23.1.2008

שביתת המרצים הסתיימה לה בקול ענות חלושה


המרצים השובתים מנהלים את הדיון סביב שולחן עמוס ב'גאנק פוד
המרצים השובתים מנהלים את הדיון סביב שולחן עמוס ב'גאנק פוד


שביתת המרצים הסתיימה סוף סוף, לאחר כשלושה חודשים.

הציבור התכונן לביטולה המלא של שנת הלימודים, כיוון שראשי האוניברסיטאות הודיעו שהם עומדים לעשות זאת.

כמו שביתת המורים, הסתיימה שביתת המרצים בדקה התשעים, רגע לפני שהוצאו צווי מניעה נגדם על ידי בית הדין לעבודה.
ההישגים הכספיים של השובתים בשתי השביתות הם דלים ומפוקפקים.

כמו בכול שביתה חשובה, לוו הדיונים בין הממשלה לשובתים בשידורים חיים במהדורות החדשות בטלוויזיה.
מכיוון שלשדר אסור היה להיכנס לאולם הדיונים, הוא היה עומד בפתח הבניין, ומדווח בהתרגשות בשידור חי, את הנוסח שהפך לשיגרה:
שליח הפיצה נראה נכנס לבנין ובידו משלוח גדול. זה אות לכך כי הצדדים מתכנסים לדיון גורלי, שימשך לתוך הלילה, עד שיעלה עשן לבן.

נראה כי הפיצה והג'אנק פוד הם מתכון בטוח לסיומי שביתות. כי איזה ארגון עובדים יכול לעמוד זמן רב נגד פיתויי הקפיטליזם ועוצמתו.
עמדו על כך כבר בתוכנית החמישייה הקאמרית, שהציגה מערכון ובו בקשתו האחרונה של סדאם חוסיין לפני מותו היא שיביאו לו משלוח של המבורגר ענק עם כל התוספות. בסיום הארוחה הוא מקונן על הטעם שנותר בקירבו, ומבקש את מותו.

זה גם הטעם שנותר בקרב הציבור בסיומה של שביתת המרצים, ושביתת המורים שקדמה לה: טעם של פיתרון שניקנה במחיר של מזון מהיר, ועם תוצאות כאלה.

לאחר זמן כה רב של השבתת הלימודים האקדמאיים, ולנוכח איכות כוח האדם השובת, לעומת המצוקות הקשות של החברה הישראלית, היו מי שקיוו כי יבוא מציון גואל, והשביתה הזאת תביא לתפנית ערכית משמעותית בחי הרוח במדינה.

סיומה בקול ענות חלושה הוא המסמר האחרון בארון המתים של הסיכוי לכינון חברה ישראלית שתשכיל להתמודד עם אתגרי הקיום במדינת ישראל, מעבר לקו דלפק המכירות.

בקריקטורה רואים את שרת החינוך ושר האוצר, יחד עם שלושה פרופסורים ידועים מסדרות קומיקס, מנהלים דיון סביב שולחן עמוס בג'אנק פוד.
ברקע צופה בהם הארי פוטר המשמש מושא להערצה, ואותו הם מנסים לחקות באמצעים הדלים העומדים לרשותם.

13.1.2008

האופטימיות של ג'ורג בוש וטוני בלייר בירושליים


באתר דמות האדם של ארץ ישראל נפתח מדור קריקטורות מקוריות.

ההומור הוא התרופה הטובה ביותר לאדם, והקריקטורות הן הכלי ההומוריסטי הטוב ביותר.

מפת דמות האדם של ארץ ישראל מאפשרת לפתוח דלת רחבה לתחום זה.

כעמדת תצפית אל המציאות, המפה מעניקה השראה ליצירת קריקטורות בתחומים רבים: מגיאופוליטיקה, דרך פוליטיקה וחדשות מקומיות, ועד ארועים מבדחים ופעוטים מחיי היומיום.

הכניסה למדור הקריקטורות היא דרך העמוד הראשי של האתר, בכותרת 'קריקטורות' שבתחתית צד ימין של העמוד.

הקריקטורה האחרונה שנוספה עוסקת בביקורו של ג'ורג' בוש בישראל, ובאופטימיות הבלתי נדלית שהוא וטוני בלייר משדרים ביחס לפיתרון הסכסוך הישראלי-פלשתינאי:


גורג' בוש וטוני בלייר צופים באופטימיות לעבר ירושליים
גורג' בוש וטוני בלייר צופים באופטימיות לעבר ירושליים


ג'ורג' בוש ביקר בירושליים, וטוני בלייר נמצא בה כמעט דרך קבע. הם שואפים להביא לסיום מהיר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. לעיתים נדמה כי הם מבטאים תקוות אופטימיות מידי, ברוח חזון הנביאים.

המציאות הירושלמית היא קשה, סבוכה, חמקמקה ומעורפלת: היהודים והערבים הם בני דודים בנשמה, אך הם נאבקים על הטריטוריה שלהם. הסכסוך הטריטוריאלי קיבל היבט של קנאות דתית.

התוצאה הידועה ביותר של הקיצוניות היא הטרור. תוצאה מפורסמת פחות, אך בולטת לעין מאד, היא הפרות בניה הפוגעות בערכים האקולוגיים והדתיים.

הפרות הבניה נראות לעין בתמונה: העמקים סביב הר הבית, אשר היו בעבר שטחים ירוקים שהבליטו אותו, הפכו במשך העשורים האחרונים לשיכון עירוני צפוף ובלתי מתוכנן. מנגד, כיסתה ממשלת ישראל את כל הגבעות הירוקות סביב ירושליים בשכונות מגורים.

בית שנבנה במקום מעורר מחלוקת, עתיד להישאר על מקומו משך מאות שנים. גם אם יהרס, יעבור זמן רב מאד עד שהטבע יכסה על חורבותיו.

העובדות החמורות האלה בשטח הן שעושות את הסכסוך בלתי פתיר.

המחדל הפעוט לכאורה של הרשויות המקומיות, שלא מקפידות די הצורך על חוקי הבניה, הכוללים תכנון זהיר ופיקוח הדוק, הוא המקור האמיתי של הסכסוך כיום.

אם ג'ורג בוש וטוני בלייר רוצים לפתור את הסכסוך, עליהם לעשות זאת דרך שולחנות השרטוט של המתכננים העירוניים.

אבל אולי בסתר ליבם הם מעדיפים שיתרחש כאן אסון אקולוגי, שיבוא כתוצאה מכך שהפרות הבנייה יהפכו את הארץ לשטח הפקר, בו כל דאלים גבר.

אסון כזה מתאים לתפישה הנוצרית-משיחית את ירושליים כעיר השמיימית, וארץ ישראל כמקום של כיסופים בלבד.