור דאלי היה בין נושאי דיגלה. זאת היתה אמנות שדגלה באכספרסיוניסטי ובמופשט כדרכים לתאור האדם. באותם ימים כמעט ולא נותרו אמנים שעסקו באמנות בסגנון הקלאסי. באחד הימים בשלהי אותה התקופה הגעתי במקרה לתערוכה, כנראה של אמנים מקומיים, ואת תשומת ליבי תפש מיד ראש פסל משיש לבן של אישה יפהפיה בסגנון קלאסי מובהק, בגודל טבעי, שהוצב במרכז התערוכה.

ההשפעה של הפסל עלי היתה מדהימה. לא זאת בלבד שחזיתי בדמות האישה היפה ביותר שראיתי בחיי, יפה הרבה יותר מאשר כל דמות אחרת בחיים או באמנות, אלא שהיו לה גם איכויות רוחניות עזות. היופי קרן ממנה באורח כזה שהוא השפיע בצורה מבורכת, מרפאת, על כל הצופים. זאת היתה הילה מוחשית שהשפיעה למרחקים, והותירה אותי מוכה אלם מכדי שאוכל לתאר ולבטא את החוויה. בהיעדר מילים כדי לתאר את עוצמת ההתפעלות והמורכבות לא נותר לי אלא לשאת בשקט בקירבי את החוויה,  ולהמשיך בדרך חיי כדי לנסות ולפענח בדרך מקורית משלי את סוד היצירה.

שנים אחדות לאחר מכן שוב ראיתי את היצירה מוצגת בגלריה. שוב ניצבתי מוכה אלם. לפסל ראש האישה היפהפיה והחושנית היתה כעת עבורי עוצמה רוחנית חזקה עוד יותר. היא נשאה בגאון על צווארה את כל חוכמת העולם ויופיו. הבנתי כי סוד האיכות הרוחנית יוצאת הדופן שבקעה ממנה אינו נובע מקווי הפנים הקלאסיים, המדהימים ביופים, של ראש אישי פטריצי, אלא הוא נובע דווקא מהקפלים העדינים האינסופיים של העור, שהפסל השכיל לחקוק בשיש. הוא הצליח לגלם, באמצעות החיבור בין קווי היופי החדים לקווי האופי הרכים, נצח רוחני של שלווה, של כוח ושלום כאחד. בדיוקן זה העל אנושי הנשגב ביותר השתלב בטבעיות רבה באנושי והארצי ביותר.

עדיין לא הייתי מסוגל להתחלק בחוויה עם הזולת. כמו שהיצירה העניקה תחושות וכיוונים אינסופיים לגבי ההווה ולעתיד, היא גם גילמה באופן מופלא את העבר. היא מילאה עבורי, בלי מילים, חלל ענק של דורות קרובים מן העבר שלא זכה לתיאור בספרי ההיסטוריה, כיוון שלא נמצא מי שישכיל לכתוב עליו. דורות של טרגדיות ודרמות, טעויות והישגים, אהבות ושנאות, חיים ומוות, שמהם נודע לנו מעט מזעיר, ונגזר עלינו לחוות מחדש.

עברו שנים אחדות נוספות, ושוב ראיתי את הפסל. הפעם, להפתעתי, כנראה בבית בעליו, בדירה שאליה הגעתי במקרה כשליח. שוב נתקפתי באותה התפעלות ואלם קול. התעוררה בי גם תחושת אנוכיות עזה של רצון שהפסל יהיה שלי במובן הרוחני והמעשי, כך שאוכל לגלות מהן התובנות שהביאו את האמן ליצור את היצירה המופלאה.

מידי פעם אני מתעורר וחושב עליה, ושואל את עצמי האם הסיבה לכך שהיצירה לא זכתה לפרסום, כמו של דאלי לפחות, אינה נובעת מכיוון שהאמן עורר בצופים, במקביל להערכה הביקורתית, את אותן תגובות פנימיות נוספות של התפעלות עד כדי אלם, שעליהן עוד נוספו תחושת אנוכיות וסקרנות יצירתית, עם קריאה פנימית של יציאה לדרך חדשה.

בדאלי יש קסם וחן רב ואנושיות כובשת וחושנית, אך הוא לא השכיל להתעלות לדעתי לאותה דרגה של נצחיות שאליה הגיע האמן שיצר את ראש האישה משיש לבן. הנישגב המופשט של דאלי מתגמד מול הארצי הקלאסי של האמן האלמוני.

כיום, יותר מעשרים שנה לאחר שראיתי את הפסל בפעם האחרונה, עדיין יש בי סקרנות רבה לגבי היצירה. אני מבקש לדעת מי היתה האישה המיוחדת, הצעירה וחסרת הגיל כאחד, ששימשה כמודל, ומה הן קורות חייה עד היום. מי היה האמן, מתי יצר את היצירה, באיזה תנאים, ומה היו מקורות השראתו. מה עלה בגורלו  ומה עלה בגורל הפסל. האם היצירה מוצבת עדיין באותה דירה, או שנמכרה ואולי מוצגת במקום אחר, והאם יש עוד אנשים ששותפים לחוויה הזאת שתיארתי.